בעניין: יונס אבו ח'דיר

ע"י ב"כ עו"ד איימן חוסיין המבקש

נ ג ד

שחאדה אבו האשם

ע"י ב"כ עו"ד נתן ז'ונו המשיב

המבקש הגיש תובענה נגד המשיב בדרך של המרצת פתיחה להצהיר כי ייפוי הכוח שנחתם על ידו להעברת זכויותיו במקרקעין לטובת המשיב – בטל.

בכתב התשובה העלה המשיב טענות מקדמיות לסילוק התובענה על הסף, ובין השאר, טען להיעדר סמכות עניינית של בית משפט זה, תוך שהוא תומך עמדתו בפסיקה שלטענתו רלוונטית.

בדיון שהתקיים ביום 10.10.12, טען ב"כ המבקש כי בית משפט זה הוא הערכאה המתאימה לבירור תביעתו ולפיכך הוריתי למבקש להגיש פסיקה התומכת בעמדתו. ביום 6.11.12 הגיש ב"כ המבקש אוסף תקצירי פסיקה, ואעיר כבר עתה, כי בינם לבין שאלת הסמכות השנויה במחלוקת אין דבר. טרם אדון בשאלת הסמכות אתייחס, בתמצית, לטענות הצדדים לגופו של עניין.

רקע

1. המבקש טוען כי הוא הבעלים מכוח ירושה מאביו וייפוי כוח מאמו ואחיו על זכויות במקרקעין הרשומות במרשם המקרקעין בשטח הידוע כגוש 30571 חלקה 114 באדמות ענאתה (להלן: "הקרקע").
2. ביום 22.05.04 חתם המבקש על ייפוי כוח לטובת צד ג', הוא המשיב, להעביר לו את זכויותיו בקרקע (להלן: "ייפוי הכוח הראשון"). ייפוי הכוח ניתן לאיברהים מחמוד עיסא עבדאלחמיד (להלן: "איברהים"), שהיה אותה עת שותפו של המשיב. באותו יום נערך ייפויי כוח נוסף שלפיו איברהים מתחייב בתמורה להעביר לבעלותו של המבקש ארבע יחידות דיור (כשלד) בקומה השביעית של בניין הנמצא על קרקע הידועה כמגרש מספר 50 בגוש מספר 13 באדמות ענאתה (להלן: "ייפוי הכוח השני").
3. בייפוי הכוח הראשון נכתב שהוא ניתן "בתמורה ושלא בתמורה" (סעיף 1) וכן כי המבקש קיבל את "התמורה המלאה עבור הרכוש" (סעיף 9).
4. המבקש טוען כי ייפוי הכוח השני ניתן בתמורה לייפוי הכוח הראשון, ובתצהיר שהגיש במסגרת תביעה זו הצהיר כי למרות הנאמר בייפוי הכוח הראשון, הוא לא קיבל שום תמורה פרט לייפוי הכוח השני (סעיף 11 לתצהיר).
5. טענתו העיקרית של המבקש בהליך זה היא, כי עד ליום זה ההתחייבות של איברהים בייפוי הכוח השני לא קוימה והוא לא קיבל תמורת הקרקע דבר. המבקש אף צרף תצהיר של איברהים שתומך בגרסתו כי לא שולם לו דבר תמורת ייפוי הכוח הראשון. על כן, לטענת המבקש יש להורות על ביטול ייפוי הכוח הראשון.
6. המשיב טוען כי מדובר בתביעת סרק שנובעת משיקולי נקמנות. לטענתו, סוכם כי הזכויות יועברו לו תמורת 300,000 ₪, ששולמו למבקש אף ביתר, ולמשיב אין קשר לייפוי הכוח שנחתם על ידי איברהים ושלא מחייב אותו כלל.
7. לבד מהטענות לגוף התביעה, העלה המשיב טענות מקדמיות נוספות לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, היעדר סמכות עניינית וכן טענה כי התביעה אינה מתאימה להתברר בדרך של המרצת פתיחה.
8. כאמור, מצאתי לנכון לדון בשאלת הסמכות, מאחר שאם יימצא שאין זו הערכאה המתאימה, הדיון בשתי הטענות המקדמיות האחרות מתייתר בשלב זה, וכך גם הדיון בטענות לגופו של עניין.

טענות הצדדים לעניין הסמכות העניינית

1. המשיב טוען, כי מאחר שעסקת המכר לא נגמרה ברישום, מדובר אך בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין, ועל כן הסמכות במקרה זה נגזרת משווי הזכויות נשוא העסקה. במקרה דנן, כך נטען, שווי העסקה פחות מתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי ועל כן יש להעביר את התביעה לבית משפט השלום. המשיב מפנה, בין השאר, לציטוט מהחלטתו של כב' השופט צ' זילברטל בה"פ (מחוזי י-ם 5399/06 אלמז נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.07): "כאשר מדובר בזכויות שאינן רשומות בספרי המקרקעין, כי אז תביעה בגינן לא תיחשב לתביעה הנוגעת למקרקעין".
2. לטענת המבקש, שאלת בעלות בקרקע מוסדרת מצויה בסמכות בית המשפט המחוזי. כאמור, המבקש לא הביא נימוקים נוספים או פסיקה רלוונטית לתמיכה בטענתו.

