<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד חן אסט

הנאשם וב"כ עו"ד ירון פורר

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הנאשם מודה בעובדות שבכתב אישום נוסף בת.פ. 26501-11-10 קבוע להיום, בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. הסדר הטיעון שהוצג בדיון הקודם המתייחס לרכיב המאסר בפועל בלבד, אינו משתנה.

הנאשם:

אני מודה בעבירה של החזקת סכין שבכתב האישום, שעו"ד שלי אמר.

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע את הנאשם.

<#2#>

הכרעת דין (שניה)

אני מרשיע את הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב האישום שבת.פ. 26501-11-10 בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ג, 01/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

מגישה גליון הרשעות קודמות, מוגש ומסומן טל/1.

מגישה מאסר על תנאי בן 7 חודשים מסומן טל/2.

ב"כ הנאשם:

אבקש לשמוע דברי אם הנאשם כראיות לעונש מטעם ההגנה.

גב' אנק אירן מוזהרת לומר את האמת:

אני אימו של הנאשם.

אני רופאה.

אני קורדיאולוגית בתל השומר.

ש.ת. הבן שלי חולה באפילפסיה. משנת 2010 בנובמבר, בתל-אביב היה אירוע ראשון שלו. אנחנו לא ידענו איזה אפילפסיה בדיוק, ואחר כך עשינו בדיקות. היו לו התקפים גם לאחר מכן. עכשיו הוא מקבל טיפול חזק מאוד, כל שלושה חודשים עושים בדיקות דם והוא במעקב רפואי וכל שבועיים הוא חייב להיות רופא נויירולוג.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

יליד 90' לחובתו הרשעה כבגיר בצירוף 4 תיקים בעבירות רכוש, שם הושת 16 חודשי מאסר בפועל, כמו כן הורשע בבית משפט לנוער בגין צירוף 3 תיקים בעבירות אלימות, קבלת דבר במירמה ושיבוש הליכי משפט, במסגרת הסדר דיוני הורשע הנאשם ב- 4 תיקים: הראשון ת.פ. 46441-06-12 עבירת התפרצות לדירה והיזק בזדון מ- 11/2011, בת.פ. 35369-02-11 עבירה של מכירת משקה משכר לקטין מ- 8/10 בו מכר 7 בקבוקי בירה לקטינים עת עבד בקיוסק, ת.פ. 11565-08-11 עבירה של הפרת הוראה חוקית מ- 2/2011, ת.פ. 26501-11-10 עבירה של החזקת סכין מ- 12/2009. המאשימה תעתור בגין ארבעת התיקים לשנת מאסר הכוללת הפעלת מאסר על תנאי בן 7 חודשים , כמו כן נעתור למאסר על תנאי בעבירות בהן הורשע, קנס ופיצוי משמעותי. יובהר כי עתירת המאשימה חורגת ממתחם הענישה לקולא, וזאת נוכח קשיים ראיתיים בתיק ההתפרצות לדירה, שהינו התיק המרכזי ובאשר לתיק החזקת הסכין, נוכח גילו של התיק משנת 2009 וקושי ראייתי. באשר לעבירת ההתפרצות, הנאשם פגע בערכים מוגנים של שמירת קניינו של הפרט.

אני מפנה להשלכות על עבירות ההתפרצות, אני מפנה לע"פ 7453/08 ורע"פ 3063/11 בעניינו של כהן נ. מדינת ישראל באשר למידת הפגיעה בערך המוגן ובאשר לנסיבות ביצוע העבירות הרי שהנאשם ביצע העבירה לבדו. במסגרת השיקולים בבחינת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט ליתן דעתו מתופעת ההתפרצויות והגניבות, גורמות מעבר לנזק הכלכלי לפגיעה בפרטיות של הדיירים ואובדן בטחונם האישי, מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות ללכידה ומכך נגזר הצורך לענישה מרתיעה קונקרטית שתהפוך אותן לבלתי כדאיות. באשר למתחם הענישה נקבע בין שנת מאסר ל- 24 חודשים וזה במקרה של התפרצות ללא נסיבות מחמירות, כמו המקרה דנן. מתחם ענישה של מכירת משקה לקטין הינו בין מאסר על תנאי לעונש של מאסר שירוצה בעבודות שרות. מתחם ענישה של הפרת הוראה חוקית בין של"צ לענישה צופה פני עתיד, ומתחם ענישה בעבירה של החזקת סכין בנסיבות דנן בין מאסר על תנאי למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שרות. באשר לעונש ההולם בתוך מתחם העונש, הרי שעל בית המשפט לתת משקל לעברו הפלילי של הנאשם. עסקינן במי שחרף גילו הצעיר הורשע כקטין, במספר תיקי רכוש וכאמור עומד מאסר מותנה, נראה שגם שנת מאסר בהיותו צעיר ומאסר על תנאי לא הרתיעו מלשוב לדרכו העבריינית. חברי מבקש היום להסתפק בהפעלת המאסר המותנה ולמעשה שלא להשית עונש בדמות מאסר בגין ארבעת התיקים בהם הורשע, אני סבורה שעתירת המאשימה לשנת מאסר, מאזנת נכונה בין שיקולי הנאשם, גילו, הקשיים הראיתיים בשני התיקים ומאידך באינטרס הציבורית ולכן נבקש לכבד העתירה במלואה. נבקש קנס ופיצוי משמעותי וקונקרטי.

