בפני השופט חיים ארמון | |||
בענין: | יניב מועלם | ||
התובע | |||
המוסד לביטוח לאומי | |||
ע"י עו"ד אורנית פיכמן | הנתבע | ||
|
ה ח ל ט ה |
1. בהחלטה מיום 27/6/13, מיניתי את ד"ר אורלי תיבון-פישר להיות מומחית-יועצת רפואית בתובענה זו והפניתי אליה שאלות בענין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע במפעל "ספן" לבין מחלתו של התובע - סרטן בכליה הימנית שלו. (ד"ר תיבון-פישר תיקרא להלן: "המומחית").
2. ביום 9/10/13, הגיעה לבית הדין חוות דעתה של המומחית, ובאותו יום ניתנה החלטה שאיפשרה לצדדים לבקש להפנות אל המומחית שאלות הבהרה.
התובע ביקש את הארכת המועד לעשות כך, ובקשתו התקבלה.
3. ביום 10/4/14, הגיע לבית הדין מסמך שבו טרוניות כנגד אופן ההתדיינות, כנגד המומחית וכנגד חוות דעתה. כן פורטו במסמך מספר תהיות בענין חוות דעתה של המומחית.
בהחלטתי מאותו יום קבעתי שהמסמך שהוגש על ידי התובע, ייראה כבקשה לפסילת חוות דעתה של המומחית, וכן - כבקשה להפניית שאלות הבהרה. איפשרתי לנתבע להגיב על הבקשות.
4. גם הנתבע נזקק להארכת מועד לשם הגשת תגובה, ובסופו של דבר - הגיש הנתבע, ביום 24/6/14, תגובה שבה הוא הביע התנגדות לפסילת חוות דעתה של המומחית, וכן התנגדות להפניית חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו.
5. להלן, אדון בבקשות שהועלו על ידי התובע. מאחר שאם חוות דעתה של המומחית תיפסל, לא יהיה טעם להפנות אליה את שאלות ההבהרה, אבחן תחילה אם נכון לפסול את חוות דעתה של המומחית.
האם לפסול את חוות דעתה של המומחית ?
6. חלק מטענותיו של התובע כנגד חוות דעתה של המומחית, מופנה - למעשה - כנגד שיטת המומחים-היועצים הרפואיים הנהוגה בבית הדין לעבודה. התובע הלין, בין השאר, על עניינים אלה:
א. חוות דעתה של המומחית נעשתה מבלי שהמומחית נפגשה עם התובע ומבלי שהתובע יודע לזהות אותה. יש בכך משום פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.
ב. ייתכן שהמסמכים שהועברו אל המומחית הם חלקיים, סלקטיוויים ומגמתיים מצד הנתבע.
ג. לא התאפשר לתובע לעיין בתשתית הראייתית שהונחה בפני המומחית.
7. אני דוחה את הטענות האמורות של התובע.
א. על פי שיטת המומחים-היועצים הרפואיים הנהוגה בבית הדין לעבודה, המומחה המתמנה על ידי בית הדין אינו אמור להיפגש עם מי מהצדדים, אלא במקרים נדירים שבהם המומחה סבור שהוא אינו יכול לתת חוות דעת רפואית בלא עריכת בדיקה קלינית של המבוטח. על כן, משהמומחית הצליחה לתת חוות דעת רפואית בלא לערוך לתובע בדיקה (שלא נראה כי היתה יכולה להועיל) - אין פגם בכך שהמומחית לא נפגשה עם התובע.
ב. על פי אותה שיטה, הצדדים עצמם - אינם אמורים ליצור קשר עם המומחה מטעם בית הדין, כל הקשר נעשה באמצעות בית הדין. על כן, מה שהונח בפני המומחית הם המסמכים שצורפו להחלטה מיום 27/6/13, אשר כולם - הוגשו לתיק או הוזמנו אליו. התובע היה רשאי להגיש מסמכים לתיק או להזמין אליו מסמכים, בדיוק כשם שהנתבע היה זכאי לעשות זאת. בעת הדיון שהתקיים ביום 5/3/13, היה התובע מודע למסמכים שהוזמנו על ידי הנתבע, והוסכם עליו (כפי שהוסכם גם על ידי ב"כ הנתבע), כי לאחר שיגיעו המסמכים - ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין. על כן, אין מדובר בבחירה סלקטיווית של מסמכים שכביכול נעשתה על ידי הנתבע.
