1. זהו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינה של כב' השופטת נסרין עדוי בת.א. 30979-08-12 מיום 22.10.2014 (להלן:"פסק הדין") בתביעה ובתביעה שכנגד שנדונו בבית המשפט השלום בחיפה (להלן: "בית המשפט קמא").

2. בבית משפט קמא הגישו גלית ויצחק סקוברוניק (להלן: "משפחת סקוברוניק") תביעה כנגד מסגריית דוד כהן (להלן: "המסגרייה") בה עתרו לתשלום 85,000 ₪ בשל נזקים הנובעים מיצור והתקנת מעקות (במדרגות הפנימיות ובמרפסת ביתם) על ידי המסגרייה. במהלך ניהול ההליך בבית המשפט קמא הצדדים היו חלוקים בנוגע לטיב העבודה שבוצעה על ידי המסגרייה ומהו סכום התמורה המגיע עבורה. בתביעה שכנגד שהוגשה בבית המשפט קמא על ידי המסגרייה נתבע תשלום יתרת התשלום המוסכם עבור ביצוע עבודת המעקות והתקנתם שבוצעה על ידי המסגרייה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בין הצדדים נחתם הסכם על פיו היה על המסגרייה ליצור ולהתקין מעקות בבית משפחת סקוברוניק. נטען וכך נקבע בבית משפט קמא כי עלות העבודה המוסכמת בצירוף מע"מ עמדה על סך של 12,095 ₪ .

עוד אין מחלוקת כי משפחת סקוברוניק שילמה עבור ביצוע העבודה סך של 6,000 ₪.

עוד אין מחלוקת כי העבודה שבוצעה הותקנה בבית משפחת סקוברוניק נותרה במקומה.

בבית המשפט קמא שתי התביעות התקבלו בחלקן כאשר תביעת משפחת סקוברוניק התקבלה בחלקה, אך בוצע קיזוז סכום יתרת התשלום שמגיע למסגרייה מן הסכום שנקבע כי המסגרייה חבה עבור נזקים שנגרמו למשפחת סקוברוניק עקב ביצוע רשלני של העבודות.

3. בית משפט קמא פסק לאחר שמינה מומחה מטעמו, המהנדס יוסי לזר, שלא נחקר על חוות דעתו כי:

א. העבודות שבוצעו על ידי המסגרייה היו לקויות.

ב. על פי קביעות המומחה ישנן עבודות שמומלץ לתקנן בעלות של 6,750 ₪ ובצירוף 1,250 ₪ עלויות פיקוח (הכל לפני מע"מ).

ג. ישנם תיקונים שלא מומלץ לתקנם משום שמדובר בתיקונים אסתטיים שחלקם סמויים מן העין ועלותם עולה על עלות יצירת והתקנת המעקות.

בשאלות ההבהרה הובהר כי עלות תיקונים אלו עומדת על סך של 20,950 ₪ לפני מע"מ.

ד. על המסגרייה לפצות בני משפחת סקוברוניק במלוא סכום עלות התיקונים שפסק המומחה בניכוי יתרת התמורה שלא שולמה. בהתאמה בית המשפט קמא פסק כי על המסגרייה לשלם למשפחת סקוברוניק סך של 28,066 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.9.2013.

ה. בנוסף פסק בית המשפט קמא כי על המסגרייה לשלם הוצאות משפט בסך 9,500 ₪. על קביעות אלו הוגשו שני הערעורים נשוא פסק דין זה.

4. בע"א 23046-12-14 מתארת משפחת סקוברוניק את אופן ניהול ההליך בפני בית משפט קמא ומביעה מחאתה על התנהלות המשיבה שם. לגופו של ערעור נטען כי שגה בית משפט קמא עת לא קבע כי הוסכם בן הצדדים כי ככל שהנזקים לא יתוקנו בהתאם לשביעות רצונם עלות העסקה תהא רק 6,000 ₪ כפי שנכתב על גבי השיק שהועבר למנהל העבודה של המסגרייה. עוד נטען כי מדובר במסמך בכתב שלא נסתר. לחלופין נטען כי הצעת המחיר שהוסכם עליה בין הצדדים עמדה על סך של 9,428 ₪ ללא מע"מ וזוהי התמורה המוסכמת בין הצדדים. נטען כי הקביעה על פי עלות העסקה הינה 10,250 ₪ ללא מע"מ מבוססת על חשבונית שמקורה בטעות ושהוחזרה למסגרייה מיד עם קבלתה.

