1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, בו הואשמו בביצוע העבירות הבאות: ציד חיית בר מוגנת, לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק הגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן: חוק הגנת חיית הבר או החוק); ציד ללא רישיון ציד, לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק; ציד באזור אסור (אזור מס' 12 לתוספת), לפי תקנה 1 לתקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים), התשל"א-1971 וסעיף 14(א) לחוק; ציד בלילה, לפי תקנה 5(א) לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 וסעיף 14(א) לחוק; והחזקת חיית בר מוגנת, לפי סעיפים 8(א)(3) ו-14(א) לחוק.

העובדות שהצמיחו עבירות אלו תוארו בכתב האישום כדלקמן: ביום 30.5.2008, בסמוך לשעה 03:05 בצומת יהודייה שברמת הגולן נמצאו הנאשמים ברכב, כאשר ברשותם דורבן שחוט, אשר ניצוד על ידיהם באמצעות מקל, סכין ופנס. עוד צויין כי הדורבן הינו חיית בר מוגנת, כי אזור רמת הגולן אסור בציד וכי לנאשמים לא היו רישיונות ציד ואף לא היתר למעשיהם.

2. נאשם מס' 1 (להלן: הנאשם) כפר בעובדות כתב האישום, וביום 23.4.2013 התקיימה ישיבת ההוכחות בעניינו. בהכרעת הדין מיום 16.6.2013 הרשעתי את הנאשם בביצוע כל העבירות נשוא כתב האישום.

מתחם העונש ההולם

3. העיקרון המנחה בגזירת העונש הינו עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש ומידת העונש המוטל עליו (ראו: סעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)). לעיקרון ההלימה, המבטא למעשה את עיקרון הגמול, משקל בכורה בהשוואה למשקלם של שיקולי מניעה, הרתעה ושיקום בענישה (ת"פ (מחוזי נצ') 92-08 מדינת ישראל נ' חבר (פורסם בנבו, 9.6.2013) (להלן: עניין חבר)). לשם הגשמת עיקרון זה קובע חוק העונשין מנגנון תלת-שלבי (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק דינה של השופטת ארבל (פורסם בנבו, 5.6.2013) (להלן: עניין חסן).

4. בשלב הראשון, בטרם יקבע בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, עליו לבחון ולקבוע מהו מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שהוא ביצע בהתאם לעקרון ההלימה. בעניין חסן הוסבר כי מתחם העונש ההולם הוא אמת-מידה נורמטיבית, המשקללת את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מן העבירה, מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה זו ונסיבות ביצועה, לרבות מידת אשמו של הנאשם. הודגש כי רוחב המתחם שייקבע תלוי במורכבות העבירה הנדונה, כלומר במידת השונוּת שבנסיבות ביצועה. בע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל (פסקה 7 לפסק דינו של השופט ג'ובראן, פורסם בנבו, 4.4.2013) תואר היקפו הרצוי של מתחם העונש:

"אין משמעות הדבר שבכל מקרה ומקרה "יומצא הגלגל מחדש", ויקבע מתחם ענישה המותאם לנסיבות הספציפיות של ההליך. קביעה שכזאת הייתה מרוקנת מתוכן את סעיף החוק והיא נוגדת את תכליתו. מאידך, אין לקבוע מתחם ענישה כללי, הכולל קשת רחבה מאוד של מעשים אפשריים. ככל שעסקינן בעבירות דוגמת עבירת השוד, בה ניתן להצביע על מדרג של חומרה, עלינו לזהות את מתחם הענישה הראוי לקבוצות מעשים הדומים בנסיבותיהם".

בעניין חסן הודגש כי מתחם העונש ההולם איננו טווח הענישה הנהוג (ההדגשות במקור):

"אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. טווח הענישה הנהוג בפסיקה, לעומת זאת, הוא נתון אמפירי-עובדתי, המורכב מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוימת בדין הנוהג" (פסקה 9, שם).

קביעת המתחם תעשה לאור חמישה פרמטרים: (1) הערך החברתי הנפגע; (2) מידת הפגיעה בערך זה; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (המפורטות בסעיף 40ט לחוק העונשין, ונסיבות נוספות, כאמור בסעיף 40יב); (5) לגבי קנס – מצבו הכלכלי של הנאשם (ראו סעיף 40ח לחוק העונשין).

