לפני:

כב' השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה

החלטה

1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 7.3.13 בהיעדר הגנה ולחלופין להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין.

2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

1. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת לתשלום שכר עבודה, תשלום עבור אופציות, פיצויי הלנת שכר, פיצויים בגין אי עריכת שימוע, הפרת הסכם העבודה והפרת חובת תום הלב.
2. כתב התביעה ודרישה להגיש כתב הגנה נמסרו ביום 8.7.12 וביום 16.10.12 בכתובת המגשימים 20, פתח תקווה, לגב' מורן כהן, בתו של אחד מבעלי המבקשת.
3. המבקשת לא הגישה כתב הגנה וביום 7.3.13 ניתן כנגדה פסק דין בהיעדר הגנה.
4. ביום 29.10.14 נשלח למבקשת מכתב התראה לפני הגשת בקשת פירוק.
5. ביום 9.12.14 הוגשה בקשת המבקשת לביטול פסק הדין ולחלופין להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, היא נשוא החלטה זו.

3. בבקשה טען ב"כ המבקשת כי כתובת המבקשת הרשומה ברשם החברות והכתובת בה התנהלו עסקיה היתה ברחוב התע"ש 25 בכפר סבא, כשבמועד הגשת כתב התביעה הפסיקה המבקשת את פעילותה בכתובת זו, והמשיב ידע כי ביכולתו למסור את כתב התביעה רק לכתובות המנהלים של החברה.

עם זאת, בהתאם לאישור המסירה – המסמכים שהיו מכותבים לגב' שרי קגן סגל, נמסרו לכאורה לכתובת המגשימים 20, פתח תקווה שהיא כתובתה של חברה אחרת הנקראת פוליפיד בע"מ ומעולם לא היתה כתובתה של המבקשת.

יתרה מכך, המסמכים נמסרו לידי הגב' מורן כהן, שמעולם לא היתה עובדת של המבקשת, כי אם בתו של אחד ממנהלי המבקשת, כשבמועד ביצוע המסירה גם הגב' כגן כבר לא היתה עובדת של החברה מזה מספר חודשים, כך שהמסמכים מעולם לא נמסרו כדין למבקשת, והכל באופן מכוון ועל מנת להטעות את בית הדין.

המבקשת צירפה לבקשה תצהיר של הגב' כהן בו טענה כי היא אינה זוכרת שקיבלה מעטפה המיועדת לחברת קואלה, אולם ככל שמעטפה זו הגיעה לידיה, היא מניחה שכשראתה שהיא אינה מיועדת לחברת פוליפיד, בה היא מועסקת, היא זרקה אותה למגרסה, בהתאם להנחיות החברה.

לטענת המבקשת, למנהליה נודע לראשונה על התביעה ועל פסק הדין שניתן כנגדה רק כאשר קיבל מר ויסברג בתחילת חודש נובמבר 2014 לכתובת מגוריו ברעננה את מכתבם של ב"כ המשיב מיום 29.10.14, אז פנה בא כוחה לארכיב בית הדין וראה לראשונה ביום 2.12.14 את כתב התביעה.

לגופו של עניין טענה המבקשת כי יש לה טענות הגנה טובות כנגד התביעה והסכומים הנדרשים בה, כשלטענתה היא אינה חייבת למשיב מאומה מרכיבי התביעה ואף שילמה לו סך של 80,000 ש"ח ברוטו בגין הפרשי שכר במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים המהווה כתב קבלה וסילוק.

לאור האמור, לטענת המבקשת, דין פסק הדין בהיעדר הגנה להתבטל ויש לאפשר לה להוכיח טענותיה לפיהן לא נותרה חייבת למשיב כספים וליתן לה יומה בבית הדין.

4. המשיב התנגד לבקשה שהוגשה באיחור רב , לטענתו, שנתיים וחודשיים לאחר מועד מסירת כתב התביעה לידי המבקשת ושנה ותשעה חודשים לאחר מתן פסק הדין.

בנוסף טען כי למבקשת לא עומדת כל זכות לביטול פסק הדין – לא מחמת הצדק ולא על פי שיקול דעת בית הדין.

לטענת המשיב, כתב התביעה נמסר למבקשת כדין ובהתאם לתקנות.

לטענתו, בימים 8.7.12 ו- 16.10.12 בוצעה מסירה של כתב התביעה ברחוב המגשימים 20 בפתח תקווה, לידי הגב' מורן כהן, בתו של מנהל המבקשת, אשר היתה פעילה ומעורבת בענייני המבקשת, והגב' כהן, בהתאם לתצהירה, החליטה מסיבותיה לזרוק את המעטפה למגרסה, כשמדובר בפעולה בחוסר תום לב, שעליה ו/או על המבקשת לשאת באחריות בגינה.