ג. התשתית הראייתית שהונחה בפני המומחית היתה כולה כלולה בהחלטה מיום 27/6/13 ובמסמכים שצורפו אליה. התובע היה יכול לעיין בה, בדיוק כשם שהנתבע היה יכול לעיין בה.
8. בתקווה להניח דעתו של התובע, אביא כאן ציטוט של חלק מהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה, בענין מינוי מומחים-יועצים רפואיים.
כך, בין השאר, נאמר באותן הנחיות:
"1. במסגרת הליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה בתביעות מבוטחים נגד המוסד לביטוח לאומי, נזקקים בתי הדין באופן תדיר למומחים יועצים רפואיים על מנת שיחוו דעתם בשאלות רפואיות הנוגעות לזכויות המבוטחים.
במסגרת הנחיות אלה מותווים כללים להנחיית בתי הדין והצדדים בהליכים שבהם מתמנים מומחים יועצים רפואיים. ההנחיות מתבססות על הניסיון שהצטבר במהלך השנים בהן פועלת שיטת מינוי המומחים בבתי הדין, ומטרתן להביא להסדרה, האחדה וייעול של ההליכים, קיצור זמן בירורם וחיסכון בזמן שיפוטי.
...
10. המסמכים הרפואיים שיועברו למומחה הם אלה שיוגשו לצורך כך על ידי הצדדים, בלוח הזמנים שייקבע לצורך כך על ידי בית הדין וכפוף להחלטתו.
ככל שנדרשת הזמנת חומר רפואי מבתי חולים ו/או קופות חולים - תישלח הזמנה בהתאם על ידי מזכירות בית הדין. ...
...
13. כרגיל, ניתנת חוות דעתו של המומחה על סמך מסמכים רפואיים. הודיע המומחה לבית הדין כי לצורך מתן חוות הדעת יש צורך בבדיקת התובע על ידו, יודיע בית הדין על כך לצדדים, ויתן החלטתו בעניין ביצוע הבדיקה לאחר שנתן להם הזדמנות להביא עמדתם לפניו. ...
...
23. קשר עם המומחה יקוים באמצעות בית הדין בלבד, ועל הצדדים חל איסור מוחלט ליצור כל קשר ישיר עם המומחה.".
9. חלק אחר מטענות התובע כלפי המומחית - נוגע באופן אישי אל המומחית. בסעיפים 10-12 להלן, אדון בטענות אלה.
10. הקשר בין המומחית לבין "ספן" -
א. לטענת התובע, המומחית אינה יכולה להיות אובייקטיווית, מאחר שהיא "הועסקה במפעל ספן כמבקרת תעסוקתית ועל כן קיים ניגוד עניינים".
ב. אכן, אילו המומחית היתה מועסקת על ידי המפעל שבו הועסק התובע, נראה כי היה מקום לטענה בדבר ניגוד עניינים. אולם מחוות דעתה של המומחית עולה כי אין יסוד לחשש שמא היא - כביכול - הועסקה על ידי "ספן". אדרבא; המומחית, כאמור בחוות דעתה, שימשה כמנהלת המחלקה לרפואה תעסוקתית במחוז הצפון של שרותי בריאות כללית. משכך - היא הועסקה על ידי שירותי בריאות כללית ולא על ידי "ספן".
ג. הביקורות שעשתה המומחית במפעל "ספן" נעשו, כאמור בחוות דעתה, בתפקידה כרופאה תעסוקתית ומנהלת מרפאה לרפואה תעסוקתית בטבריה. תפקידה זה של המומחית, על פי האמור ברישא לחוות דעתה, היה כעובדת של שירותי בריאות כללית. לא כמועסקת על ידי "ספן".
ד. גם אני, כשופט בבית הדין לעבודה בנצרת, ישבתי בדין בתובענות שהוגשו כנגד "ספן". אין בכך כדי להפוך אותי למועסק של "ספן". חלק מהטענות שהועלו בפני כנגד "ספן" בתובענות שונות התקבלו על ידי. חלק אחר של הטענות שהועלו בפני כנגד "ספן" - נדחו על ידי. כשם שאיני סבור שיש בכך כדי לפסול את עצמי מלדון בתובענת התובע כנגד הנתבע (אף שהתובענה קשורה לתנאי העבודה ב"ספן"), כך איני סבור שהמומחית היתה אמורה להיפסל מלתת בתובענה זו חוות דעת הקשורה לתנאי העבודה ב"ספן" רק מפאת העובדה שכעובדת שרותי בריאות כללית - היא ערכה ביקורות גם ב"ספן".