מוצגים: ייעשה בהם כפי שיקול דעתו של הממונה על החקירה. טל' של הנאשם יושב לו.

אני מגישה פסיקה באשר למתחם העונש הראוי ת.פ. 12605-05-12 שלום ת"א, מתחם בן 12 ל – 24 חודשים, ת.פ. 34896-06-12 שלום ת"א, מתחם זהה. ת.פ. 17149-04-12 שלום חדרה, בין 12 חודשים לשנתיים וחצי. ת.פ. 22655-07-11 שלום ת"א, בן 12 חודשים לשנתיים ות.פ. 7177-03-12 שלום ת"א בן שנה לשנתיים.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

בין הצדדים נערך הסדר טיעון שהוצג בפני בימ"ש. עם כל הכבוד הצדדים הסכימו שהתביעה תעתור לעונש מקסימלי של 12 חודשים. מה לנו מתחמים כאשר התביעה עצמה אומרת לבית המשפט: אני חושבת שהרף העליון פה הוא שניים עשר. יש כאן שלוש נקודות מרכזיות שאני מבקש להקל בדינו, בתיקים המרכזיים בעסקה ישנן בעיות קשות בראיות ולכן באה התביעה ואומרת אני סבורה שהעונש צריך להיות שונה. אנו מכירים את מדיניות הענישה של בית המשפט אבל אין דינו שיש בו בעיות ראייתיות. מכאן ההבדל גם בענישה. אני מפנה את תשומת לב בית המשפט כי בתיק ההתפרצות לא נגנב דבר. אני מפנה כי פרט לסורג לא נגרם שום נזק, ולעובדה שאין מדובר בצוותא חדא ולנסיבות המתוארות בכתב האישום, אלמלא הראיות העונש היה אחר. אדגיש דבר נוסף כי מדובר בנאשם צעיר לימים, נאשם שסובל מבעיות קשות של אפילפסיה, יש לי עשרות מסמכים, שהוא נמצא בטיפולים והיו לו 3 התקפים מאז 2010 הוא כל הזמן בטיפול צמוד. נקודה נוספת שאני מבקש לקחת בחשבון זה נושא מעצר הבית הארוך. בעצם מאז יוני 2012 הנאשם נמצא במעצר בית מלא, כאשר בישיבה האחרונה היה לו שעתיים התאווררות ואחר כך הגדילו את זה, דהיינו שתקופה ארוכה מאוד היה בתנאים של איזוק, ועד היום הוא עם איזוק ובתנאי מעצר בית. ולכן כשבית המשפט משקלל את כל השיקולים, שגם בעבירה של החזקת הסכין התגלו בעיות בראיות ובכל זאת הנאשם מצרף תיקים בבחינת פותח דף חדש, אבקש לאמץ את הסדר הטיעון ברף התחתון שלו וגם אם בית המשפט יחליט להחמיר בוודאי שאין לאמץ את הרף העליון שהתביעה מבקשת 12 חודש, הם גם אפשרו לי לטעון להסתפק כתקופת מאסר על תנאי. אני לא מבין למה כשאדם הולך לבית סוהר מבקשים קנס משמעותי וזה לא ראוי ולא נכון וגם אם בית המשפט יחליט להשית קנס ופיצוי אבקש שיתחשב בכך שהולך למאסר.

<#4#>

החלטה

נדחה ליום 10/1/2013 שעה 13:00 למתן גזר דין.

הנאשם הוזהר בדבר חובת התייצבותו לדיון.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ג, 01/01/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי