בקשה לתיקון כתב תביעה כך שסכומה יוציא אותה מגדר סמכות בית משפט שלום ובצדה, בקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי.

הבקשה מוגשת בשלב קדם המשפט.

רקע

1. התובע יליד 1961 הגיש תביעת נזיקין בשל מחלת סיליקוזיס בה לקה בעקבות עבודתו בתעשיית השיש והקוורץ. לאחר כמה תיקונים מופנית התביעה למעסיקיו לאורך שנים, למבטחת נתבעת 1, ליצרנית משטחי קוורץ (להלן: אבן קיסר) ולמדינת ישראל.

2. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים למחלות ריאה. לאור המחלוקות ביניהם מיניתי את ד"ר אשר מזר כמומחה מטעם בית המשפט. לענייננו, קבע ד"ר מזר בחוות דעתו את הקביעות הבאות:

קיים קשר סיבתי בין הסיליקוזיס לבין חשיפה תעסוקתית לאבק שיש בין השנים 1992 ל- 1997; מהלך המחלה שהתגלתה בשנת 2010 , סוער ואגרסיבי ובלשונו - סיליקוזיס מואצת; שחפת שהתגלתה בשנת 2012, טופלה ולא הותירה סימנים נכון לשנת 2013; ואולם, קיימת החמרה קלינית – תפקודית בשל הסיליקוזיס: התובע סובל מירידה משמעותית בנפח הריאות, מקוצר נשימה במאמץ קל ומירידה בריווי חמצן בעליית עשרים מדרגות.

ד"ר מזר מצטט בהסכמה את ד"ר פוקס הקובע ב – 21.1.15 כי התובע מתקרב מבחינה קלינית ופיזיולוגית למצב של END STAGE LUNG DISESE וממליץ להתחיל בבירור להשתלת ריאות.

את נכותו של התובע העריך ב – 80% (60% + 20% לפי תקנה 15).

3. המוסד לביטוח לאומי הכיר במצבו של התובע כמחלת מקצוע, בנכות בשיעור 60%, שילם וישלם לו תגמולים. סך התגמולים נכון ליום 31.1.16 - 1,842,882 ₪.

4. בדצמבר 2014 הגישה באת כוח התובע דאז תחשיב נזק על סך 2,788,391 ₪ לפני ניכוי תגמולי המוסד. הנתבעים טענו בתחשיביהם כי התביעה נבלעת.

5. בהמשך הודיעו הצדדים שפנו לגישור, ביוני 2016 ביקש התובע לדחות את הדיון והודיע שהגיש תביעת החמרה למוסד לביטוח לאומי. בדצמבר 2016 החליף התובע ייצוג וב – 15.1.17 הגיש את הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

6. לטענת התובע חלה החמרה במצבו והוא יידרש בעתיד הלא רחוק לעבור השתלה של שתי ריאות. בשל מחסור בתורמים, משתילים בארץ לחולי סיליקוזיס ריאה אחת בלבד. האפשרות היחידה העומדת בפניו היא לעבור השתלה בארה"ב ומדובר בסכום של כ – 1,200,000$. לבקשה צירף מכתב שקיבל ממרכז ההשתלות ב – UCLA הנוקב בעלות זו, פירוט עלויות שליקט במחקרים ותיעוד רפואי עדכני. לטענתו, עם עליית גיל המושתל, עולה גם עלות ההשתלה. כמו כן, בארץ לא משתילים ריאות מעבר לגיל 65, אלא באישור מיוחד ועד גיל 70. תיקון כתב התביעה על ידי הוספת עלות ההשתלה כאמור, בצירוף הפיצוי המבוקש עבור יתר ראשי הנזק, יוציא את התביעה מגדר סמכותו של בית משפט השלום.

7. לטענת הנתבעים אין להיעתר לבקשה לאור חלוף הזמן מאז הגשת התביעה, ריבוי ההליכים עד כה, היעדר החמרה במצבו, לאור דחיית תביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי ביולי 2016. לטענתן אין בארץ תקרת גיל להשתלת ריאות, אין מניעה שיעבור השתלה בארץ, ההשתלה נקבעת בהתאם לדרגת הדחיפות ועלותה מכוסה במסגרת "סל בריאות". אבן קיסר מוסיפה טענות לגבי קושי בהוכחת אחריותה.