לטענת המשיב, במהלך שנות עבודתו במבקשת, המבקשת שינתה מספר כתובות, כשכתובתה נכון למועד הגשת התביעה היתה ברחוב המגשימים 20 בפתח תקווה, כשלטענתו, זמן קצר לאחר סיום עבודתו, המבקשת המשיכה להפעיל עסקיה בכתובת זו והגב' שרי קגן, מנכ"ל המבקשת קיבלה חדר במשרדי חברת "פוליפיד" באותה הכתובת.

לטענת המשיב, טענת המבקשת כאילו פעילותה הופסקה בחודש יוני 2012 אינה נכונה וגם הגב' קגן אליה יועדה המעטפה עם כתב התביעה, הועסקה על ידי המבקשת זמן רב לאחר יום 16.10.12, מועד ביצוע המסירה השניה.

אף לגופו של עניין, לטענת המשיב, למבקשת אין כל הגנה אף לא קלושה מפני תביעתו. לטענתו, הוא נאלץ לחתום על כתב הויתור והסילוק על מנת לקבל את שכרו כשהמבקשת כפתה עליו לעשות זאת תוך ניצול מצוקתו הכלכלית, הטעייתו, הפעלת לחצים נפשיים עליו ושלילת זכויותיו. בנוסף לטענתו, המבקשת צירפה אישור על ביצוע תשלום בסך נמוך מהנטען על ידה. עוד טען המשיב כי המבקשת לא ערכה לו שימוע כדין טרם פיטוריו וכי טענות המבקשת כאילו ידיו אינן נקיות אינן נכונות.

לאור האמור טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק דין והן את הבקשה להארכת מועד מאחר והמבקשת לא הראתה כל "טעם מיוחד" להארכה כקבוע בתקנה 201 לתקסד"א.

הכרעה

5. על פי ההלכה הפסוקה כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית הדין להציג לעצמו שתי שאלות:

א. ראשית–מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא פעל כנדרש.

ב. שנית–האם יש למבקש הגנה לכאורה, או מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש.

(ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז (4) 485).

נקבע כי השאלה השנייה היא העיקר, ולשאלה הראשונה נודעת חשיבות משנית.

6. ככלל, שעה שקיימת הגנה לכאורה, או שלבעל הדין סיכוי להצליח בתביעתו, מן הראוי לתת לבעל דין את יומו בבית הדין וליתן פסק דין לגופו של עניין (דב"ע נב/48-3 הפלחה נ' הראל, פד"ע כד 418, 421).

עוד הדגישה הפסיקה לעניין בקשה לביטול פסק דין, את הרצון לאפשר לבעל הדין את יומו בבית הדין מחד גיסא, תוך פסיקת הוצאות לפיצוי הצד שכנגד בגין מחדליו של המבקש את ביטול פסק הדין או ההחלטה, מאידך גיסא (דב"ע 53/98-9 רבינאן נ' הסתדרות מדיצינית הדסה ואח'; דב"ע 122/98-9 אלון שירותי דלק תפעול וניהול (1993) בע"מ נ' עבד אלראף מואסי).

7. בנסיבות העניין שבפני, כשהכתובת בה נמסרו כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה אינה תואמת את כתובתה של המבקשת ברשם החברות, ולטענת המבקשת, אף לא היתה כתובתה של המבקשת מעולם, עולה ספק בדבר המצאת כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה למבקשת כדין.

יתרה מכך, בהתאם לתצהירים שהוגשו, עולה כי הגב' מורן כהן לא היתה מעולם עובדת של המבקשת.

משכך, לא היה די במסירת כתב התביעה למי שאינה מהווה נציגה של המבקשת, אף אם מדובר בבתו של אחד ממנהלי המבקשת, ובנסיבות בהן לטענת המשיב, המבקשת לא היתה עוד פעילה בכתובת הרשומה ברשם החברות, היה עליו למסור את כתב התביעה לכתובות מנהלי המבקשת, כפי שעשה עם המכתב מיום 29.10.14.

בנסיבות אלו, עולה ספק בדבר המצאת כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לידי המבקשת.

8. יתרה מכך, המבקשת העלתה טענות באשר לתשלום זכויותיו של המשיב ואף לחתימת הסכם פשרה עימו המהווה כתב ויתור וסילוק.

נוכח מגמת בתי הדין לאפשר לבעל דין את יומו ולאפשר לו למצות את הדין סבורה אני כי טענות המבקשת ראויות להתברר לגופן מטעמים של חובת הצדק. זאת, בפרט שעה שלא הוכח כי בוצעה לה המצאה כדין.

משכך, מן הראוי לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.

9. כתב הגנה יוגש עד ליום 15.4.15.

512

10. קדם משפט יקויים לפני ביום 16.7.15 בשעה 14:00.

ניתנה היום, ‏י"ג אדר תשע"ה, (4 מרץ 2015), בהעדר הצדדים.