לפני: כב' השופטת אורלי סלע - נשיאה

מר יהודה דדון – נציג ציבור(עובדים)

מר לאון מיוני – נציג ציבור (מעבידים)

החלטה

1. הגב' סיוון מור יוסף (להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לתשלום גמלת שמירת הריון.

2. משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק – "לא אישרנו היותך בשמירת הריון מיום 27/10/201 עד יום 1/1/2012 עקב תקופה שלא אושרה ע"י רופא. אישרנו היותך בשמירת הריון מיום 2/1/2012 עד יום 12/3/2012", הגישה היא תביעה לבית הדין.

3. לטענת התובעת, בשל תנאי עבודתה ואופיים הומלץ לה על ידי רופאה לשהות במנוחה ובשמירת הריון.

4. לטענת הנתבע, תביעת התובעת לתשלום גמלת הריון בגין התקופה שמיום 27/10/11 ועד ליום 1/1/12 נדחתה הואיל ולא התקיימו בתובעת התנאים הקבועים בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן-החוק) וכי סוג העבודה של התובעת, מקום ואופן ביצועה לא סיכנו את התובעת או את עוברה כאמור בסעיף 58 לחוק.

עוד נטען כי על פי חוות דעת רופא הנתבע, מצבה של התובעת בתקופה זו אינו מצדיק שמירת הריון בהתאם לדין.

5. הצדדים הסכימו כי יש להעביר את התיק למומחה רפואי אך היו חלוקים בדבר תנאי העבודה של התובעת וביקשו כי בית הדין יקבע את העובדות בסוגיה זו לצורך מינוי מומחה רפואי.

6. מטעם התובעת העידו התובעת, יאנה ויסוצקי ולילך אביטל. מטעם הנתבע העידה רעיה אברמוביץ'.

7. מעדות התובעת עולות העובדות כלהלן –

א. התובעת עבדה כמנהלת סניף בחברת בורגר ראנץ' כמנהלת סניף חצרים (להלן – הסניף) הממוקם בבסיס צבאי ומשרת בעיקרו חיילים. שעות הלחץ ושיא העבודה בסניף היו בין השעות 11:00 ל- 15:00. בסניף עבדו בכל משמרת שני עובדים.

ב. התובעת עבדה בסניף 5 ימים בשבוע במשמרות בוקר, בין השעות 9:00 ל- 17:00 ולאחר השעה 17:00 תיפעלה את הסניף מנהלת משמרת.

ג. כמנהלת הסניף עבודת התובעת כללה גם עבודת הכנת ההמבורגרים, טיגון צ'יפס, קבלת הזמנות מלקוחות וניקיון הסניף. כמו כן התובעת היתה אחראית על סידור העבודה בסניף וניהול המלאי- קבלת סחורה וכן הדרכה והנעת עובדים לפי הצורך.

ד. התובעת נאלצה להרים, במסגרת עבודתה בסניף, ארגזי שתיה קלה במשקל של 20 ליטר, ארגזי צ'יפס במשקל 15 ק"ג וגלוני שמן במשקל 17 ליטר וזאת בתדירות של 4 ארגזים ביום.

ה. עבודת התובעת התבצעה בקרבה למכשירים חשמליים הפולטים חום כגון גרילר וצ'יפסר. המיזוג בסניף לא פעל כשורה, אם כי החום נבע בעיקר מהפעלת המכשירים החשמליים הפולטים חום – "אני לא מדברת על החום של מזג האויר אלא על הגרילר והצ'יפסר שאני עומדת סמוך לגרילר ומכינה המבורגרים רצוף. משם נובע החום".

ו. מלבד החשיפה לחום, נאלצה התובעת גם להיחשף לקור שבמקפיאים ללא לבישת ביגוד חם ובתדירות גבוהה – "הביגוד החם היחידי זה בסניף משלוחים. אצלנו בסניף נכון לתקופה בה עבדתי לא היה ביגוד חם... יש לנו חולצה קצרה מכופתרת בקיץ וחולצה מכופרת בחורף. ובתדירות הפעמים שבהם אני נכנסת למקפיא, גם אם אני מביאה מעיל מהבית , אני לא יכולה כל רגע להוריד אותו ולחזור לעמדה".

ז. באשר לסכנות להן נחשפה במהלך הריונה במקום העבודה – כל העובדים היו חשופים לסכנת החלקה בסניף בשל השמן שניתז לרצפה. למרות שהמעסיק הורה לעובדים להגיע לעבודה עם נעליים סגורות, הדבר לא מנע את ההחלקה. לשאלה באיזו תדירות החליקו בסניף, השיבה – "אפשר להגיד ששלושה עובדים בשבוע החליקו. לא כל יום... אנחנו עובדים במקום להכנת מזון מהיר תחת לחץ של שירות לקוחות בזמן, כתוצאה מזה יכול להיגרם מצב של החלקה". לשאלה מה ההבדל בין לעבוד רגיל ולהיזהר מהחלקה לבין לעבוד בהריון ולהימנע מהחלקה, השיבה – "אפשר להיזהר אבל אי אפשר להימנע לחלוטין מהחלקה".

