1. בפני בית הדין בקשת התובעת להגיש שאלות הבהרה למומחה והתנגדות הנתבע.

2. לאחר ששקלתי נימוקי הצדדים להלן השאלות שיש להפהנות למומחה. זאת על סמך העובדות שהועברו אליו בהחלטה מיום 24/2/14 שתצורף למומחה יחד עם החלטה זו.

3. אלה השאלות:

1. האם נכון שמצב היפרדות השליה מהווה סיכון ממשי לעובר ולאישה, ובייחוד, במחצית השנייה של ההיריון?
2. האם יש מסמך כלשהו המצביע על כך שהתובעת המשיכה לסבול מהיפרדות השליה גם לאחר הפסקת הדימום, בחודשים מאי-יולי 2012 (הילדה הייתה ביום 1.8.12) או שחדלה לסבול מהפרדות השליה ואם כן, מתי ? נמק.
3. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית והמשיך המצב של היפרדות שליה ,האם התחייבה מנוחה בבית במצב זה.
4. מה עמדתך ביחס לאישור לשמירת ההיריון מיום 16.4.12 שניתן לתובעת ע"י ד"ר מנשה

האם יש באמור במסמך זה ובהסטוריה המילדותית של התובעת כאמור בו, כדי לשנות את חוות דעתך לגבי תקופת שמירת ההיריון המומלצת לתובעת?

1. אם תשובתך לשאלה הקודמת שלילית, קרי: הינך עומד על כך שתקופת שמירת ההיריון המומלצת לתובעת, בנסיבותיה כנ"ל הינה "עד שוך הדימום וכשלושה שבועות לאחר מכן", נא לנקוב במועד מדויק בו התובעת הייתה כשרה לחזור לעבודה רגילה.
2. נוכח העובדות שבפניך בדבר דרישות עבודתה , לו שבה לעבודה האם מצבה היה מחמיר עד כדי חזרת הדימום. ככל שאפשר הערך את רמת הסיכון באחוזים.
3. החלטה נפרדת תשלח למומחה.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ה, 31 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.