ד. טענות התובע על כך שהדו"חות שנעשו על ידי המומחית בביקורות במפעל "ספן" היו יכולים לאשר את טענתו שהוא נחשף שם לחומרים מסוכנים, אכן נכונות, כפי שעולה גם מחוות דעתה של המומחית עצמה. אולם, אין לכך קשר לפסילת חוות דעתה של המומחית.
ה. המומחית קבעה בעצמה שהתובע נחשף אצל "ספן" לחומרים מסוכנים - פנול, ופורמאלדהיד. חומרים אלה, על פי האמור בחוות הדעת, אכן עלולים אף לגרום לסרטן. עם זאת, מסקנתה של המומחית נבעה מעמדתה על כך שהסיכון באותם חומרים - אינו רלוונטי לסרטן הכליה (RCC), שבו לקה התובע.
ו. אין כלל מחלוקת בין הצדדים על כך שהתובע נחשף בעבודתו לחומרים מסוכנים. בענין זהות החומרים, הובא לבית הדין מר סמיט, שמסר את גרסתו ביום 5/3/13, ונעשו פניות לקבלת חומר ממשרד התמ"ת (כיום - משרד הכלכלה), מהמוסד לבטיחות ולגיהות, מרשות המחקר המחקר באוניברסיטת תל אביב, הכל - בהליכים שהתובע היה מודע אליהם.
ז. על כן, איני רואה את העובדה שהמומחית ערכה ביקורות במפעל "ספן" ככזו שאמורה להביא לפסילת חוות דעתה.
11. העובדות שצויינו על ידי המומחית -
א. התובע בא בטרוניה עם המומחית על כך שהיא, כביכול, נסמכה על עובדות בלתי נכונות.
אולם, העובדות שהמומחית נסמכה עליהן, הן העובדות שפורטו בהחלטתי מיום 27/6/13. המומחית לא חרגה כלל מהעובדה שפורטו בהחלטה.
על כן, אם התובע סבור שהעובדות שפורטו בהחלטה מיום 27/6/13 אינן משקפות את העובדות המוסכמות בין הצדדים, הוא אמור להפנות את טרונייתו כלפיי, ולא כלפי המומחית.
ב. באופן ספציפי - בענין העובדות שהתובע הזכיר ככאלה שאינן נכונות (על כך שהתובע עבד כמפעיל מכבש על ידי המחשב, ורק אחת לחצי שעה החליף חבר צוות אחר שהתובע מילא את מקומו, הרי שעובדות אלה נקבעו על ידי בהחלטה מיום 27/6/13, על סמך דבריו של התובע עצמו, כפי שפורטו בפרוטוקול הישיבה מיום 13/11/12 (ראו את דברי התובע, משורה 23 בעמ' 1 לפרוטוקול, ועד שורה 5 בעמ' 2 לפרוטוקול).
ג. בענין טענת התובע כי לא סופקו לו אמצעי מיגון - הרי שהמומחית הביאה בחשבון בחוות דעתה שהתובע לא השתמש באמצעי מיגון.
בניגוד לטענת התובע שלפיה המומחית ציינה, כביכול, שהמפעל סיפק מסכות וכפפות לעובדים, הרי שאין בחוות דעתה של המומחית קביעה כזו. המומחית לא קבעה שהמפעל סיפק מסכות וכפפות.
המומחית ציינה בחוות דעתה שהעבודה בלא מיגון מספיק היתה בניגוד להנחיות המפעל. ענין זה נאמר במפורש בהחלטתי מיום 27/6/13, וזאת - שוב - על סמך דברי התובע עצמו כפי שנרשמו בפרוטוקול הישיבה מיום 13/11/12 (ראו את דברי התובע בשורות 6-7 לעמ' 2 לפרוטוקול).
