1. לפניי בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקש (התובע), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקש מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתו הכלכלית הקשה של המבקש (להלן: "הבקשה").

2.        טענות המבקש, כפי שפורטו בבקשה ובתצהירו שצורף לבקשה, הן בתמצית כדלקמן:

א.המבקש פוטר מעבודתו אחרי 17 שנות עבודה ואינו עובד מאז ומתקיים מדמי אבטלה בסך של כ-4,300 ₪ וקצבת רעייתו בסך 409 ₪.

ב.הוצאות המבקש בגין כלכלה, חשמל ותשלום משכנתא עולים על סך ההכנסות ומגיעות לסך של כ- 6,200 ש"ח.

ג.בבעלות המבקש דירה עליה משלם הוא משכנתא ורכב משנת 2008 ואין לו תוכניות חיסכון.

ד.למבקש עילת תביעה טובה.

ה.בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקש לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

יצוין, כי לבקשה לא צורפו מסמכים מהמל"ל בדבר תשלום קצבאות, דפי חשבון בנק, חשבוניות עבור טלפון סלולרי ורשיון רכב.

3.        המשיבה הגישה תגובתה ביום 1.7.12 במסגרתה טענה כי המועד פיטוריו קבל התובע פיצויי פיטורים שחלקם צבורים בקרן פועלי בניין וחלק אחר בסך של כ-20,000 ₪ שולם לתובע באמצעות המחאה. המבקש אינו מבהיר אלו נסיונות עשה לגיוס הכספים ואינו מבהיר הכיצד בהעדר יכולת כלכלית שכר שירותיו של עו"ד שאינו נציג של הלשכה לסיוע משפטי. גם לגוף התביעה מעלה הנתבעת הסתייגויותיה שכן התובע טוען לעבודה בשעות שונות מהשעות אותן מליא בעצמו וכתב ידו בכרטיסי הנוכחות.

ביום 4.9.12 הגיש המבקש תגובתו לתגובת המשיבה במסגרתה טען כי הסכום שנצבר בקרן פועלי בניין נועד לפנסיה וסכום ההשלמה לפיצויי פיטורים שימש למחיית התובע.

 ההכרעה:

4.         לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר עיון בכתב התביעה, נחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל אולם רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.

5.        תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרה בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם) 29.11.07)).

6.         בעניינו אין התובע נחשב לבעל דין הפטור מאגרה בשים לב להוראות תקנה 3 לתקנות אם כי חלק מרכיבי התביעה פטורים מאגרה נוכח הוראת תקנה 4 ובפרט רכיב התביעה העיקרי שעניינו תשלום גמול שעות נוספות. המבקש, מבקש לפטור אותו מתשלום האגרה בשים לב לכך כי אין ביכולתו לשלם האגרה. על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד – כי ההליך מגלה עילה. השני - כי אין ביכולת המבקש לשלם האגרה בשים לב ליכולתו האישית בלבד, בהסתמך על רכושו, שלו של בני משפחתו (תקנות 12 לתקנות האגרות).

7.         באשר לתנאי הראשון שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה וזאת ככל שיוכיח התובע את טענותיו עשוי הוא לזכות בסעדים שתבע – חלקם או כולם. אין אני מביעה עמדתי באשר לסיכויי הצלחת התביעה אלא יש להבין מהאמור שאין התביעה טורדנית או קנטרנית.

8.         באשר לתנאי השני, מעיון בחומר המונח בפניי, לא שוכנעתי כי התובע הצליח להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה. אין להתעלם מכך שלכאורה מצבו הכלכלי של התובע אינו קל אך ככל שעל פי דברי התובע בבעלותו רכב משנת 2008, וסכום פיצויי פיטורים ששולם הרי שאין מניעה כי מתוך אלה תשולם תשלום האגרה. זאת ועוד, התובע אינו מבהיר כיצד ידו משגת במימון עו"ד ואף אינו מבהיר באם פנה לקרובי משפחה בנסיון לגייס סכום האגרה כדרישת התקנה.

9.         אין להתעלם מהתמונה הכלכלית הלא קלה בדבר מצבו של התובע מחד אך מנגד יש ליתן את הדעת לאמור בסעיף 8 לעיל.

10        בשים לב לאמור הגעתי למסקנה כי יש לקבל הבקשה בחלקה באופן שאגרת בית הדין בסך 2,146 ₪ תשולם בשיעורים של עשרה תשלומים חודשיים שווים. שוברים לתשלום אגרה יימסרו לב"כ התובע במזכירות ביה"ד תשלום ראשון ישולם עד ליום 9.10.12. לא יהיה צו להוצאות.

11.       מזכירות בית הדין תקבע מעקב אחר תשלום האגרה ותשלח העתק החלטה זו לצדדים.

 ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ב, 05 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.