הערך החברתי הנפגע

5. חוק להגנת חיית הבר, שהחליף את פקודת השמירה על הציד, נועד לשמור על אוכלוסיית החי מפני דלדולה ולאפשר את רבייתה, ולפיכך הוא אוסר לצוד חיית בר בכלל, למעט חיה שצידתה הותרה לפי חוק. על הגנה על חיות הבר מפני מעלליהם של בני האדם כמטרת מרבית סעיפי חוק זה, ראו: ע"א 4398/06 החברה העירונית ראשון לציון לתרבות ספורט ונופש בע"מ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (פורסם בנבו, 29.3.2009); ע"פ (מחוזי נצ') 1234/05 מדינת ישראל נ' חקרוש (פורסם בנבו, 11.10.2005).

6. ברע"פ 8122/12 פחמאווי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.1.2013), בו נדון ערעור על פסק דין בעניינו של נאשם אשר נמצאו ברשותו שקיות עם קיבת דורבן וקוצי דורבן, אמר השופט ג'ובראן:

"בטרם סיום אציין כי אף אני שותף לעמדתו של בית המשפט המחוזי, כי יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים. נדמה כי דווקא בעידן הנוכחי, עידן השפע הטכנולוגי, חשופים בעלי החיים לאלימות חריפה מבעבר. חדשות לבקרים אנו שומעים על ניסויים מעוררי פלצות הנעשים בחיות תמימות לצרכים מסחריים, על תנאי גידול ואחזקה אכזריים של בעלי חיים בתעשיית המזון, ועל צמצום מרחב המחיה הטבעי של בעלי חיים מוגנים המנסים לשרוד בטבע. ברי, כי ישנם מקרים בהם אין מנוס מפגיעה בחי ובצומח, בין אם לשם הצלת חיים אדם ובין אם לצורך פיתוח אנושי. יחד עם זאת, חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי".

מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

7. בהמתה של דורבן, במסגרת פעולת ציד לא חוקית, פגע הנאשם בערך החברתי עליו נועד להגן החוק להגנת חיית הבר. המתת הדורבן היוותה פעולה שפגעה בהתאוששות אוכלוסיית הדורבנים בארץ, אשר - כפי שתואר בחוות דעת מומחה של ד"ר נמצוב (מוצג ת/א) - מצבה הקשה עקב ציד מאסיבי הביא להכחדתה באזורים רבים בארץ.

מדיניות הענישה הנהוגה

8. בע"פ (מחוזי נצ') 1642-12-11 מדינת ישראל נ' סלאח אל-דין (פורסם בנבו, 6.3.2012) הביע בית המשפט עמדתו לפיה מדיניות הענישה מחייבת החמרה בעבירות צייד תוך פגיעה בחיות בר מוגנות.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

9. באשר למשמעות ההתחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נאמר בעניין חסן:

"בשלב זה איננו מתחשבים בנסיבותיו האישיות של הנאשם, היינו נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (ראו סעיף 40יא), דוגמת נסיבות חייו של הנאשם, הפגיעה שתיגרם לו ולמשפחתו כתוצאה מהעונש, מאמציו לחזור למוטב ועברו הפלילי או היעדרו. אולם אין בכך כדי לגרוע מהצביון האינדיבידואלי שהעניק המחוקק לשלב עיצוב המתחם, אשר בא לידי ביטוי בהוראה להתחשב בסוג העבירה בנסיבות המסוימות שבהן היא בוצעה (למשל: קיומו של תכנון מוקדם, נזק בכוח ובפועל, מידת אכזריות כלפי הקורבן וכו'), ותוך התייחסות למידת האשם של הנאשם המסוים שלפנינו (למשל: הסיבות שהובילוהו לבצע את העבירה, חלקו היחסי בביצועה, יכולתו להימנע מהמעשה, מצוקתו הנפשית עקב התעללות מצד קורבן העבירה וכו')" (פסקה 7 שם).

10. כפי שתואר בהכרעת הדין, בחוות דעתו של המומחה נקבע כי מות הדורבן נגרם כתוצאה משחיטה ודימום למוות לאחר מכה ממכשיר קהה. בהתנהגות זו פגע הנאשם באופן אנוש בערכים עליהם נועד להגן החוק להגנת חיית הבר, וגילה יחס של התאכזרות לחיית הבר.

מצבו הכלכלי של הנאשם (לגבי קנס)

11. בא-כוחו של הנאשם ציין כי הנאשם, בן 43 ואב למשפחה ובה 6 ילדים, מקבל קצבת נכות חודשית של 400 ₪, אך לא המציא אסמכתאות כלשהן לגבי מצבו הכלכלי.

