1. לפני בקשה אשר הוגשה ע"י עו"ד אילן שביט –שטריקס, בתוקף תפקידו כמפרק וכונס נכסים של חברת ספן בע"מ (להלן:"המפרק וכונס הנכסים" ו – "החברה" בהתאמה) להורות כי המצאת כתב התביעה למשיבים כבאי כוחו של נתבע 1 – מר מיכאל קרמרמן (להלן:"נתבע 1"), הינה המצאה כדין.

לחלופין, מבוקש לקבוע כי המבקש וכונס הנכסים רשאי להמציא לנתבע 1 את התביעה מכוח החלטת ביהמ"ש של פירוק המתירה המצאת הבקשה בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א")

2. המבקש טוען כי ביהמ"ש בישראל רכש זה מכבר סמכות לדון בתובענה- הן מאחר ועסקינן בהמשך ישיר לבקשה למתן הוראות – בש"א 258/10, שהוגשה לביהמ"ש של פירוק במסגרת תיק פר"ק 385-06 ואשר התקבלה על ידו (להלן:"הבקשה למתן הוראות") כמו גם לנוכח הסכמתו המפורשת של נתבע 1 עצמו לניהול התובענה דנן. עוד טוען המבקש כי ככל שייפוי הכוח שנמסר למשיבים הינו מוגבל הרי שההגבלה חסרת כל תוקף שכן ייפוי הכוח נערך רק לאחר שהבקשה למתן הוראות והסעדים שהתבקשו בה היו פרוסים לעיני נתבע 1 וההגבלה אינה אלא ניסיון לאיין את המצאת הבקשה למתן הוראות שבוצעה אליו באישור ביהמ"ש של פירוק. לחילופין, טוען המבקש כי ההמצאה בוצעה לעורך דין או למורשה.

3. המשיבים טוענים כי בהתאם לייפוי הכוח מיום 17.10.10 אותו קיבלו מנתבע 1 לצורך ייצוג בבקשה למתן הוראות, המשיבים לא הוסמכו ע"י נתבע 1 לקבל בשמו מסמכים וכתבי בית דין שלא במסגרת הבקשה למתן הוראות, לא כל שכן לייצגו במסגרת הליכים ובקשות כאמור. המשיבים טוענים כי כל החלטה בדבר היקפו או פרשנותו של ייפוי הכוח צריכה להתקבל במסגרת הליך שיתנהל בין החברה לנתבע 1. למעלה מן הצורך מוסיפים המשיבים וטוענים כי הפסיקה אליה מפנה החברה אינה תומכת בעמדתה.

1. בתשובה לתגובה מוסיפה החברה וטוענת כי בתגובה אין מענה לבקשה ולטענות שהופנו כלפי המשיבים וכי הימנעות המשיבים לתמוך תגובתם בתצהיר מחייבת את סילוקה.

5. בהתאם להחלטתי מיום 27.11.12 הודיע המפרק וכונס הנכסים כי המבקשת לא ביצעה מסירה לנתבע 1 בעצמו וכי המצאת כתב התביעה לנתבע 1 בארה"ב "הייתה משחקת לידיו על מנת לנסות ולהמשיך ולתקוע מקלות בבירור הטענות כנגדו כפי שעשה בעבר.

ראוי להזכיר, כי המפרק נדרש להשקיע משאבים ותשומות כבדות על מנת להתמודד עם ניסיונותיו של מיכאל להתחמק מקבלת הבקשה למתן הוראות, שתביעה זו הינה המשכה הישיר".

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א. סמכות שיפוט בינלאומית על נתבע זר נרכשת עפ"י אחת מהדרכים הבאות: המצאה פיזית לנתבע בעת שהותו בישראל או המצאה למורשה שמונה לקבלת כתבי בית דין או באמצעות המצאה בהתאם להוראות תקנה 500 לתקסד"א.

ב. באשר לחשיבות דיני ההמצאה וההקפדה כי המצאת כתב בית דין תעשה כדין, יפים הדברים שנאמרו בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) בעמ' 45:

"סמכות השיפוט של בית המשפט נובעת מהמצאת כתב התביעה לידי הנתבע, בין בתוך המדינה ובין מחוצה לה. כל אימת שכתב התביעה הומצא במדינה, כוח השיפוט נתן בידי ביהמ"ש המקומי, יהא אשר יהא מקום מושבו של הנתבע;...

ביצוע הזמנתו כדין של נתבע מקנה את הסמכות לבית המשפט מבחינה בינלאומית".

ג. בענייננו, מעיון בייפוי הכוח שצורף לתגובת המשיבים עולה מפורשות וברורות כי ייפוי הכוח שנתן נתבע 1 לבאי כוחו- המשיבים ביום 17.10.10, הוגבל באופן מפורש וברור רק להליכים הקשורים לבקשה למתן הוראות.