ח. בסניף לא היו שירותים אלא רק במבנה שהיה קרוב לסניף במרחק 5 דקות הליכה. פעמים רבות נאלצה התובעת לדחות את עשיית צרכיה משום שהיתה לבד בסניף או משום שלא היה לה זמן לצאת לשירותים בשל עומס ולחץ בעבודה.

ט. פעמיים בשבוע נאלצה התובעת לעבוד לבד במשמרת משום שהעובדים הנוספים שעבדו לצידה היו בחורים ובחורות בני 17, עם מוסר עבודה נמוך ופעמים רבות לא הגיעו למשמרת או שאיחרו אליה. מדובר בסניף מרוחק שאין אליו תחבורה ציבורית רציפה, אלא רק פעם בשעה.

7. מעדותה של לילך אביטל (להלן - לילך), עולות העובדות כלהלן –

א. לילך, אחותה של התובעת, עבדה כמנהלת משמרת בסניף באר שבע וכמתגברת בסניף חצרים לפני שהתובעת החלה לעבוד שם.

ב. עבודת התובעת בסניף חצרים כללה גם עבודה של קבלת הזמנות, הכנת המבורגרים, קבלת סחורה וסידור עבודה. בסניף חצרים עבדו שני עובדים ופעמים רבות יש בסניף רק עובד אחד כי מדובר בנערים בני 17 שלעיתים לא מגיעים כלל למשמרת או שמאחרים אליה. שעות הלחץ בסניף הם בין השעות 11:00 ל- 15:00.

ג. העבודה בסניף כללה גם הרמת ארגזי שתיה, שמן וצ'יפס במשקל רב. ביום של קבלת סחורה, העובדים היו צריכים לפרוק אותה ולסדר אותה במחסן.

ד. במהלך העבודה בסניף יש חשיפה רבה לחום וכן לקור ולא היה בסניף ביגוד מתאים לקור.

ה. העובדים בסניף החליקו פעמים רבות בשל השמן שנזל לרצפה וזאת למרות שהגיעו לעבודה עם נעליים סגורות.

ו. אין בסניף שירותים והם ממוקמים במרחק כ-5 דקות הליכה. כאשר יוצאים לשירותים, צריך לקחת בחשבון שהעובד השני נמצא בסניף לבד.

8. מעדותה של יאנה ויסוצקי (להלן – יאנה) עולות העובדות כלהלן –

א. יאנה עבדה בסניף חצרים בשנת 2012, תחת פיקוחה וניהולה של התובעת.

ב. אופי העבודה בסניף היה הכנת המבורגרים, טיגון צ'יפס ומוצרי טיגון נוספים, ניקיון הכלים ושטיפת המסעדה וכן שירות הלקוחות. בסניף היו, בכל משמרת, שני עובדים, כשאחת מהם היא התובעת שהיתה גם מנהלת הסניף ולא היה הבדל בין אופי העבודה של התובעת לבין אופי עבודתה שלה שכן גם התובעת קיבלה הזמנות והכינה המבורגרים ללקוחות.

ג. ביום בו היתה קבלת סחורה, יאנה היתה עוזרת לתובעת ופורקת יחד איתה את הסחורה שכללה, בין היתר, ארגזי שתיה במשקל 20 ליטר, ארגזי צ'יפס במשקל 12.5 ק"ג וגלוני שמן במשקל 17 ליטר.

ד. העבודה בסניף התבצעה בקרבה למכשירים חמים ולצד זה היה גם צורך להיכנס למקררים ולמקפיאים ועל כן היתה חשיפה רבה גם לחום וגם לקור. הכניסה למקפיאים התבצעה ללא ביגוד חם או מתאים.

9. מעדותה של רעיה אברמוביץ' (להלן – רעיה) עולות העובדות כלהלן –

א. רעיה משמשת כמנהלת כח אדם בחברת בורגר ראנץ'.

ב. העובדים בסניפים נדרשו להרים מוצרי מזון שונים במסגרת תפקידם, כאשר מדובר בקרטונים במשקל של עד 10 ק"ג. תדירות הרמת הארגזים היא פעם בשבוע בעת קבלת הסחורה ובד"כ מי שנדרש להרים את הארגזים זה העובד עצמו ולא מנהלת הסניף. רעיה לא ידעה לומר במדויק כמה ארגזים קיבל הסניף בכל משלוח אך שיערה כי מדובר ב-5, 7 או 10 ארגזים.

ג. התובעת לא נדרשה להרים את הארגזים בסניף במהלך הריונה – "חס וחלילה. היא לא מרימה שום דבר. אוי ואבוי אם היא תרים משהו מהדברים ששאלת אותי כרגע. היא לא הרימה את זה גם כשהיא לא היתה בהריון".