12. על בסיס הפרמטרים שפורטו לעיל הנני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם הינו בין מאסר על תנאי של שלושה חודשים לבין ששה חודשי מאסר בפועל, ולגבי קנס - בין 5,000 ₪ ל-20,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ושיקולי הרתעה

13. בשלב השני בגזירת העונש המתאים לנאשם במסגרת מתחם העונש שנקבע יש להביא בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות (ראו: סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין; ע"פ 6483/12 פלוני נ' מדינת ישראל (פסקה 10 לפסק דינו של השופט ג'ובראן, פורסם בנבו, 20.3.2013)), כמפורט בסעיף 40יא וסעיף 40יב לחוק העונשין, תוך התחשבות בשיקול ההרתעה האישית (סעיף 40ו לחוק העונשין) ושיקול הרתעת הרבים (סעיף 40ז לחוק העונשין).

בעניין חבר עמד בית המשפט על הרציונל שבבחינת נסיבות שאינן קשורות ישירות לביצוע העבירה:

"הענישה לעולם מורכבת מהעושה, המעשה, הנסיבות הנלוות, ולא רק מהחומרה הטבועה בעבירה בשל הרכיבים האינהרנטיים שלה. לפיכך, הענישה צריכה להיות מאוזנת ולהתייחס גם לשיקולים אינדיווידואליים" (פסקה 52 לפסק הדין).

14. מתדפיס גיליון הרשעות קודמות שהופק על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (מוצג ת/ב) ומהעתקי גזרי הדין שהגישה באת-כוח המאשימה עולה כי לנאשם עבר עשיר של פגיעה בדורבנים וכי מדובר בעבריין סדרתי.

* ביום 18.1.1999 הוא הורשע בתיק 537/98 בבית משפט השלום בבית שאן בגין ציד ששה דורבנים בלילה ללא רישיון ובשיטות אסורות, בביצוע עבירות של ציד ללא רישיון ציד, ציד בשיטות אסורות, ציד בלילה וציד חיית בר מוגנת. נגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪ וקנס על תנאי (חתימה על התחייבות כספית) של 4,000 ₪ למשך 3 שנים.

* ביום 7.11.2002 הוא הורשע בתיק 2027/01 בבית משפט השלום בבית שאן בגין פגיעה בשמורת טבע, ציד דורבנים וחזירים בלילה ללא רישיון באזור אסור ובאמצעות שלושה כלבים, בביצוע עבירות של ציד באמצעות כלב, ציד באזור אסור, ציד חיית בר מוגנת, פגיעה בשמורת טבע, ציד בלילה וציד ללא רישיון ציד. נגזר עליו קנס בסך 3,000 ₪ וקנס על תנאי (חתימה על התחייבות כספית) של 5,000 ₪ למשך 3 שנים.

* ביום 23.3.2004 הוא הורשע בתיק 683/03 בבית משפט השלום בקצרין בגין ציד דורבנים במלכודות, ללא רישיון ובאזור אסור, בביצוע עבירות של ציד באזור אסור, ציד ללא רישיון צייד, ציד באמצעות מלכודות, רשתות או דבק וציד חיית בר מוגנת. נגזר עליו קנס בסך 2,500 ₪ וקנס על תנאי (חתימה על התחייבות כספית) של 5,000 ₪ למשך שנתיים.

* ביום 21.11.2006 הוא הורשע בתיק פלילי 705/04 בבית משפט השלום בקצרין בגין ציד דורבנים באמצעות תשע מלכודות וללא רישיון, בביצוע עבירות של ציד באמצעות מלכודות, החזקת חיית בר מוגנת ללא היתר, ציד חיית בר מוגנת וציד ללא רישיון ציד. בגזר הדין צויין כי הנאשם הינו בעל עבר בתחום הציד, וכי הינו סובל מנכות ברגליו בשיעור 80% ומפרנס יחיד למשפחתו. הוטלו עליו העונשים הבאים: חילוט ההתחייבות בסך 5,000 ₪, מאסר על תנאי של 7 חודשים, אותם ישא במידה ויעבור על העבירות בהן הורשע תוך 3 שנים ממועד גזר הדין, קנס בסך 8,000 ₪ וקנס על תנאי (חתימה על התחייבות כספית) של 10,000 ₪ למשך שנתיים "להימנע מלעבור על העבירות בהן הורשע במשך שנתיים" ממועד גזר הדין.