ד. מעבר לנדרש אעיר כי לצרכי תובענה זו - אין כלל משמעות לשאלה אם מפעל "ספן" נהג כשורה או אם לאו. השאלה החשובה לתובענה זו, היא אם היה קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין מחלתו.
ה. על כן, אין בחוות דעתה של המומחית חריגה מהעובדות שנקבעו בהחלטתי מיום 27/6/13, עובדות שבעיקרן נקבעו על סמך דברי התובע עצמו, שהנתבע לא חלק עליהם.
12. היותה של המומחית בגדר מורשית למתן אישורים לפי תקנה 36 -
א. המומחית ציינה בחוות דעתה כי היא מורשית למתן אישורים בדבר החמרת מצב למוסד לביטוח לאומי. לטענת התובע, המומחית אינה יכולה להיות אובייקטיווית, אם היא "מועסקת" כמורשית למתן אישורים כאלה, בהיותה מועסקת על ידי הנתבע.
ב. גם טענה זו נדחית על ידי.
ג. ראוי להבהיר כי על פי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (שתיקרא בהחלטה זו: "תקנה 36"), נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות, יכול לבקש בדיקה מחודשת בטענה של החמרה במצבו, ובלבד שבקשתו זו נתמכת באישור של רופא שהוסמך במיוחד לכך על ידי "שירות רפואי".
"שירות רפואי" לצרכי תקנה 36 הוא שירות רפואי שהוסמך על ידי שר הרווחה, לפי סעיף 89(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. אותם מוסדות שהוסמכו להיות "שירות רפואי" לפי אותו סעיף, הם קופות החולים הציבוריות.
מכאן, שהסמכתה של המומחית על פי תקנה 36, נעשתה בתוקף תפקידה בשרותי בריאות כללית. הסמכה זו אינה מטעם המוסד לביטוח לאומי. אדרבא; המחוקק דאג לכך שמי שיוסמך לאשר כי מצבו של נפגע עבודה הוחמר, לא יהיה מטעם המוסד לביטוח לאומי, אלא מטעם גוף נייטרלי - אחת מקופות החולים הציבוריות.
13. התוצאה מהאמור בסעיפים 6-12 לעיל, היא שאני דוחה את טענות התובע בדבר פסילת חוות דעתה של המומחית.
הפניית שאלות הבהרה
14. משדחיתי את הבקשה לפסילת חוות דעתה של המומחית, עלי לדון בבקשת התובע להפנות אל המומחית שאלות הבהרה. להלן אדון בבקשה זו, אך אבהיר כי עניינן של חלק מהשאלות שהוגדרו כ"שאלות הבהרה", כבר נדון לעיל, במסגרת הדיון בבקשה לפסול את חוות דעתה של המומחית.
15. השאלה המבוקשת מס' 1 עוסקת בשאלת המפגש בין התובע לבין המומחית. אין צורך בשאלה. המומחית לא פגשה את התובע (לפחות לא פגישה מכוונת), ולא היתה צריכה לפגוש אותו.
16. השאלות המבוקשות מס' 2-5 - מתייחסות לקשר בין המומחית לבין מפעל "ספן". בשל האמור בסעיף 10 לעיל - אין צורך בהפניית אותן שאלות.
17. השאלה המבוקשת מס' 6 - עוסקת בענין הסמכתה של המומחית מכח תקנה 36. אין מקום להפניית אותה שאלה, בשל המובהר בסעיף 12 לעיל.
18. בשאלה המבוקשת מס' 7 - מתייחס התובע לעובדות מוסכמות ול"שאלון" רפואי. מדובר בעובדות שפורטו בהחלטתי מיום 27/6/13 ובשאלות שנכללו באותה החלטה והופנו אל המומחית. אין צורך בהבהרת דבר מה בענין זה.
19. בשאלות המבוקשות מס' 8 ומס' 9 - מתייחס התובע לדו"ח המכון לבריאות תעסוקתית של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. דו"ח זה נערך על פי בדיקות שנעשו ב"ספן" בימים 27-28/10/98. התייחסות המומחית לאותו דו"ח היתה על פי מה שנאמר בהחלטתי מיום 27/6/13, שבה הובא ציטוט מממצאי הבדיקות, בענין רמות חריגות של פורמאלדהיד. התובע מבקש, למעשה, שהמומחית תאשר לו את הממצאים שהיא ציטטה בחוות דעתה מתוך מה שאני ציטטתי בהחלטתי מיום 27/6/13. ברור שאין צורך בכך.