עוד נטען כי את הפרשי ההצמדה והריבית שיש להוסיף לפיצוי המגיע למשפחת סקוברוניק יש לחשב מיום הגשת התביעה ולא מיום הגשת חוות דעתו של מומחה בית משפט שעה שהמערערים מעולם לא התנגדו למינויו של מומחה בעניינם.

עוד נטען כי סכום ההוצאות שנפסקו למשפחת סקוברוניק ואשר הועמד על סך של 9,500 ₪ ללא סכום נוסף בגין עוגמת נפש שגוי. נטען כי סכום זה אינו מכסה את הוצאות המערערים וכי עצם העובדה כי המסגרייה לא נשאה באחריות על העבודה הלקויה שבוצעה כמו גם ניהולו של ההליך המשפטי גרמו למערערים עוגמת נפש ועל כן ראוי לפצותם גם בסוגיה זו.

בערעור לא הייתה כל התייחסות לעובדה כי העבודה הלקויה שבוצעה על ידי המסגרייה והחומרים נותרו בידי משפחת סקוברוניק ולא בוצע כל קיזוז בגין כך מסכומים שנפסקו למשפחת סקוברוניק בגין כך.

5. המסגרייה טענה בערעור שהגישה כי פסק הדין אינו עומד במבחן המציאות שעה שעבור עבודה שעלותה הוערכה ב- 12,095 ₪ חויבה המסגרייה לשלם סך של 38,000 ₪ בקירוב. נטען כי משקבע מומחה בית משפט כי נמצאו בעבודה שבוצעה ליקויים שאין הגיון לתקנם משום שהם ליקויים אסתטיים וחלקם במקומות נסתרים, ומשהמליץ המומחה, שדעתו התקבלה על ידי בית המשפט לא לתקנם לא היה מקום לחייב את המסגרייה בתשלום סך כל עלות תיקוני אותם נזקים על פי הערכת המומחה. זאת בוודאי שמומחה בית משפט עצמו הדגיש כי אין כדאיות לבצע תיקון ליקויים אלו שעה שעלותם עולה על גובה שווי העבודה שהוזמנה מלכתחילה. במסגרת ערעורה המסגרייה שבה והעלתה את הצעתה שהועלתה בפני בית משפט קמא בנוגע להשבת המצב לקדמותו קרי פירוק על העבודות שבוצעו ופסיקת פיצוי. נטען כי פסק הדין של בית המשפט שגי משום שתוצאתו בלתי סבירה שכן הדעת אינה סובלת שעבור עבודה שבוצעה עלות ביצועה הוערך בסך 10,000 ₪ והיא בוצעה ונותרה בבית הלקוח תחויב המסגרייה לשלם תשלום סכום נוסף בסך הקרוב ל-40,000 ₪. עוד נטען כי בית המשפט קמא שגה משלא התחשב בעובדה כי העבודה שבוצעה והחומרים נותרו בידי משפחת סקוברוניק ושגה משלא הורה על השבת החומרים והעבודה לידי המסגרייה כתנאי לביצוע התשלומים שנפסקו. נטען גם כי בית המשפט קמא שגה משלא קיזז עלות שווי החומרים והעבודה משווי הסכומים שנפסקו שעל המערערת לשלם כפיצוי. נטען כי בכך משפחת סקוברוניק התעשרה שלא כדין.

עוד נטען כי החיוב בהוצאות שהשית בית המשפט קמא על המסגרייה הינו מוגזם.

6. לאחר עיון בערעורים אני סבורה כי דין ערעור המסגרייה להתקבל ודין ערעור משפחת סקוברוניק להידחות. אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן יש לקבוע כי נפלה שגגה מהותית בפסק דינו של בית המשפט קמא במיוחד בהסקת מסקנות על פי עובדות שהונחו בפני בית המשפט קמא. לפיכך יש מקום כי בית המשפט של הערעור יתערב שכן תוצאת פסק הדין אינה מתיישבת עם מבחנים של סבירות.

7. עיון בראיות שהוצגו בבית משפט קמא מלמד כי צדק בית משפט קמא עת קבע כי הוכח כי שווי עסקת הרכישה של מעקה מדרגות בפנים הבית ומעקה המרפסת הוא סך של 10,250 ₪ לפני מע"מ.