15. משמעותה של הרשעת הנאשם בעבירות נשוא כתב האישום הנוכחי הינה כי התקיימו התנאים להפעלת המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בתיק פלילי 705/04 האמור לעיל. אף כי אין מתאם מלא של זהות בין עבירות התנאי לעבירות נשוא כתב האישום הנוכחי, הרי על פי ההלכה המבחן איננו מתאם זה כי אם בחינת יסודות עבירות התנאי אל מול היסודות המתקיימים בהתנהגותו של הנאשם כפי שהורשע עליהם הלכה למעשה, תוך הדגשה כי השאלה נבחנת על פי הערך החברתי עליו באה העבירה להגן. המבחן להפעלת מאסר על-תנאי בהתייחס לעבירה המאוחרת שנעברה אינו טכני-פורמאלי אלא ענייני-מהותי.

ראו, לעניין זה: ע"פ 1867/00 מדינת ישראל נ' גוטמן, פ"ד נד(3) 145, 150 (2000); ע"פ 4517/04 מסרואה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.3.2005); רע"פ 6352/12 סעדה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.9.2012); ע"פ (מחוזי חי') 21024-03-12 המשרד לאיכות הסביבה נ' פחמאוי (פורסם בנבו, 11.10.2012); ע"פ (מחוזי חי') 42160-10-12 מדינת ישראל נ' רשואן (פורסם בנבו, 29.11.2012).

במקרה הנוכחי, לאור היות הנאשם עבריין סידרתי, החוזר ופוגע בחיות הבר עליהן ביקש המחוקק להגן, אין מקום להפעלת החריג לכלל של הפעלת עונש המאסר המותנה.

16. בא-כוח הנאשם המציא מסמכים רפואיים (מוצגים נ/1 - נ/6) המעידים כי הנאשם סובל ממחלת לב אסכמית, מיתר לחץ דם, משיתוק פוליו בשרירי השוקיים, בעל מגבלת ניידות של 80% ונעזר בקביים. כל אלו, כך מתברר, לא מנעו ממנו לחזור ולבצע פעם אחר פעם עבירות של ציד לא חוקי של דורבנים וחזירים, בצוותא עם שותפים מתחלפים.

17. במקרה הנוכחי מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2008. חלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירות ועד למתן גזר הדין הינו נסיבה הפועלת כשיקול לקולא בקביעת הענישה. על השפעת חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד לסיום ההליך הפלילי ראו: רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 14.4.2010); ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.12.2008); ע"פ 5822/08 טרייטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.3.2009)

חריגה ממתחם העונש

18. בשלב השלישי, בטרם יגזור בית המשפט את העונש המתאים במסגרת מתחם העונש ההולם, עליו לבחון האם יש מקום לחריגה ממתחם זה, בין למעלה (לשם הגנה על שלום הציבור, בתנאי סעיף 40ה לחוק העונשין) ובין למטה (לאור השיקול השיקומי, כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין). בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין באה לידי ביטוי עמדת המחוקק לפיה השיקול השיקומי ניצב שני בחשיבותו לשיקול ההלימה (הגמול), שהינו העיקרון המנחה בענישה.

במקרה הנוכחי אין נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש שנקבע כאמור לעיל.

העונשים

19. לאור זאת, הנני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

(א) קנס בסך 10,000 ₪, או 90 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.8.2013 וב-15 לכל חודש קלנדרי שלאחריו.

(ב) הנאשם יחתום על התחייבות בסך 20,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מביצוע אחת מהעבירות בהן הורשע. אם לא יחתום – יאסר למשך 90 יום או עד שיחתום, לפי המוקדם.

(ג) הנני מורה על הפעלת הקנס המותנה (ההתחייבות) בסך 10,000 ₪ שהוטל על הנאשם ביום 21.11.2006 בתיק פלילי 705/04 בבית משפט השלום בקצרין הנזכר לעיל. סכום זה ישולם ב-20 תשלומים חודשיים החל מיום 15.8.2013 וב-15 לכל חודש קלנדרי שלאחריו.

(ד) הנני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 7 חודשים שנגזר על הנאשם בתיק פלילי 705/04 הנ"ל. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 13.10.2013 בשעה 08:00 במשטרת קצרין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בנוכחות הנאשם מס' 1 ובאי כוח הצדדים.