30 ינואר 2014

לפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

החלטה

1. לבית-הדין הוגשה בקשת המבקשת מרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה להצטרף להליך התביעה שבפני כ"ידיד בית משפט". הבקשה הוגשה עוד טרם הדיון המוקדם, אך תשובה לבקשה הוגשה לאחר הדיון המוקדם ובין לבין החלפת הייצוג של התובעת וכן הגשת כתב תביעה מתוקן.

2. המבקשת טענה בבקשה כי בתביעה זו מתעוררות שאלות עקרוניות בנוגע לסוגיית האפליה והגזענות בחינוך בישראל ואם בית-הדין יאפשר לה להיות במעמד של "ידיד בית משפט", תוצג בפני ביה"ד תמונה כוללת בסוגיה זו.

המבקשת טענה כי בין השיקולים של בית-הדין לשקול הוא ידיעת המבקש את הנושא שבמחלוקת והיתרון שבצרופו בהבעת עמדתו החדשנית והמשמעותית לסוגיה.

המבקשת טוענת כי התובעת חשפה אפליה של אוכלוסיות מוחלשות בבית הספר וסרבה לתת לכך יד ועל כן מאבקה של התובעת כמו גם הצפת הבעיה, מעלה את הצורך כי בפני בית-הדין תובא הסוגיה בעניין האפליה והפערים במערכת החינוך ע"י המבקשת ולא רק התובעת.

3. מנגד טענה המדינה כי יש לדחות את הבקשה להצטרפות המבקשת כידיד בית משפט שכן המבקשת אינה עומדת בכללים שעוגנו בפסיקה באשר לצרופו של ידיד בית משפט. הנתבעת טענה כי צרוף מבקש כ"ידיד בית משפט" יופעל בזדירות רבה תוך בחינת תרומתו הפוטנציאלית של העמדה המוצעת וכי אין להתיר הצטרפות שכל מטרתה היא תמיכה באחד הצדדים.

באופן פרטני טענה הנתבעת כי לא מדובר בהליך פרטני שאין למבקשת כל מומחיות ותרומה אמיתית, ואין לאפשר לה להביע עמדתה רק כתמיכה בעמדת התובעת, ובשאלה האם ההחלטה ליתן או לא ליתן רישיון יעוץ לתובעת נעשה כדין. הכנסת המבקשת להליך רק תגרום להרחבת חזית שלא לצורך.

4. לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה לה מטעם המדינה וכן את עילות התביעה העומדת בפני, כמו גם הנימוקים העומדים בבקשת המבקשת, דין הבקשה לצרופה כ"ידיד בית משפט" להדחות.

העובדה כי התובעת מעלה וכורכת במסגרת תביעתה בבית-הדין לקבלת רישיון יעוץ, טענות כי הופלתה על ידי מנהליה, כל זאת בשל חשיפתה אפלית תלמידים בבית הספר, אינה יכולה להוות עילה לפתיחת חזית עקרונית העוסקת בשאלת האפליה במערכת החינוך.

בית-הדין אינו צריך לבחון בתיק זה את העקרונות של הזכות לחינוך והאפליה והגזענות בחינוך בישראל.

במקרה פרטני זה, מובאות טענות ויובאו עובדות וראיות על ידי התובעת בהתנהלות מנהליה ביחידה בה עבדה. בית הדין לא יצטרך לבחון את מכלול שאלת האפליה בחינוך בישראל כדי להכריע בטענות הפרטניות של התובעת ועל כן לא מצאתי כי למבקשת תהיה תרומה באם תצורף לתיק בית הדין.

זאת ועוד גם אם תעמוד בפני בית הדין סוגיה כללית של אפליה, הרי זו תוכל לבוא בפני בית-הדין, בסיכומי ב"כ התובעת וכן בהפניית בית-הדין למקורות חיצוניים של מאמר זה או אחר ואפילו אף בהבאת עדות מטעמה לעניין זה.

לכן, אין כל מקום לצרף להליך צד נוסף אף לא בכובע של "ידיד בית משפט" בשאלות העומדות להכרעה בתיק זה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

5. באשר לבקשת הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן והתגובה לה, אני סבורה כי אכן היה על המדינה להגיש את כתב ההגנה המתוקן במועד ללא כל קשר לבקשה זו, אך אין בכך כדי לדחות את בקשתה אלא לכל היותר יהיה לשקול פסיקת הוצאות על התנהלותה זו.

על כן הנתבעת תגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 20.2.14.

לאחר שיוגש כתב ההגנה יודיעו הצדדים לבית-הדין בתוך 14 יום כמה עדים בכוונתם להעיד והאם יש להם בקשות מקדמיות נוספות על מנת שהתיק יקודם לדיון הוכחות.

התיק יובא לעיוני למתן החלטה וקידומו של התיק ביום 15.3.14

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ד, (30 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.