1. לפני בקשה להורות על דחיית מועד גלוי מסמכים וקלטות (להלן-"המסמכים") שעותק מהם הוגש לעיוני בלבד בשלב זה, עד למועד עדותם של המשיבים.

2. לטענת המבקש, על בית משפט להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן-"התקנות") ובהתאם ל"הלכת סויסה" ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ, פד"י נ"ה (1) 515, היפה גם לעניינינו לדחות את מועד הגילוי.

3. המבקש , תמך את בקשתו בתצהירים וטען כי גילוי המסמכים כבר בשלב זה, ימנע את גילוי האמת ויביא לשיבוש בירור האמת בפרט כאשר הנתבע , לא הציג גרסה מפורטת בכתב ההגנה מחשש ל"עיבוד" גרסה והתאמתה למסמכים.

4. המשיבים טוענים מנגד כי דין הבקשה להידחות מחמת התנהלות בחוסר תום לב של המבקש משלא ציית לצו גילוי מסמכים והגיש תצהיר גילוי מסמכים באיחור ולאחר הגשתו, ביקש לדחות את מועד העיון במסמכים מבלי לתמוך את בקשתו בתצהיר כדין. רק לאחר שהמבקש, עיין במסמכי המשיבים לפי החלטתי, הגיש תצהיר גילוי מסמכים וטען לחיסיון של חלק מהמסמכים. אילו ידעו כי כך ינהג המבקש, לא היו מאפשרים לו לעיין במסמכיהם. יתירה מכך, בהתנהגותו של המבקש ובמתן חיסיון למסמכים, יהיה משום מתן יתרון דיוני לא הוגן למבקש ומבלי שהוצג טעם המוכר בדין לאותו חיסיון שהתבקש.

דיון ומסקנות:

5. סעיף 112 לתקנות שעניינו גילוי מסמכים קובע:

"בית המשפט או הרשם ראשי לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר עבור לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית משפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוג של מסמכים".

הליך הגילוי, נועד להבטיח את קיומו של הליך הוגן ועל מנת להביא לחקר האמת (רע"א 6546/09 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ"ד מ"ט (4) 54). על כך מציהו בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 198: "הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע רלוונטי למחלוקת הנידונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה של אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" . שיקול הדעת נתון בידי בית המשפט, להכריע אם קיימת הצדקה לחריגה מכללי הגלוי.

6. לא עסקינן בבקשה לחיסיון של מסמכים, כדוגמת מסמכים הנהנים מחיסיון עו"ד- לקוח או חיסיון רפואי, אשר לגביהם ככל שמוטל חיסיון, אין בידי מבקשו לעשות בו שימוש גלוי כלל ובכלל זה, בהגשתו לבית המשפט (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד, פרסם בנבו) .

במסגרת הבקשה, הוצג חששו של המבקש מפני גילוי המסמכים כמובא לעיל וצויין בה דבר קיומן של הקלטות, מבלי שגילה מטבע הדברים את תוכנם על מנת שלא לאיין את מטרת הבקשה, לדחיית מועד גילויין.

בתמיכה לבקשה הוגשו תצהירים מפורטים אשר גילוי תוכנם, היה גם בו כדי לפגוע בתכלית הבקשה שכן הוצג בהם תוכן המסמכים.

7. בנסבות אלו, משהוגשו תצהירים מטעם המבקש בתמיכה לבקשה, אף שראוי היה שיוגש תצהיר כללי שלא לעיונו של בית משפט בלבד ובלי לכלול בו את תוכן המסמכים , אין לדחות את הבקשה מחמת אי הגשת תצהיר גלוי למשיבים. חיזוק לכך מצאתי בהוראת סעיף 119 לתקנות, בדבר סמכותו של בית משפט לעיין בעצמו במסמכים על מנת להכריע בשאלת הצורך לדחות את מועד גילויים שלא תיפגע האפשרות לבירור האמת. צירוף תצהיר בתמיכה למסמכים , נועד להוכיח לכאורה את נסיבות קבלת אותם מסמכים לידי המבקש.

8. לאחר שעיינתי במסמכים ובהתאם להלכת סויסה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל אך זאת רק בנוגע לקלטות ולתמלול שלהן שלפי מצגם, הוכנו ע"י חוקר מטעם המבקש. הצגתם בשלב זה של גילוי מסמכים ולפני מועד עדותם של המשיבים, עשויה לפגוע באפשרות לגילוי האמת בפרט לאור תוכנה בנוגע למחלוקת עובדתית מהותית העולה מכתבי הטענות.

כך גם אין חשש לשיבוש אותם מסמכים בעריכת שינויים בהם ע"י המבקש, משהוגשו לבית המשפט ויישמרו בכספת של בית המשפט.

9. לא כך הם פני הדברים בנוגע ליתר המסמכים שהמבקש עותר לדחיית מועד גילויים למשיבים. יפה לעניין זה ההלכה בנוגע לשינוי סדר הבאת ראיות כאמור ברע"א 5266/10 פלוני נ. מרכז רפאל, פורסם בנבו: "הסיכון שחשיפת נתבע לראיות תובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל" (וראו גם רע"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד, פורסם בנבו, ניתן ביום 13/12/04).

המסמכים האחרים שצורפו לבקשה, אין לחשוש משיבוש ראיות או פגיעה בחקר האמת בהצגתם בהתחשב בקושי לגבי חלק מהם ולהיעדר אפשרות כלל לגבי היתר, לשבש את אותן ראיות לפי טיבם של אותם מסמכים.

המשיבים, הציגו את גרסתם בכתב ההגנה בנוגע למעמדם במושכר ולמסכת העובדתית הנוגעת לכך (כדוגמת סעיף 6 ) ובידי המבקש האפשרות לטעון בשאלת מהימנות גרסתם בין השאר לנוכח אותם מסמכים. מסמכים אלו, לא נעשו ב"חדרי חדרים" (בשונה מההלכות אליהן היפנה המבקש בבקשתו) ואין למנוע דיון "בקלפים פתוחים" במניעת עיון בהם.

10. בהתייחס לטענות המשיבים כנגד התנהלות המבקש, לא מצאתי במחדלו באי הגשת בקשתו עובר להגשת תצהיר גילוי מסמכים משום חוסר תום לב ואין למנוע את בירור הבקשה ובכך למנוע את החשש מפגיעה בגילוי האמת, אילו חייבתי את המבקש בהצגת הקלטות והתמלילים כבר בשלב זה.

11. לפיכך, יושלם גילוי המסמכים ע"י המבקש בכפוף להחלטתי , תוך 7 ימים.

12. בהתאם לקביעותיי ובהיעדר חשש לשיבוש חקר האמת , אין לדחות את מועד הגשת תעודת עובד ציבור וככל שהמבקש מעוניין להגישה, יעשה כן ביחד עם הגשת יתר הראיות.

13. הוצאות הבקשה תובאנה בחשבון במסגרת פסק הדין בהתאם לתוצאותיו.

עותק יומצא לצדדים .

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ג, 18 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.