במסגרת השאלה המבוקשת מס' 9, מציין התובע את מסקנתו על כך שיש קשר סיבתי בין הרמות הגבוהות של פורמאלדהיד לבין מחלתו, אלא שענין זה - אינו עולה מהדו"ח האמור. שאלת הקשר הסיבתי הרפואי, היא בדיוק השאלה שהמומחית התבקשה להשיב עליה, והיא השיבה עליה.
20. השאלה המבוקשת מס' 10 מתייחסת לידיעתה של המומחית על ביצוע אמצעי שיפור שהומלצו למפעל "ספן". אין צורך בהפניית שאלה זו; ההנחה לצרכי הדיון בתובענה זו, היא שתנאי עבודתו של התובע כללו חשיפה לחומרים מלמין, פנול ופורמאלדהיד, ושהחשיפה לפורמאלדהיד - הידוע כחומר מסרטן - היתה ברמה גבוהה מהמותר. אם לאחר מכן נעשו שיפורים במפעל "ספן" - הדבר אינו רלוונטי לתובענה. (אציין כי לאחר השאלה המבוקשת מס' 11, העיר התובע כי הוא מודע לכך שהמומחית ציינה שהחשיפה האסורה נותרה. גם בשל כך השאלה המבוקשת - מיותרת).
21. בשאלות המבוקשות מס' 11 ומס' 12 מבקש התובע לדעת מה עשתה המומחית כדי לדאוג לשלום ציבור העובדים. אין להפנות שאלה כזו. לא פעולותיה של המומחית במסגרת עבודתה עומדות למבחן בתובענה זו.
בהערה שנכתבה על ידי התובע לאחר השאלה המבוקשת מס' 12, הוא מציין שהוא נחשף לחומרים מסוכנים, וכי הוא חלה עקב כך. אבהיר כאן שוב, שאין מחלוקת על כך שהתובע נחשף בעבודתו לפורמאלדהיד ברמה העולה על המותר, ושפורמאלדהיד מוכר כחומר מסרטן.
השאלה הרפואית העומדת לדיון בתובענה, היא השאלה אם סביר לקבוע שתנאי עבודתו של התובע, אשר כללו את אותה חשיפה - הם אכן אלה שגרמו למחלתו. לענין זה התייחסה המומחית בעת שציינה שחשוב לבחון את הסיכון הרלוונטי למחלתו הספציפית של התובע.
22. בשאלה המבוקשת מס' 13 - מתייחס התובע למסמכים הרפואיים שהיו בידי המומחית ולכך שהיא לא נפגשה עמו ולא ביקשה ממנו מסמכים. לעניינים אלה התייחסתי כבר בסעיפים 7-8 לעיל, וגם בשל האמור בהם - אין מקום להפנות אל המומחית שאלת הבהרה בענין זה.
23. בשאלה המבוקשת מס' 14 - חוזר התובע שוב על טרונייתו בענין המסמכים הרפואיים. אין צורך בהפניית השאלה.
לאחר אותה שאלה, כתב התובע הערה שלפיה בניגוד לאמור בחוות דעתה של המומחית, על העדר חדירת הגידול לכלי דם או לימפה, יש אישור רפואי על כך שיש קשריות בריאה הימנית. אכן, לבקשתו של התובע צורף אישור רפואי של ד"ר יעקב ברעם, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים פוריה, אשר בו מצויין כי יש שתי קשריות באונה הימנית העליונה של הריאה, ללא שינוי לאורך זמן.
ב"כ הנתבע הסכימה להפניית שאלת הבהרה בענין זה.
למרות ההסכמה האמורה, איני סבור שנכון להפנות אל המומחית שאלת הבהרה בענין הקשריות בריאה הימנית וזאת בשל כך שהמומחית אינה אמורה לתת תיאור מצב של מצבו הבריאותי של התובע, אלא היא אמורה לחוות את דעתה בענין הקשר הסיבתי הרפואי. גם על פי האישור הרפואי שהתובע צירף לבקשתו, עולה שמדובר במחלה שהמומחית התייחסה אליה (RCC).
