מנהל העיזבון: עוה"ד שמעון ברעם

בתיק זה (להלן: "התביעה דנן") הוגשה, ביום 30.9.13, תביעת פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בה נהרג המנוח אבשלום נדב ז"ל (להלן: "המנוח").

עובר לתאונה היה המנוח גרוש. הוא הותיר אחריו שני ילידם קטינים, הם התובעים 2 ו- 3 בתביעה זו (להלן: "הקטינים"). התובעת מס' 4, דכאן, היא גרושתו של המנוח ואימם של הקטינים (להלן: "הגרושה").

המנוח התגורר עם שני הקטינים ועם מי שהוכרה כידועתו בציבור (להלן: "בת הזוג"). על פי צו ירושה שהוצא לירושתו של המנוח, יורשיו הם בת הזוג ושני הקטינים.

עוד קודם להגשת התביעה דנן, הוגשה, ביום 1.9.13, תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, בגין אותה תאונה, לבימ"ש השלום בירושלים, בתיק מס' 3719-09-13 (להלן: "התביעה בירושלים").

התביעה בירושלים הוגשה על ידי עו"ד שמעון בר-עם, אשר מונה כמנהל עזבון המנוח (להלן: "מנהל העזבון"), בשם עזבון המנוח וכן על ידי בת הזוג, המיוצגת גם היא על ידי מנהל העיזבון (ועו"ד אחרים ממשרדו) ונתבעו בה נזקים שנגרמו לעיזבון וכן נזקים שנגרמו לבת הזוג, כתלויה במנוח.

התביעה דנן הוגשה, גם היא, על ידי עזבון המנוח, זאת - באמצעות הקטינים ואימם, כאפוטרופסית טבעית שלהם, המיוצגים, כולם, על ידי עוה"ד ד"ר שמואל יליניק ועוה"ד ממשרדו ובכללם גם עוה"ד עדי וייס. גם בתביעה דנן נתבעו נזקים שנגרמו לעיזבון וכן נזקים שנגרמו לקטינים כתלויים במנוח. בנוסף - נתבעו נזקים נפשיים ישירים שנגרמו לקטינים ולגרושה.

כך קרה, שתביעת העזבון פוצלה, למעשה, לשתי תביעות.

שני הצדדים מסכימים, כי מאחר שמדובר בשתי ערכאות שונות, במחוזות שונים, אף לא ניתן לפנות לנשיא ביהמ"ש העליון בבקשה לאחד את התביעות. לפיכך, בדיון שהתקיים בתיק זה, ביום 20.2.14, הועלו הבעיות המתעוררות עקב הגשת שתי תביעות, שתיהן - מטעם העיזבון ותלויים, בגין אותה תאונה, לשני בתי משפט שונים וניהולן בנפרד. ב"כ התובעים דכאן טען, בנימוקים שונים, כי מנהל העיזבון אינו מייצג את הקטינים. בין היתר נטען, בהתיחס לתביעה בגין התאונה, כי מנהל העזבון לא קיבל רשות מביהמ"ש לענייני משפחה (אשר מינה אותו לנהל את העיזבון), להגיש תביעה בשם הקטינים.

לפיכך ולפי בקשת הצדדים בתביעה דנן, קבעתי, בהחלטתי בסיום הדיון, כי יתקיים דיון בתיק זה, בנוכחות מנהל העיזבון, אשר התבקש להגיע לדיון, על מנת שניתן יהיה ללבן את הדברים, בתקווה שיימצא פתרון מוסכם לבעיה.

בעקבות החלטתי זו, הגיש מנהל העיזבון הודעה לתיק זה, בה טען, כי אין צורך בהתייצבותו וכן כי אם התייצבותו לא תבוטל, הוא ידרוש הוצאות בגין כך. מהמסמכים, מתיק ביהמ"ש לענייני משפחה - ת"ע 54098-06-12, שצורפו להודעה עולה, כי ביהמ"ש לענייני משפחה אישר את בקשת מנהל העיזבון "להגיש תביעת פלת"ד בשם העיזבון, ביחד עם עו"ד עדי וייס, אשר תייצג את הקטינים". בקשתו זו אושרה, כלשונה, אולם התביעה בירושלים לא הוגשה בשם כל העזבון ואף לא הוגשה ביחד עם עוה"ד עדי וייס, אלא היא הוגשה, כאמור, רק בשם בת-הזוג, שירשה מחצית מהעיזבון.

בנוסף, מתגובת התובעים דכאן, להודעת מנהל העיזבון עולה, שביום 29.1.14, הוגשה על ידם לביהמ"ש לענייני משפחה, בקשה לפיטורי מנהל העיזבון, בה הועלו הטענות הנ"ל (וטענות נוספות), נגד מנהל העיזבון ונגד הגשת התביעה בירושלים וביהמ"ש לענייני משפחה התבקש לקבוע, כי התביעה דנן תנוהל בידי משרד עוה"ד ילינק (בו עובדת גם עוה"ד עדי וייס).

דומה, שלא ניתן להפריז בקשיים המתעוררים עקב הגשת שתי התביעות הנ"ל לבתי משפט שונים ועקב ניהולן בנפרד. שהרי, גם בת-הזוג וגם הקטינים תבעו גם בשם העיזבון וגם בשמם הם - כתלויים. מאחר שתביעות התלויים ותביעות העיזבון כרוכות אלה באלה, אין כל מקום לנהלן בשתי תביעות שונות. זאת - בשל בזבוז הזמן הכרוך בכפל הליכים, בשל קיומו של חשש מובנה לקבלת החלטות סותרות, בשל החשש שמא, בסופו של דבר, המזיק יחוייב לשלם יותר מהנזק שגרם ועוד.

מאחר שהתביעה בירושלים הוגשה על ידי מנהל העיזבון, אשר מונה על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה, לאור כל האמור לעיל ולאור הבקשה שהוגשה לפיטורי מנהל העיזבון, הכוללת גם בקשה לאשר הגשת התביעה דכאן, סבורה אני, כי קודם שתתקבל החלטה בדבר אופן המשך ההליכים, יש להמתין להחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בבקשה הנ"ל.

לפיכך, בשלב זה, אני מבטלת את הדיון שנקבע ליום 23.3.14 ואמתין להחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בבקשה הנ"ל.

ב"כ התובעים ימציא לתיק זה את החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, מיד לאחר שתתקבל.

מזכירות:

1. להמציא החלטה זו למנהל העזבון, עוה"ד שמעון ברעם

2. להמציא החלטה זו לביהמ"ש לענייני משפחה, לתיק ת"ע 54098-06-12.

3. לקבוע תזכורת מעקב ליום 13.4.14.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.