20 מרץ 2014

לפני: כב' השופטת מיכל פריימן

החלטה

1. בפני בקשת התובעת ליתן צו המורה למנכ"ל שירות התעסוקה ליתן תעודת עובד ציבור בשני עניינים: האחד, "האם בשנת 2010 עובדי שירות התעסוקה הישראלי קיבלו שכר עידוד על "השמות אישור" והשני, "מהו הנוהל בעניין איסור שימוש במחשב ו/או בסיסמה של עובד אחר בשירות התעסוקה הישראלי".

2. בקשה זו מוגשת לאחר שבישיבת ההוכחות מיום 5/1/14 נשמעו כל עדי התובעת ובסיומה הצהיר ב"כ התובעת "אלו עדי".

3. מהבקשה עולה כי העדות נדרשת על מנת להוכיח כי עד התובעת מר יעקב בן חמו העיד לכאורה עדות שאינה אמת בשני עניינים אלו.

עוד עולה מהבקשה, כי התובעת הגישה למשטרת ישראל תלונה כנגד מר בן חמו בעניין מתן עדות שקר, וכי המשטרה "ביקשה מהמבקשת את אישור בית הדין...כי העד העיד עדות שקר".

4. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בבקשת סרק.

לטענתה, תמה שמיעת ראיות התובעת והבקשה אינה מתייחסת כלל לעיתוי הגשתה במועד זה.

עוד טוענת היא, כי אין כל קשר בין עניינה של התובענה- לשון הרע- לנושאים בגינם מבוקשת תעודת עובד הציבור.

נושא שכר העידוד אינו רלוונטי כלל לתביעה ואין מקום להטריח עובד מדינה בכיר במתן תעודת עובד ציבור בעניינים שאינם נשוא המחלוקת.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אינני נעתרת לבקשה.

6. התובעת סיימה הבאת ראיותיה במסגרתן זימנה וחקרה אף את מנהל המחוז בשירות התעסוקה, מר משה נסים, באשר לנהלי שירות התעסוקה.

7. העניינים לגביהם מבוקש מתן הצו למסירת תעודת עובד הציבור אינם נדרשים לצורך ההכרעה בסוגיות שבמחלוקת.

פעולת הנתבעת בשימוש במחשב של אחר נשוא התביעה שבפנינו כבר התבררה ע"י מבקרת הפנים של שירות התעסוקה בעקבות תלונת התובעת, וקיבלה את החלטת המבקרת גב' נורית לוי בדו"ח שהוציאה.

גב' לוי הוזמנה אף היא ע"י התובעת להעיד ונחקרה בפנינו בעניין זה.

8. דומה כי מטרתה של הבקשה הינה שימוש בבית הדין ככלי ולשם מתן גושפנקא לתלונה שהגישה התובעת במשטרה כנגד מר בן חמו.

9. לנוכח השלב בו מצוי ההליך, העדויות הרבות שכבר נשמעו, ומשלא מצאתי כי מתן תעודת עובד הציבור תקדם את בירור המחלוקות שבתביעה, אלא רק תביא לסרבול ההליך, הבקשה נדחית.

10. הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין.

ניתנה היום, י"ח אדר ב תשע"ד, (20 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.