הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים.

ילידת 7/72. ת.ד מיום 14/9/11. הייתה כבת 39. כבת 41 ו- 9 ח' כיום.

ערב התאונה עבדה כמטפלת בקשישים. שכרה החדשי: כ- 2,700 ₪.

נכויות: מומחה בימ"ש בתחום האורתופדי- 3 ח' א"כ ו 5% לצמיתות בגין תלונות על כאב צווארי ומתני שהתרשם ממהימנותן, למרות שאין ממצאים בבדיקה קלינית ובבדיקות הדמיה.

מומחית בימ"ש בתחום הפסיכיאטרי- 20% לתק' של שנה (סימנים קליניים קלים, צורך תרופתי והפרעה קלה בתפקוד) ו- "עד 10% בגין סימנים שארתיים והפרעה קלה בתפקוד.

מומחה בימ"ש בתחום הא.א.ג- קבע שלא נגרמה נכות צמיתה. המומחה מפרט ממצאים של סטיה במחיצת האף שקיימת אפשרות סבירה שנגרמה בתאונה (בבדיקות לאחר התאונה נמצאו שבר באף וסטיה במחיצה), אך מציין שהנ"ל אינה גורמת לפגם אסתטי בצורת האף החיצוני או להפרעה תפקודית משמעותית בנשימה וניתנת לתיקון בניתוח קל יחסית המבוצע תחת הרדמה מקומית או כללית בכל בי"ח בארץ, עם שיעורי הצלחה גבוהים ביותר ולכן אינם מקנים נכות. יוער, בהקשר זה, שלנוכח האמור והדין- אין מקום לדרישת התובעת בתחשיבה לפיצוי בגין עלות ניתוח כמפורט.

אין כל ראיה בדבר העדרות מעבודה ו/או הפסדי שכר בתק' א"כ ומאז. לכן- לעבר, לקחתי בחשבון את המוצע בתחשיב הנתבעת, דהיינו- הפסד בשיעור של שכר כשיעורו ערב התאונה, למשך 3 ח'.

אין בידי לקבל את הטענה שאלמלא התאונה הייתה מגיעה להשתכרות בגובה השכר הממוצע במשק. זאת- מהטעמים המפורטים בתחשיב הנתבעת. לא נעלמה מעיני הטענה בסעיף 1.6 לתחשיב התובעת שהינה אם חד-הורית, בסעיף 5- שילדיה בני 5, 9 ובאותה נשימה בהמשך (בס' 4) כי הכנסות משק הבית יחד עם שכר בעלה היו גבוהות...? ההסבר לכאורה מצוי בחוו"ד המומחית בתחום הנפשי: התובעת נכון למועד חוו"ד הייתה פרודה מזה כחצי שנה. סיפרה שעובדת כ- 4,5 שנים לסירוגין בטיפול בקשישים גם הואיל ושעות העבודה התאימו לה וכי עברה התעסוקתי כולל עבודות מזדמנות ולאחר מכן- פקידות. תיאור הרצף התעסוקתי הנ"ל שלא נסתר בשלב זה, מתאים לטענה בדבר צמצום שעות עבודה במקביל להיות הילדים בגילאים צעירים. ואולם- יש לזכור שערב התאונה הם לא היו תינוקות. אם הטענה בדבר הכנסה גבוהה במשק הבית נכונה, הרי לו רצתה לעבוד במשרה מלאה- יכולה הייתה להעסיק מטפלת. לכן- לכל היותר, ובשים לב לכך שלא הוכח כי עבדה, במה עבדה וכמה השתכרה כאשר עבדה בעבר הרחוק, פוטנציאל ההשתכרות לעתיד הסביר בעיני בשלב זה הינו לכל היותר בגובה שכר המינימום, שאף הוא גבוה משכרה ערב התאונה.

הפיצוי מורכב מהפסד שכר לעבר בהתאם לאמור, מנזק לא ממוני על פי התקנות, מסכום גלובלי בגין עזרת משפחה בעיקר לתק' א"כ בתחום האורתופדי, בתוספת מסוימת המתחשבת בנכות הנפשית הזמנית ומעט בהסתכלות עתידית, מסכום גלובלי בגין השתתפות בהוצאות רפואיות ותרופות ונסיעות לבדיקות וטיפולים- ע"ד האומדנא, וכן: פיצוי גלובלי לעתיד, על בסיס נכות תפקודית מזערית, כנגזרת מבסיס שכרה עובר לתאונה (ובהווה). לתוך כל לה- שוקללו גם טענות הצדדים ביחס לקביעות המומחים, ועוד.

על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה- אני מעריכה את נזקו של התובע, לצרכי פשרה, בסך של ­100,000 ₪ (במעוגל). לנ"ל יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מחייבת אף את בית-המשפט. אציין עם זאת, כי היא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה. אין היא מהווה את מלוא הסיכון/סיכוי אך יש בה לטעמי כדי לגלם קנייה מיטבית והדדית שלהם, הנכונה לשלב זה של הדיון.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובעת, עד לא יאוחר מיום 8/6/14. תשובת התובעת לנתבעת תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 24/4/14 . הנתבעת תשיב (ישירות לב"כ התובעת) עד ליום 2/6/143.

אין צורך בהודעות ביניים לתיק. בהצלחה. חג שמח.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. ב"כ התובע יעקבו אחר קבלת תשובת הנתבעת וירשמו לפניהם ת.פ להגשת ההודעה לתיק.