השאלה אם כתוצאה מפרוץ אותה מחלה נוצרו גם קשריות בריאה הימנית או אם לאו - נוגעת לשאלת תוצאותיה של מחלת התובע, ולא לשאלת הגורם למחלה. על כן, אין צורך בשאלת הבהרה בענין זה.
(במאמר מוסגר אציין כי באישור של ד"ר ברעם מיום 27/3/14, נאמר - כמו בחוות דעתה של המומחית - כי אין חדירה של הגידול לכלי דם).
24. בשאלה המבוקשת מס' 15 - מבקש התובע לדעת אם המומחית יכולה "להפריך באופן וודאי" שמחלת סרטן הכליה אינה יכולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לפורמאלדהיד ופנול.
אין טעם בהפניית השאלה, וזאת בשל הנימוקים הבאים:
א. מדובר בתובענה אזרחית. הקביעות בה אמורות להיות על פי מאזן ההסתברות; אין צורך להוכיח דבר מה "באופן וודאי".
ב. נטל ההוכחה בענין הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה, אינו מוטל על הנתבע. התובע אמור להראות שסביר יותר שיש קשר סיבתי כזה מאשר שאין כזה (כלומר - שיש סבירות העולה על 50% לקיומו של קשר סיבתי). גם התובע לא היה אמור, כמובן, להוכיח את המוטל עליו ברמה של "וודאות", ואף לא ברמה של "מעבר לספק סביר" אלא ברמה של מאזן ההסתברות. וודאי שאין צורך שהנתבע יוכיח, שאין כל אפשרות שיש קשר סיבתי. על כן - השאלה המבוקשת - מיותרת.
ג. הרפואה אינה מדע מדוייק. אף מבלי לקרוא את חוות דעתה של המומחית ואף מבלי להפנות אליה את שאלת ההבהרה המבוקשת, ברור שהמומחית אינה יכולה "להפריך באופן וודאי" את הקשר הסיבתי.
ד. המומחית התייחסה לענין הסבירות, והסבירה שהיא מבססת את עמדתה על סמך המחקרים הידועים לה כיום, שאליהם היא הוסיפה עוד חיפוש במאגרי נתונים. המומחית הבהירה כי הועלה רק חשד אפשרי לקשר כזה, אשר לא נמצאה לו תמיכה במחקרים שנעשו במשך שנים לאחר העלאת החשד. המומחית לא ביססה את עמדתה רק על כך, אלא גם על עניינים נוספים כמו השכיחות של פורמאלדהיד בתעשיה וכמו מספר שנות החביון של המחלה עד להתפרצותה, גם בחשיפה תעסוקתית ניכרת, ביחס למספר שנות עבודתו של התובע.
25. אין טעם בהפניית השאלה המבוקשת מס' 16, אשר בה מבקש התובע לדעת אם המומחית עיינה במחקרים מאוחרים משנת 2009. זאת, מאחר שהתשובה לכך עולה ברורות מחוות הדעת. הוא הדין לגבי השאלה המבוקשת מס' 17 שבה התובע מבקש לדעת אם המומחית יודעת האם יש מאמרים רפואיים לאחר 2009.
המומחית פירטה בחוות דעתה על מה היא נסמכה.
(במאמר מוסגר אציין כי בשולי עמ' 5 לחוות הדעת, מתייחסת המומחית למחקר משנת 2011, כי היא ציינה בחוות דעתה שהיא עיינה גם במאגרי מידע עדכניים, ושהביבליוגרפיה המובאת בסוף חוות דעתה, כוללת גם מאמרים משנת 2013, שחלקם מבוסס גם על מחקר משנת 2012).
נראה כי השאלות המבוקשות מס' 16 ומס' 17 נועדו רק להתנצח עם המומחית, וגם זאת - בלא כל טעם.
26. אין להפנות את השאלה המבוקשת מס' 18 שבה מבקש התובע לדעת אם דו"ח מסויים, שלא ברור מה הוא, עמד בפני המומחית בעת מתן חוות הדעת שלה. מכל מקום, מה שעמד בפני המומחית בעת מתן חוות הדעת שלה, צויין בחוות הדעת, ואין צורך בשאלה מעין זו.