ד. בסביבת העבודה של התובעת תיתכן נזילה של שמן לריצפה אך עם זאת, רעיה שגם היא עבדה שנים רבות בסניפים, מעולם לא החליקה והיא אינה מבינה את הטענה כי מדובר בעניין נפוץ. יש נהלי בטיחות בכל סניף והעובדים נדרשים להגיע לעבודה עם סוג נעליים מסוים.

ה. העובדים אינם חשופים לחום בזמן העבודה וכשהם נמצאים בקרבת הגרילר והצ'יפסר – "באזור הגרילר קצת חם אבל אף אחד לא עובד ליד הגרילר" טמפרטורת הגרילר נעה בין 250 ל-300 מעלות, אם כי "החום לא יוצא החוצה אלא באמצעות מנדף ששואב את החום... אני יכולה להעיד שגם כשמטגנים וגם כשעומדים ליד הגרילר אין שינוי בטמפרטורה . כל הזמן נמצאים בתנועה".

ו. העובדים נדרשו להיכנס למקפיאים מספר פעמים ביום, פעם בשעה וחצי, שעתיים. "בכל סניף יש בין 1 ל-2 מקפאים ניידים שהם נמצאים במטבח סמוך לגרילר ולצ'יפסר והם מלאים בדברים. אין צורך כל הזמן לרוץ למקפיא הגדול".

ז. בכל סניף קיים מקפיא נייד ואם הוא אינו פעיל, מכניסים את מוצרי המזון למקפיא הגדול.

ח. המעסיק לא סיפק לעובדים בגדים חמים לצורך הכניסה למקפיאים, ומדובר בבגדים שהעובדים מביאים והם נשארים בסניף. עם זאת – "במהלך היום אין צורך בביגוד חם כי נכנסים לשנייה אחת ולא מרגישים בהבדלי הטמפרטורות. רק בערב כשצריך לבצע ספירה יומית , נכנסים לחדר ההקפאה ל-5 עד 7 דקות ואז צריך לשים משהו חם".

ט. לא היתה מצוקה של כח אדם בסניף ולא היה ידוע לרעיה על בעיה כזו. הסניף בו עבדה התובעת היה סניף עם פעילות מאוד נמוכה וגם אם היו שעות שהגיעו המון לקוחות, מדובר בזמן קצר יותר ובמשך שאר היום היתה לתובעת אפשרות לצאת להפסקה, לאכול, לשתות ולעשות כל מה שרצתה.

דיון והכרעה

10. לאחר שבחנו את מכלול העדויות והראיות שהונחו בפנינו, הננו קובעים עובדתית כלהלן –

א. התובעת עבדה בחברת "בורגר ראנץ" כמנהלת סניף בחצרים.

ב. הסניף ממוקם בבסיס צבאי ומשרת חיילים, שיא העבודה והלחץ בסניף היו בד"כ בין השעות 11:00 ל- 15:00.

ג. עבודתה של התובעת כמנהלת הסניף כללה הכנת המבורגרים, טיגון צ'יפס, קבלת הזמנות מלקוחות וניקיון הסניף וכל זאת בנוסף לעבודה הניהולית. בנוסף, התובעת היתה אחראית על סידור העבודה בסניף וניהול המלאי- קבלת סחורה וכן הדרכה והנעת עובדים.

ד. התובעת עבדה 5 ימים בשבוע וניהלה את הסניף במשמרת בוקר בין השעות 9:00 ל-17:00.

ה. במסגרת עבודתה בסניף, התובעת הרימה ארגזי שתיה קלה, ארגזי צ'יפס במשקל 15 ק"ג וגלוני שמן במשקל 17 ליטר. בד"כ התובעת הרימה את הסחורה בעזרת עובד נוסף בסניף, אך לעיתים נאלצה להרים את הסחורה לבדה וללא עזרה.

ו. במסגרת עבודתה התובעת עמדה שעות רבות.

ז. עבודת התובעת התבצעה בקרבה למכשירים חשמליים הפולטים חום כגון גרילר וצ'יפסר.

ח. במהלך העבודה התובעת נאלצה להיכנס למקררים ולמקפיאים שבסניף ללא ביגוד חם ומתאים וזאת בתדירות גבוהה מדי יום.

ט. עובדי הסניף, לרבות התובעת, היו חשופים לסכנת החלקה בשל השמן שניתז על הרצפה בעת הטיגונים.

י. מצבת כח האדם בסניף היתה מצומצמת – 2 עובדים כולל התובעת. לעיתים התובעת שהתה לבדה בסניף כי העובדים לא הגיעו למשמרת או שאיחרו אליה ואז נאלצה לבצע את כל העבודה לבדה, לרבות הרמת הסחורה ומבלי אפשרות לצאת להפסקה בהיותה עובדת יחידה בסניף.

יא. בסניף אין שירותים ואלה ממוקמים מחוץ לסניף במרחק של כ-5 דקות הליכה.

11. ההחלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד ותשלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"ג, (28 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.