07 יולי 2014

1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה שאירעה לו לטענתו ביום 10/4/11 , בה נפגע בגבו, כפגיעה בעבודה.

תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2. לאחר ששמענו ראיות הצדדים, מצאנו כי יש מקום למינוי מומחה רפואי ומינינו את ד"ר א. ברוסקין לשמש כמומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 10/4/11 והפגיעה לה טוען התובע בגבו.

3. בחוות דעתו שלל המומחה כל קשר בין האירוע ומצב גבו של התובע, ואף קבע, כי תעודות אי הכושר שניתנו אינן קשורות ואינן נובעות מן האירוע.

4. התובע לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה.

5. בסיכומיו טוען התובע כי בעבר סבל מכאבי גב אולם שב לעבודה ותפקד ללא דופי ועל כן יש לקבוע קשר סיבתי של החמרה כתוצאה מהתאונה.

עוד טוען התובע, כי בעבר נפגע בחוליות L3 – L4 ועתה מדובר בחוליות L4 – L5.

6. לטענת הנתבע, לנוכח חוות הדעת המפורטת והמנומקת של המומחה, יש לדחות התביעה.

הכרעה

7. המומחה ענה על כל שאלות בית הדין תוך מתן הסבר נרחב לקביעתו מדוע אין לדעתו כל קשר בין מצבו של התובע בגין האירוע מיום 10.4.11 והממצאים בעמוד השדרה המותני.

8. המומחה קובע, בין היתר, כי מצבו של התובע היה קיים ואובחן כבר בשנת 2008 בגבהים L3-L4 ו- L5-S1, לא חלה החמרה במצבו, ולתובע היסטוריה ישנה של כאבי גב וגורמי סיכון המשפיעים על מחלתו.

9. לא מצאנו כל סיבה לסטות מחוות דעתו המפורטת והברורה של המומחה, שלא נסתרה.

לנוכח כל האמור, על יסוד חוות דעת המומחה יועץ הרפואי, התביעה נדחית.

10. אין צו להוצאות.

11. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ד, (07 יולי 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.