27. בשאלות המבוקשות מס' 19 ומס' 20 - מתייחס התובע לענין מועד תחילתו של הגידול. התובע ביקש לדעת אם המומחית יכולה לדעת בוודאות מתי החל הגידול, ואם לא - האם היא יכולה לשלול את האפשרות שהוא החל בשנים שבין 1997 לבין 2001 (אלה השנים שבהן התובע עבד ב"ספן"). ב"כ הנתבע לא התנגדה להפניית שאלות הבהרה בענין זה.
גם כאן, למרות העדר ההתנגדות מצד הנתבע, איני סבור שנכון להפנות אל המומחית את השאלות המבוקשות, וזאת בשל הטעמים שיפורטו להלן:
א. התובע שוב מבקש התייחסות של מועד תחילתו של הגידול, ברמה של "וודאות". כמובהר כבר לעיל - אין צורך בהשתכנעות "וודאית".
ב. גם אם הייתי מתעלם מהניסוח בדבר "וודאות" ומתייחס אל השאלות ככאלה העוסקות בשאלת הסבירות, לא הייתי סבור שנכון להפנות אותן אל המומחית, כמוסבר להלן.
ג. כדי שיוכר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה, אין צורך שהמחלה תתחיל להתפתח דווקא בזמן שהתובע עדיין עבד ב"ספן". אם ייקבע שתנאי העבודה גרמו למחלה לפרוץ גם לאחר סיום העבודה - דין התביעה יהיה להתקבל, אף שהמחלה החלה לאחר סיום העבודה.
ד. האמור בחוות דעתה של המומחית בענין משך התקופה, לא בא כדי לשלול קשר סיבתי בשל כך שהמחלה לא החלה בזמן שהתובע עדיין עבד ב"ספן". האמור בענין התקופה, נאמר בחוות הדעת בקשר לשאלת משך זמן החשיפה התעסוקתית לחומרים המזיקים, אל מול מועד ההתפתחות של הסרטן.
בחוות דעתה של המומחית נאמר כך בענין "לוח הזמנים":
"לוח הזמנים אינו תומך בקשר סיבתי גם הוא ... הזמן מתחילת החשיפה עד להופעת המחלה כ-10 שנים, קצר מזמן החביון האופייני לגידולים ממאירים סולידיים בכלל, ולסרטן כליה בפרט, גם בחשיפה תעסוקתית ניכרת.".
כלומר, אם המומחית היתה משתכנעת שהמחלה פרצה עוד בטרם הפסקת העבודה, עד שנת 2001 (כפי שהתובע מנסה לקבל לכך את אישורה של המומחית בשאלותיו), הרי שמשך הזמן מתחילת החשיפה עד להופעת המחלה היה קצר עוד יותר. עד 4 שנים בלבד. ברור שבמצב כזה היתה המומחית סבורה שלוח הזמנים אינו תומך בקשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה.
על כן, איני מתיר גם את הפנייתן של השאלות המבוקשות מס' 19 ומס' 20.
28. התוצאה מהאמור לעיל היא שאני דוחה גם את בקשת התובע להפנות אל המומחית שאלות הבהרה.
המשך ההתדיינות
29. עם דחיית הבקשה לפסול את חוות דעתה של המומחה ועם דחיית הבקשה להפניית שאלות הבהרה - התובענה בשלה למתן פסק דין.
בטרם מתן פסק הדין, זכאים הצדדים להשלים בכתב את טיעוניהם - עד יום 21/7/14.
30. אין צו בדבר הוצאות משפט בקשר לבקשותיו של התובע.
31. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו תוך 15 ימים מהיום שבו ההחלטה תומצא לו.
ניתנה היום, כ"ז בסיון תשע"ד, 25 ביוני 2014, בהעדר הצדדים.
|
חיים ארמון, שופט |
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
11/09/2012 | הוראה לתובע 1 להגיש הודעת התובע | חיים ארמון | צפייה |
27/06/2013 | הוראה למומחה בית משפט להגיש חוות דעת | חיים ארמון | צפייה |
09/10/2013 | הוראה לתובע 1 להגיש סיכומי התובע | חיים ארמון | צפייה |
25/06/2014 | הוראה לתובע 1 להגיש סיכומי הצדדים | חיים ארמון | צפייה |
02/10/2014 | הוראה לתובע 1 להגיש חתימות נציגי ציבור | חיים ארמון | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | יניב מועלם | |
נתבע 1 | המוסד לביטוח לאומי | חגי פרנקל |