1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 30.4.13 בשל אי התייצבותה לדיון, לפיו דחיתי את ההתנגדות שהגישה המבקשת ביחס לתביעה השיטרית שהוגשה נגדה וחייבתי אותה לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ (להלן: "פסק הדין").
2. לטענת המשיבה, לא ידעה אודות הדיון שהתקיים בעניינה מאחר והחלטות בית המשפט בתיק זה לא הומצאו לה כנדרש שכן נשלחו לכתובת אחרת שאינה כתובתה מזה 20 שנה. אשר לסיכויי ההגנה, המבקשת טוענת כי אינה חייבת דבר למשיבה, לדבריה, השיקים אינם חתומים בחתימת ידה, בוצעו על גביהם תיקונים ושינויים, כמו כן, נכתבו לפקודת "אנטיגון בע"מ" בצירוף הגבלה ובכך נשללת למעשה העברתם וסחירותם למשיבה. טענה נוספת שהעלתה המבקשת נוגעת להתיישנות השיקים מאחר וחלפו 7 שנים ממועד פירעונם.
3. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, ראשית, מאחר והבקשה הוגשה באיחור ניכר מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד, שנית, מהטעם שתצהיר המבקשת שצורף לבקשתה הינו תצהיר סתמי וכללי שאינו מפרט את סיבת המחדל ובוודאי שאין בו "טעם מיוחד". לטענת המשיבה, פסק הדין ניתן כדין לאחר ששוכנע בית המשפט כי ההזמנה לדין נשלחה למבקשת כדין, אך האחרונה התחמקה מקבלת דבר הדואר, לדבריה, משהגישה המבקשת את התנגדותה, היה עליה לעקוב אחר ההחלטות בתיק, אולם לא עשתה כן. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי, גרסת המבקשת מעלה סתירות ואין כל אמת לצד טענותיה בדבר זיוף חתימתה עת היא מודעת לכך שבעלה הוא שמסר את השיקים נשוא התביעה.
4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
5. ראשית, אתייחס לטענת המשיבה לעניין תצהיר המבקשת אשר הוגש בתמיכה לבקשתה ואשר לטענתה הינו סתמי. אכן, טענה זו עולה בקנה אחד הן עם תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 והן עם ההלכה הפסוקה לפיה, תצהיר תומך בבקשה הערוך על דרך ההפניה לבקשה, ואינו מפרט את העובדות אותן מעוניין המבקש להוכיח, הינו תצהיר פסול ולא יתקבל כראיה (ראה לעניין זה - א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית 2009, עמ' 756; ע"א 166/90 אזולאי נ' א"ב מפעלי תיירות אילת פ"ד מו(5) 348); ע"א 207/71 תעשיות חיפה בע"מ נ' איזלקו חברה לחוטי מתכת בע"מ, ו-4 אח', פ"מ כה(2) 281).
6. עם זאת, בענייננו, אין מקום לפסול את תצהיר המבקשת כפי שהוגש. אכן, תצהיר המבקשת אינו מפורט והוגש על דרך ההפניה לבקשה עצמה, אולם, היות והטענות העולות מהבקשה נוגעות לאי המצאת כתבי בית הדין למבקשת כדין, טענה שאם תוכח תחייב את ביטול פסק הדין מחובת הצדק, סבורני כי יש בכך כדי לרפא את הפגם שנפל ולדון בבקשה לגופה.
7. אשר לשאלה האם הבקשה לביטול פסק הדין, מיום 23.7.13, הוגשה במועד. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בקשה לביטול פסק דין תוגש תוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין למבקש. עיון באישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט מגלה כי, פסק הדין נשלח למבקשת בכתובת "השושנים 9/4 נצרת עילית" ולא נדרש על ידה, אלא שלטענת המבקשת היא אינה מתגוררת בכתובת זו מזה 20 שנה. היות והוכח בפניי, באמצעות צילום תעודת הזהות של המבקשת, כמו גם כפי שעולה מכתבי בית הדין שהוגשו מטעמה, כי מענה ברח' סביון 20 בנצרת עלית, שוכנעתי כי לא בוצעה המצאה כדין של פסק הדין למבקשת, לפיכך, אני קובע כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד.

מכאן לבקשה שבפניי;

1. ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה יתקיים בשני מקרים- הראשון כאשר פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו- במצב שבו כתב התביעה וההזמנה לדין לא הומצאו למבקש כדין, כי אז רשאי בעל דין לדרוש את ביטולו מחובת הצדק, והמקרה השני- ביטול פסק דין מכוח שיקול הדעת של בית המשפט, בכפוף לכך שמבקש הביטול יצביע על הסיבה למחדל בגינו ניתן פסק דין בהעדר הגנה, כמו כן, עליו להראות הגנה טובה מפני התביעה.
2. בענייננו, פסק הדין ניתן לאחר שהוצג בפניי אישור מסירה הנחזה להיות אישור מסירה כדין. המשיבה ניסתה לטעון כי היות והמבקשת "לא דורשת" את כתבי בית הדין, זונחת בכך את התנגדותה, ואכך כך סברתי במהלך הדיון מיום 30.4.13, אלא שבמסגרת הבקשה שבפניי העלתה המבקשת טענה לפיה ההזמנה לדין כלל לא נמסרה לידיה מהטעם שנשלחה לכתובת ברח' השושנים במקום לכתובתה אשר ברח' סביון. היות והוכח בפניי, כאמור, כי מענה של המבקשת ברח' סביון, והיות ועולה מתיק בית משפט כי ההזמנה לדיון הומצאה למבקשת לכתובת אשר ברח' השושנים, יוצא כי כתב בית הדין לא הומצא למבקשת כהלכה ומכן שמתחייב ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק.
3. למעלה מן הצורך אעיר כי, המבקשת העלתה בבקשתה טענות הגנה שלכאורה מצביעות על קיומם של סיכויים כלשהם לזכות בהתנגדות.
4. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 30.4.13 כנגד המבקשת, וקובע מועד לשמיעת ההתנגדות ליום.25.3.14 שעה 11.45.

המזכירות תמציא לצדדים העתק החלטה זו.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ד, 11 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.