הבקשה נדחית.

הדרך לתקיפת החלטתי מיום 12/12/12, הינה בהליכי ערעור ולא ע"י הגשת בקשה לעיון מחדש.

בנוסף, הנתבעת, שאינה מיוצגת, טענה בבקשתה לביטול פסק הדין טענות פשוטות וברורות והן:

"זימון לדין לא קיבלתי, לא קיבלתי מועד הזמנה ולא נדרשתי להגיש בקשת רשות להתגונן, את כתב התביעה קיבלתי. עו"ד גבע מבקש בסעיף 10 של כתב התביעה לזמן את הנתבעת לדין."

מטענות הנתבעת ברור שהיא קיבלה את כתב התביעה, אולם היא טוענת כי לא נדרשה להגיש בקשת רשות להתגונן.

נתבעת נדרשת להגיש בקשת רשות להתגונן במסגרת ההזמנה לדין. לפיכך, משמעות טענת הנתבעת שהיא לא קיבלה את ההזמנה לדין .

בית המשפט מצפה מב"כ התובע להסכים לביטול פסק הדין במידה ואכן לא נמסרה לנתבעת הזמנה לדין, או להתנגד לכך מהנימוק שאכן נמסרה לנתבעת הזמנה לדין, במקום זאת, ב"כ התובע טען בסעיף 6 לתגובתו כדלקמן:

"גם אם נניח (וטענה זו מוכחשת) כי הנתבעת לא נדרשה להגיש בקשת רשות להתגונן, ונניח לטובתה, כי אכן היא צודקת בטענתה, אף שמבחינת מרחק הזמן לא ניתן לברר זאת, הרי הדבר נסתר מעצם טענותיה המודות בקבלת התביעה ובהזמנה לדין..."

עת ביהמ"ש נתן את החלטתו מיום 12/12/12, הוא יצא מנוקדת הנחה (כפי שנתבקש ע"י ב"כ התובע) שהנתבעת לא נדרשה להגיש בקשת רשות להתגונן.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ג, 16 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.