1. המבקש עותר לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה להוצאות. בין המבקש למשיב 1 יחסים מסחריים ארוכי שנים וסבוכים. כן תלויות ועומדות ביניהן תביעות נוספות לרבות פסק דין כנגד המשיב 1 אשר ניתן בהעדר הגנה.

לטענת המבקש הואיל והמשיבה 2 חברה לא פעילה וניתן כנגד המשיב 1 פסק דין שטרם שולם, יש להעתר לבקשה. יוער כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר ואין בה התייחסות לעילת התביעה.

2. בר"ע 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר, קבע כב' השופט א' גרוניס כי הכלל הנגזר מהוראות סעיף 353א לחוק החברות הוא כי חברה התובעת מחוייבת להפקיד, לפי בקשת הנתבע, ערובה להוצאות. חזקה זו ניתנת לסתירה אם הוכיחה התובעת כי באפשרותה לשלם הוצאות ההליך או אם נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה.

בשיקול השני יובאו בחשבון סיכויי התביעה, האם הבקשה לחיוב בערובה נועדה למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן תרומת הנתבע למצבה הכספי של החברה.

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, חידד כב' השופט ח' מלצר, את היחס בין סעיף 353א לחוק החברות לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תוך מתן דגש לזכות הגישה לערכאות ביישום ובקביעת שיעור הערובה בנסיבות כל עניין ועניין.

מהוראות חוק החברות ופרשנותו עולה כי אין חולק כי ההוראות המהותיות ביחס לחיוב החברה בערובה להוצאות מחייבות ככלל הטלת ערובה, אלא אם עמדה החברה בנטל להוכיח כי נסיבות העניין או יכולתה הכלכלית מצדיקות להמנע מהטלת ערובה כאמור. בבחינת החריגים, נעזרים בכלי הדיוני של הטלת החיוב בהוצאות, תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, ופרשנותה. תכליתה של תקנה זו למנוע תביעות סרק ויש להפעילה במתינות רק כאשר נראה כי סיכויי ההליך קלושים.

3. שעה שמוגשת תביעה על ידי אדם וחברה בבעלותו, ממילא ניטל העוקץ מחיוב החברה בערובה שעה שהאדם , מגיש התביעה, ממילא יחוייב בהוצאות באופן אישי במידה ותדחה תביעתו. במקרה דנן נראה כי עילת התביעה בעיקרה הינה אישית של המשיב 1 ולא מצאתי מקום לעשות שימוש בכלי של ערובה להוצאות. לא הוכחו נסיבות מיוחדות להטלת ערובה כאמור כנגד אדם פרטי והעובדה כי ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אשר ב"כ המבקש בחר בהליך האחר, 36990-03-12, לא להגיב לבקשה לביטולו, אינה מספיקה לצורך חיוב בערובה בהליך זה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. הואיל וטרם התבהרה עילת התביעה ורב הנסתר על הגלוי, שאלת ההוצאות תידון בתום ההליכים.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ג, 27 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.