החלטתי להיעתר לבקשה.

8. בדיון האחרון ניתנה הסכמת הנתבעים לבקשה (למעט נתבעים 3 -4 שלא התייצבו ולמיטב בדיקתי גם לא הגיבו לבקשה). בכל זאת, מצאתי לנכון לפרט את טעמיי.

9. בקדם משפט שהתקיים ב – 13.2.17, הפניתי לד"ר מזר את השאלות הבאות: האם מתבצעות בארץ ובאיזה היקף השתלות של זוג ריאות בחולי סיליקוזיס בגילו של התובע; האם ידוע לו על סדרי גודל של השתלות כאלה; האם ידוע לו על עלותן של השתלות המתבצעות בחו"ל ׁ(החלטת 13.2.17).

10. ד"ר מזר השיב שפרש לגמלאות לפני מספר שנים, אין לו מידע עדכני לגבי השתלת ריאות והוא מבקש לפנות למומחה אחר העוסק בתחום.

11. אזי הוריתי למדינה להודיע מה המצב והמדיניות הנוהגים בארץ לגבי השתלת זוג ריאות באנשים בעלי נתונים כשל התובע. ב – 4.7.17 הודיעה המדינה כי לאור עמדת המרכז הלאומי להשתלות אין מניעה כללית להשתלת זוג ריאות בארץ. להודעתה צירפה מכתב מאת ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז. לטענת המדינה, לא הוצגה לה דרישה מרופאי התובע להשתלת שתי ריאות במקביל. לכן לא ניתנה כל התייחסות לטענתו הספציפית בעניין אי יכולת לבצע השתלה כזו. אין בטענה זו הסבר לאי מתן מענה לשאלות הקונקרטיות לגביהן נדרשה התייחסות המדינה.

12. התובע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף (מס' 57). הגיש, ולא חזר בו מבקשתו לתיקון כתב התביעה. הוא לא גילה לנתבעות שבמאי 2017 הגיש בבית המשפט המחוזי תביעה על רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות הכוללת מטבע הדברים גם ראשי נזק חופפים לתביעה שלפניי (ת"א 10185-05-17) (להלן: התביעה הנוספת).

13. בשלב זה, בהיעדר תשובה קונקרטית מצד המדינה, לא נשללה טענת התובע לגבי סיכויי ההשתלה בארץ לעומת זמינותה בארצות הברית. כך גם לא נשללה עלות ההשתלה הנטענת בארצות הברית. עלות זו עומדת על 4,183,200 ₪ (כ – 1,200,000$ כפי ערכם בש"ח להיום). צירוף פיצוי בגין כאב וסבל המוערך על ידי התובע ב – 600,000 ₪, בהתעלם מראשי נזק נוספים, מעמיד את סכום התביעה על 4,783,200 ₪. יתרת הסכום לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך 1,842,88 ₪ עומדת על 2,940,318 ₪, מעבר לתקרת סמכותו של בית משפט שלום.

בהתאם לאמת המידה הנוהגת בפסיקה – הראה התובע יסוד לבקשתו (רע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673 [1998]).

14. לא נעלמו מעיניי חלוף הזמן וריבוי ההליכים עד כה כמו גם העובדה שטענת התובע להחמרה במצבו אינה נתמכת בחוות דעת רפואית. על אף כל אלה, סברתי שראוי להיעתר לבקשה, שכן מצב התובע חמור דיו גם ללא אותה החמרה נטענת ואין זה צודק, ודאי לא הכרחי, לשלול ממנו מראש את האפשרות לקבל פיצוי העשוי להציל את חייו, אם ובמידה שיוכיח את תביעתו.

התובע לא הגיש נוסח כתב תביעה מתוקן ולמעשה אינו נדרש לכך, שכן בקשתו מבוססת על הוצאות רפואיות עתידיות, והללו ממילא אינן דורשות פירוט מעבר לסעיף 13 בכתב התביעה הנוכחי.

מורה על העברת התיק לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ח, 03 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.