1. בפניי בקשת הנתבעות לסילוק התביעה נגדן על הסף וזאת בשים לב לעובדה שהרכב נשוא התביעה נמכר על ידי התובעת לצד שלישי. בבקשה מעלות הנתבעות טענות חלופיות לסילוק התביעה על הסף.

2. עסקינן בתביעה "כספית - ביטול והשבה / נזקי רכוש" בסך 189,940 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעות ועניינה כשלים ונזקים שהתגלו ברכב שנרכש מהנתבעת מס' 2 ואשר עובר לרכישתו היה רשום על שם הנתבעת מס' 1.

בתביעה עתרה התובעת לביטול ההסכם ולהשבת מחיר הרכב, אך בד בבד עתרה לפיצוי בגין נזקי הרכוש שנגרמו לה.

3. בבקשה נטען, כי שעה שהרכב נמכר על ידי התובעת לצד ג', הרי שאין כל נכס שניתן להשיבו במסגרת ביטול והשבה, כך שלא ניתן להמשיך לנהל את התובענה בשים לב לסעד העיקרי והמרכזי שאינו ניתן לביצוע.

לחלופין, חזרו הנתבעות בבקשה על הטענות המקדמיות שהעלו בכתב הגנתן לעניין העדר יריבות, התיישנות התביעה והעדר סמכות מקומית.

4. התובעת התנגדה לבקשה, ובשורה התחתונה עתרה לאפשר לה לתקן את התביעה על מנת להתאים אותה לנסיבות החדשות, קרי- מכירת הרכב. בתגובה גם התייחסה התובעת לטענות לעניין העדר יריבות, התיישנות והעדר סמכות מקומית.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה ולאפשר לתובעת לתקן את תביעתה באופן שיביא לידי ביטוי את השינוי בנסיבות.

6. ייאמר תחילה, כי הסעד של מחיקת תביעה או דחייתה על הסף הינו סעד קיצוני, הננקט בלית ברירה, ולא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשות כאלה. מקום בו ניתן להתגבר על הפגמים שנפלו בכתב התביעה בדרך של תיקונו, יש להעדיף דרך זו על פני סילוק התביעה על הסף.

7. בענייננו, אין חולק כי הסעד של ביטול והשבה אינו רלוונטי עוד. עם זאת, כתב התביעה כולל ראשי נזק נוספים שעניינם פיצוי בגין נזקיה הנטענים של התובעת. בנסיבות אלה, אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, שכן, אם תוכיח התובעת את כל העובדות והטענות שבתביעתה לעניין התרשלות הנתבעות, הפרת ההסכם על ידם וכיו"ב, הרי שאין לומר כי לא תהיה זכאית לכאורה, בסופו של יום, לקבל את הסעד המבוקש על ידה לעניין הפיצוי. בנסיבות אלה, יש לדחות את הטענה לפיה לא מתקיימת עילת תביעה.

8. באשר לטענות החלופיות ומאחר והסעד של ביטול והשבה אינו מתקיים עוד, ברי כי הטענות לעניין התיישנות ואי הודעה דינן להידחות, וזאת בשים לב לתקופת ההתיישנות הכללית. כך גם לעניין הטענה של העדר יריבות, שכן בהיותה של התובעת הבעלים של הרכב (ואין חולק כי נרשם על שמה מיד עם רכישתו), קמה יריבות בינה לבין הנתבעות בכל הנוגע ליתר הנזקים הנטענים.

9. אשר לטענה האחרונה לעניין תניית השיפוט הייחודית, הרי שמאחר והתובעת אינה חתומה על הסכם רכישה, טופס ההזמנה, החשבונית או כל מסמך אחר, אין לומר כי נתנה ידה להסכמה הנטענת לעניין הסמכות המקומית.

בכגון דא, לא נעלמה מעיניי ההחלטה בת"א 16604-03-09 אליו הפנו הנתבעות, אלא ששם - להבדיל מענייננו - התובעת הייתה זו שרכשה את הרכב מהנתבעת והטענה שם הייתה כי אין בחתימה שהתנוססה על טופס ההזמנה כדי לחייב אותה בשים לב לכך שרק חתימה של מנהליה, המלווה בחותמת החברה, יש בה כדי לחייב אותה. בענייננו, כאמור, אין חולק כי התובעת לא חתומה על מסמכי ההזמנה ועל כן אין בהתניות שבהם לעניין סמכות השיפוט המקומית, כדי לכבול את ידיה.

10. השורה התחתונה היא, שדין הבקשה להידחות.

התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 30 יום מהיום.

הנתבעות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן 30 יום לאחר מכן (ימי הפגרה במניין).

הוצאות בקשה זו, לרבות הוצאות הדיון מיום 09/04/13, תעמודנה על סך 4,000 ₪ והן תשולמנה בהתאם לתוצאות הסופיות.

11. התיק ייקבע לקדם משפט נוסף ליום 27/10/13 שעה 09:20.

לקראת הדיון הנ"ל יבואו הצדדים בדברים בניסיון להגיע להסכמות דיוניות, בין היתר, בשאלה אם ניתן לנהל תיק זה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט או על ידי מתן פסק דין בהתאם לחומר הראיות וסיכום טענות, ללא שמיעת עדים.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו בדואר ותזמנם למועד הנ"ל.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים.