התובעת הגישה תובענה כספית כנגד הנתבע בסך של 140,037 ₪, בטענה לחוב אשר מקורו כספים שגבה הנתבע במישרין מלקוחות התובעת עבור שירותי הסעה שקבלו, אך לא העבירם לתובעת.

התביעה הוגשה מלכתחילה כנגד 5 נתבעים נוספים, אך במהלך בירור התביעה הושגו הסדרים וניתנו פסקי דין ביחס לכל הנתבעים הנוספים זולת הנתבע.

בדיון שהתקיים בפני ביום 28.4.14 הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא הנמקה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עוד הוסכם בין הצדדים כי בפסק הדין יחויב הנתבע לשלם לתובעת סך שלא יפחת מסך של 36,000 ₪ ולא יעלה על 82,500 ₪.

על סמך כל החומר שלפני, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 70,000 ₪, וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעה נשוא תיק זה.

סכום זה ישולם ב- 20 תשלומים שווים ורצופים בסך של 3,500 ₪ כל אחד, החל מיום 1.6.14 ובכל 1 בחדש שלאחר מכן.

איחור של עד 7 ימים לא יהווה הפרה של התחייבויות הנתבע.

היה ולא יעמוד הנתבע בביצוע תשלום מהתשלומים במועדים האמורים, כי אז תעמוד לפירעון מיידי יתרת הסכום בו חויב הנתבע כאמור, בניכוי תשלומים אשר שולמו לפי פסק דין זה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.