דיון

11. המבחן הכללי לקביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי הינו מבחן הסעד אותו מבקש התובע בכתב הטענות אותו הגיש עם פתיחתו של ההליך (ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561 (1977)), למעט עניינים לגביהם נקבע בחוק הסדר שונה.

על פי סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), "בית משפט מחוזי ידון באלה... כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום". סעיף 51(א)(3) לחוק זה קובע כי – "בית משפט שלום ידון באלה... תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" (ההדגשה שלי – א' פ').

לשאלת הסמכות העניינית נאמר בהחלטתו הנזכרת של כב' השופט זילברטל:

"כאשר מתבקש סעד של ביטול הסכם מכר מקרקעין, וזכויות הרוכש עדיין לא נרשמו בספרי המקרקעין, הכלל הוא שהסמכות לדון בתובענה זו נקבעת על פי שווי הנושא ומדובר בתובענה אזרחית שאינה נוגעת למקרקעין. כך נפסק, בין היתר, בת"א (י-ם) 4089/02 מליח ואח' נ' מזרחי (החלטת כב' השופט אוקון מיום 4.2.04):

'וזהו הכלל: תביעה לביטול הסכם להעברת זכויות בעלות כמוה ככל תביעה הנוגעת לזכויות, והסמכות העניינית נקבעת לפי ערך הנכס. על כן, כאשר נחתם הסכם למכר דירה, והמוכר או הקונה מבקשים לבטלו, תקבע הסמכות לפי ערך המקרקעין (...). כיוצא בזה נקבע, כי במקרה המתאים 'תביעה להצהיר על ביטול הסכם היא בסמכותו של בית משפט השלום' (דברי השופט טירקל בת"א (ב"ש) 586/90 סרוסי נ' אילון).

לעומת זאת, כאשר הועברו הזכויות מיד ליד והעסקה הסתיימה כבר בדרך של רישום, תוכרע שאלת הסמכות בהתאם לדרכי ניסוחו של הסעד. לכאורה, כאשר בית המשפט מתבקש להורות על ביטול רישומו של נכס על שמו של פלוני, מדובר בתביעה אחרת הנוגעת למקרקעין, והסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי. אם בית המשפט מתבקש להורות על ביטול ההסכם, תוכרע שאלת הסמכות על-פי שוויו של הנכס'".

ראו עוד: בר"ע (ב"ש) 148/93 אבו נ' מי ערד בע"מ, פורסם ב"דינים", מפי כב' הנשיא י' טירקל; המ' (נצ') 1098/98 פלץ נ' עו"ד נוח רבינוביץ', פורסם ב"תקדין"; ת"א (י-ם) 6196/04 עמאד מנייר נ' פארג', פורסם ב"דינים"".

12. במקרה דנן התביעה היא לביטול ייפוי כוח בשל הפרת הסכם מצד המשיב, ועל כן יש לדון בה במישור החוזי של דיני ביטול חוזה, כאשר הסמכות נקבעת על פי שווי העסקה. הנימוק שלפיו בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה מאחר שהעסקה לא הסתיימה ברישום איננו נכון, משום שהזכויות רשומות בלשכת רשם המקרקעין בירושלים. לו הייתה זו תביעתו של המשיב לאכיפת ייפוי הכוח ולרישום בעלות או הערת אזהרה מכוחו, הייתה הסמכות לדון בה מצויה בגדר סמכותו של בית משפט זה. אולם, מאחר שהסעד שנתבקש הוא ביטול ייפוי הכוח בשל היעדר תמורה, וסעד זה, אם יינתן, לא יגרור אחריו ביטול של רישום בספרי המקרקעין, אזי התביעה נמצאת במישור דיני החוזים והסמכות נבחנת על פי שווי הנכס. בענייננו אין חולק, כי על פי השווי, התביעה היא בגדר סמכותו של בית משפט השלום (ראו והשוו גם להחלטתי בבש"א (מחוזי י-ם) 2714/06 בתיק עיקרי 8240/06 קדוש נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 12.6.08).

13. על יסוד האמור לעיל, אין זה בסמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה. בהתאם לסמכותי על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט – אני מורה על העברת ההליך לדיון בבית משפט השלום.

14. המבקש יישא בשכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 בנובמבר 2012, בהעדר הצדדים.