לפני בקשה בה עותרים המבקשים להורות למשיב להמציא להם המסמכים שפורטו בסעיפים 3.8 ו-3.18 לתצהיר גילוי המסמכים הספציפי מטעמו של המשיב. המשיב מתנגד לחשוף את המסמכים האמורים, כפי שצוין בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי מטעמו.

סעיף 3.8 לדרישה

בסעיף זה נדרש המשיב לגלות את כל ההסכמים שנכרתו בין הבנק על סניפיו הנזכרים בתביעה לבין יבואני רכב בקשר למתן אשראי ללקוחות לרכישת רכב חדש אצל אותם יבואנים.

בתצהיר גילוי המסמכים מצהיר המשיב כי קיימים בידיו תשעה הסכמים כאמור אך הוא מתנגד לגילויים הואיל והם בגדר סוד מסחרי והם חוסים תחת חובת הסודיות הבנקאית של הבנק כלפי אותם יבואני רכב.

המבקשים טוענים כי הסכמים אלה רלוונטיים לבירור התובענה הואיל ויש בהם כדי לסייע בשאלת רשלנות המשיב בכל הקשור להתקשרותו עם הנתבעים 2 ו-3 באופן שגרמה נזק ללקוחותיו (המבקשים).

המבקשים טוענים כי בשאלת הרשלנות, יש חשיבות גדולה לבחינת הסטייה מהנורמה, מדרך ההתנהגות המקובלת בבנק, ובכלל זה להשוואת אופן ההתקשרות וההתנהלות של המשיב עם הנתבעים 2 ו-3 לאופן התקשרותו והתנהלותו של המשיב מול יבואני רכב מהם נרכש רכב חדש.

ב"כ המבקשים מתחייב בבקשה שלא ייעשה שימוש במסמכים אלה אלא רק למסגרת ההליך דנן והוא מוכן להרחיב התחייבותו כך שהמסמכים לא יימסרו אף לא למרשיו וכן הוא מסכים לכל פתרון של סודיות שימנע חשיפת "הסוד" הנטען בפני הציבור.

זאת ועוד, טוענים המבקשים, כי טענת המשיב לעניין סוד מסחרי נטענה בעלמא ללא הסבר או בסיס עובדתי מינימאלי.

כמו כן, טוענים המבקשים כי בהתנגדותו טען המשיב לחובת סודיות שיש לו ליבואני הרכב, אלא שלטענתם חובת הסודיות מצויה בין הבנק ללקוחותיו ולא נטען כי יבואני הרכב האמורים הם לקוחות המשיב.

מנגד טוען המשיב כי הסכמים שיש לו עם יבואני רכב חסויים בבחינת סודות מסחריים וכי למשיב סודיות בנקאית כלפי יבואני רכב שהם צד להסכמים שגולו ואשר מנהלים חשבונות בסניפי המשיב.

כמו כן, טוען המשיב כי אין לקבל את טענת המבקשים כי חשיפת ההסכמים תתרום לבחינת טענת הרשלנות של המבקשים בכתב תביעתם. לטענת המשיב, לשם ביסוס טענת הרשלנות יש להציג טענות עובדתיות, אלא שתביעתם של המבקשים מראה כי הם אינם טוענים כי הנתבעים 2 ו-3 מהם רכשו המבקשים רכבים הם "יבואני רכב", ואינם טוענים כי המשיב התרשל בכך שלא נהג בעניינם כפי שנוהג עם לקוחות הנוטלים הלוואות לרכישת רכב מיבואני רכב, ואינם טוענים כי המשיב התרשל בכך שלא התקשר עם הנתבעים 2 ו-3 תוך סטייה מהתנהלותו בהתקשרות מול יבואני רכב.

על מנת להוכיח את הרשלנות הנטענת על ידי הבנק, על המשיבים להוכיח את העובדות הצריכות לעניין. השאלה איך מתנהג הבנק עם כל יתר לקוחותיו או לקוחותיו שהם יבואני רכב, או צדדים שלישיים כלשהם אינה חלק מהעניין נשוא התובענה, ואין לה רלוונטיות. יתר על כן, צד אינו זכאי לעשות "חיפוש כללי" במסמכיו, חצריו וענייניו של הצד שכנגד, שאינם שייכים לעניין, בטענה כי יוכל להפיק מהם השוואה או מסקנה כלשהי.

אשר על כן, נדחית הבקשה ברכיב זה.

סעיף 3.18 לדרישה

בסעיף זה נדרש המשיב לגלות דוח ביקורת פנימית שבידו, אשר הוכן לצורך בחינת נסיבות ביצוע אשראים ללקוחות למימון רכישת רכבים, בין השאר מהנתבעת 3. לטענת המבקשים, התנגדותו של המשיב הייתה כי דו"ח זה הוכן לקראת הליכים משפטיים קיימים או צפויים.

לטענת המבקשים יש לדחות טענה זו של המשיב שכן דו"ח הביקורת לא הוכן לקראת הליכים משפטיים אלא לשם הפקת לקחים. לטענת המבקשים, ככל שדו"ח זה משמש להליכים משפטיים קיימים או צפויים, הרי שזה על דרך אגב בלבד שכן הדו"ח היה נערך בכל מקרה, לצורך הפקת לקחים, גם ללא קשר להליכים משפטיים. על כל פנים, המבקשים טוענים כי הבחינה, אם המטרה הדומיננטית של הכנת הדו"ח הייתה הכנה למשפט או לשם הפקת לקחים, נתונה לבית המשפט, ולא למשיב.

המשיב מתנגד להעברת הדו"ח לידי המבקשים בטענה כי דו"ח הביקורת הוכן בראש ובראשונה לצורכי ניהול הליכים משפטיים ובעקבותיהם. כך למשל, טוען המשיב, כי רק לאחר הגשת התובענה שבנדון, הוציאה המחלקה לביקורת פנימית של המשיב דו"ח ביקורת כאמור. עוד טוען המשיב כי גם בדו"ח עצמו צוין כי הוא נערך לקראת הליך משפטי צפוי.

העובדה שבדו"ח צוין שהוא נערך לצרכי הליכים משפטיים, אין בה די כדי להוכיח כי כך הוא. גם הוצאתו של הדו"ח לאחר הגשת התביעה, לא די בו כדי להוכיח כי הדו"ח נועד לצרכי משפט.

לא ניתן לקבוע אם הדו"ח הוכן לצרכי משפט או לשם הפקת לקחים ללא עיון בדו"ח. לפיכך, יגיש הבנק את הדו"ח האמור במעטפה ישירות ללשכתי תוך 30 יום.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.