ד. בפסק הדין שניתן ע"י כב' הנשיא (כתוארו אז) מ' שמגר בבש"א 33/87 אוסטפלד נ' בהירי, פ"ד מד (3) 221, 222 נקבע כי:

"פעולתו של שלוח לפני ערכאות השיפוט חייבת להיות מעוגנת בהרשאה מפורשת (סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965), ומשניתנה הרשאה, הרי בכוחו של השולח להגבילה, ואם נקבעה הגבלה מפורשת, אין ממילא אפשרות להסתמך על ההרשאה הכללית המשתמעת כאילו מנושא השליחות, כדי להרחיב את החובה של מעבר לסייג המפורש שנקבע בהרשאה (ע"א 569/80 [1], בעמ' 82)".

ה. בתגובה מטעם נתבע 1 לבקשה למתן הוראות ציין ב"כ נתבע 1 בסעיף 70 כי:

"ממילא, לאור השאלות העובדתיות הרבות והמורכבות שנדרש לדון בהן טרם הכרעה בטענותיו נגד המשיב 1, הליך של מתן הוראות אינו ההליך המתאים. ככל שיבקש המפרק להעביר את התובענה למסלול של תביעה אזרחית רגילה, לא יתנגד לכך המשיב 1 ובלבד שיישמרו לו כל זכויותיו ומנגד שעל המפרק יוטלו כל החובות המוטלות על תובע במשפט אזרחי לפי דין".

בהחלטת כב' הש' הבכיר ה' חאטיב מיום 18.5.11 שניתנה במסגרת הבקשה למתן הוראות נקבע כי "לכאורה מתקיימות עילות תביעה כנגד המשיבים, כנטען בבקשה. אולם, נוכח המחלוקות רחבות הידיים שבין הצדדים, מחלוקות שההכרעה בהן מחייבת בין היתר שמיעת ראיות לרבות עדים וביניהם עדים מומחים, אין זה מתאים ואין זה ראוי לברר ולהכריע במחלוקות שבין הצדדים במסגרת בקשה למתן הוראות...

משכך, בית המשפט המתאים לבירור מחלוקות אלה והכרעה בהן, הינו בית המשפט האזרחי המוסמך ולא בית משפט של פירוק...

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה במובן זה שאני מתיר למפרק ומסמיכו להגיש נגד המשיבים, בפני בית משפט אזרחי מוסמך, תובענה אזרחית בעילות המפורטות בבקשה, במסגרתה יתבע מהמשיבים פירעון חובות החברה במלואם או חלקם, כפי שימצא לנכון".

אין בידי לקבל את טענת ב"כ המפרק וכונס הנכסים כי הבקשה למתן הוראות והתובענה דנן חד הן וכי אין מדובר בתביעה חדשה אלא התביעה דנן הינה המשך ישיר של הבקשה למתן הוראות.

התביעה המונחת לפני הינה תביעה חדשה ונפרדת מההליך שהתנהל בבימ"ש של פירוק.

זאת ועוד; איני סבורה כי יש לראות בהגשת התביעה שלפני ו/או בסעיף 70 לתגובת נתבע 1 לבקשה למתן הוראות (צורף כנספח ט' לבקשה), כמקנה למשיבים סמכות שלא הוקנתה להם בייפוי הכוח ולא מצאתי כי יש באמור לעיל כדי להכשיר את המצאת כתב התביעה לידי המשיבים, בניגוד להגבלה המפורשת ביפוי הכוח מיום 17.10.10 שניתן להם.

בנסיבות אלה, לא קיימת הצדקה לקבוע כי ייפוי הכוח המוגבל שניתן למשיבים הורחב בדרך כלשהי ועל כן, מסקנתי היא כי מסמכי התביעה לא הומצאו כנדרש לנתבע 1.

ו. אוסיף ואציין כי אין חולק כי התובע לא פנה לבימ"ש זה בבקשה להתיר המצאת כתב התביעה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א.

בהעדרה של מסירה כדין לנתבע 1 - באמצעות המצאה מחוץ לתחום - לא "קנה" בית המשפט את הסמכות העניינית הבינלאומית לדון בתביעה בנוגע לנתבע 1.

7. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

המפרק וכונס הנכסים רשאי להגיש בקשה להתיר המצאה לנתבע 1 אל מחוץ לתחום השיפוט תוך 14 יום מקבלת החלטה זו. במידה ותוגש בקשה, היא תידון עפ"י התקסד"א.

ב. החברה תשא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪.

ג. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ג, 12 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________

אביגיל כהן, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו