בפני בקשה לביטל פסק דין שניתן בהעדר עקב אי הגשת בקשה למתן רשות להתגונן ע"י הנתבעת.

הנתבעת מודה בבקשתה שקיבלה העתק מכתב התביעה, אולם, היא טוענת שלא קיבלה זימון לדיון ולא הזמנה להגשת בקשת רשות להתגונן.

ב"כ המשיב טען בתגובתו שגם אם נניח כי הנתבעת לא נדרשה להגיש בקשת רשות להתגונן, ונניח לטובתה כי אכן היא צודקת בטענתה, הרי הדבר נסתר מעצם טענותיה המודות בקבלת התביעה ובהזמנה לדין שצויינה בסעיף 10 לכתב התביעה.

בסעיף 10 לכתב התביעה צויין:

"ביהמ"ש מתבקש לזמן את הנתבעת לדין ולחייבה..."

עם כל הכבוד לטענת ב"כ התובע, האמור בסעיף 10 כמצויין לעיל אינו יכול לבוא במקום המצאת הזמנה לדין בהתאם לתקנות.

בהתאם להוראת תקנה 203 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש להמציא את כתב התביעה לנתבעת בצירוף כל המסמכים "יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 17".

בהזמנה עפ"י טופס 17, מוסבר לנתבע בהליך מקוצר שעליו להגיש בקשה למתן רשות להתגונן, אם בדעתו להתגונן, תוך תקופה מסויימת מיום המצאת ההזמנה לידיו ואף מצויין שהבקשה צריכה להיות נתמכת בתצהיר, אשר בו יפורש אם הנתבע מתכוון לטעון נגד התובענה כולה או חלק ממנה בלבד.

האמור בגוף ההזמנה לדין עפ"י טופס 17 הינו מהותי ויש בו כדי להעמיד את הנתבע על חובותיו ועל זכויותיו ועל מסגרת המועדים.

בדרך כלל הנתבע אינו משפטן ואינו בקיא ברזי המשפט וזכותו לקבל את ההסברים המיועדים לו במלואם ובמועד הנכון ולא להסתפק בניסוח ב"כ התובע בסעיף 10 לכתב התביעה כפי שצוטט לעיל.

ב"כ התובע טוען בתגובתו לצורת הבקשה ולחוסר צירוף תצהיר ולחוסר פירוט טענות הנתבעת!! הרי, דווקא לצורך זה באה החובה להמציא לנתבע "הזמנה לדין" על מנת שידע מה להכליל בבקשתו ומה לצרף אליה.

הפגם של אי צירוף הזמנה לדין לכתב תביעה בסדר דין מקוצר המומצא לנתבע הינו מהותי ויורד לשורש העניין וגורם אחריו לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

עובדה היא שהמבקשת ציינה בבקשתה כדלקמן:

"את כתב התביעה שהוגש ע"י עו"ד גבע קיבלתי ובו הוא מבקש בסעיף 10 לזמן את הנתבעת לדין.

זימון לדין לא קיבלתי. לא קיבלתי מועד להזמנה ולא נדרשתי להגיש בקשת רשות להתגונן".

מהכתוב ברור שאי צירוף ההזמנה לדין עפ"י טופס 17 לתקנות גרם בצורה ודאית למחדלה של הנתבעת.

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת מיום 24/7/12 ומחייב את התובע להמציא הזמנה לדין לידי הנתבעת הערוכה כדין תוך 14 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו ותהא לנתבעת זכות להגיש בקשת רשות להתגונן בהתאם לתקנות, תוך הזמן שיקבע בהזמנה לדין והכל כמצויין בגוף ההזמנה שתומצא כאמור.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בגין הבקשה לביטול פסק הדין בסך כולל של 500 ₪, אשר ישולם תוך 40 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו שאם לא כן ישא הוא הפרשי הצמדה ורבית על פי החוק מהיום ועד התשלום בפועל וכל זאת ללא כל ק עם תוצאות המשפט.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.