טענת משפחת סקוברוניק כי סך העסקה הועמד על סכום של 9,428 ₪ לא הוכחה. כמו כן שוכנעתי כי יש לדחות את טענתם כי קיים סיכום מאוחר בין הצדדים לפי שווי העסקה יהיה 6,000 ₪ ובכפוף לתיקון ליקויים ישולם שווי העסקה במלואו. המועד הנטען להיווצרות הסכמה זו הינו במועד הגעת פועלי המסגרייה לבית משפחת סקוברוניק במטרה להוריד את המעקות שתשלום עבורם לא התקבל ובכך להשיב למעשה מבחינתם את המצב לקדמותו. משפחת סקוברוניק סרבה לצעד חד צדדי זה ושילמה במועד זה סך של 6,000 ₪ והתחייבה אף לשאת בעלות הסעת הפועלים בסכום של 1,000 ₪. אומנם בצעד זה קיוותה משפחת סקורברוניק להבטיח תיקון הליקויים הנטענים על ידה בעבודה שבוצעה בביתה לשביעות רצונה, דבר שלא נעשה על פי קביעת מומחה בית המשפט, אך אין בכך בכדי להוכיח את הסכמת הצדדים לכך כי שווי העסקה, ככל שלא יתוקנו הליקויים, יסתכם רק בעלות של 6,000 ₪. כל שהוסכם בין הצדדים הוא שעובר לביצוע התיקונים ישולם סך של 6,000 ₪, המעקות שהותקנו יוותרו על כנם ויבוצעו תיקונים. אין בכך לשנות הסכמת הצדדים בדבר את שווי העבודה שבוצעה. אם זכאים בני משפחת סקוברוניק לפיצוי בגין ליקויים בעבודה, יש להפחית שווי התשלום שלא שולם על ידי משפחת סקוברוניק עבור העבודה , אחרת יזכו בני משפחת סקוברוניק לפיצוי כפול.

עוד שוכנעתי כי בדין קבע בית המשפט קמא בהתאם לחשבוניות שהוצגו בפניו עלות העסקה בין הצדדים היא 10,250 ₪ לפני מע"מ. טענות ב"כ משפחת סקוברוניק לעניין זה נוגעות לממצאי עובדה ומהימנות שאין בית המשפט מתערב בהם וגם לגוף העניין אין בהם ממש.

8. אשר למשמעות חוות דעתו של מומחה בית משפט ותשובותיו לשאלות ההבהרה אלו אינם מותירים ספק כי קיימים ליקויים בדרגות חומרה שונות בעבודה שבוצעה על ידי המסגרייה. עיקר המחלוקת בן הצדדים נוגעת לצורך בתיקון הליקויים הסמויים שעלות תיקונם הסתכמה בסך של 28,950 ₪ לפני מע"מ. בית משפט קמא פסק כי המסגרייה חייבת בתשלום מלא עבור ליקויים אלו וכך נוצר מצב בו עבור יצור, אספקה והרכבת מעקות בשווי 10,250 ₪ לפני מע"מ חויבה המסגרייה בתשלום פיצוי בסך של 37,566 ₪.

שוכנעתי כי תוצאה זו אינה סבירה במיוחד נוכח העובדה שפסיקת בית המשפט קמא אינה מתנה תשלום בהשבת המעקות לידי המסגרייה.

לטעמי פסיקת בית המשפט קמא יוצרת פיצוי יתר למשפחת סקוברוניק.

9. אם קיבל בית המשפט קמא את חוות דעת מומחה בית המשפט במלואה לא הייתה סיבה סבירה ולא ניתנה הנמקה מדוע בית המשפט קמא התעלם מקביעת המומחה בדבר העדר סבירות וצורך בתיקון ליקויים אסתטיים סמויים ומקביעתו כי אין לחייב בתיקון פגמים שעלות תיקונם עולה על עלות העבודה כולה. היה על בית המשפט לפחות לנמק עמדתו זו.

רשאי היה בית המשפט קמא לפסוק פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש בגין ביצוע עבודה זאת בהתחשב בעובדה כי גם לאחר ביצוע בעין של תיקונים או תשלום פיצוי עבור תיקון חלק מהליקויים יוותרו בעבודה שבוצעה ליקויים/פגמים שיש לתקנם. אולם אין מקום לפסוק פיצוי בגובה שווי תיקון הליקויים שמומחה בית המשפט קמא עצמו קבע שאין לתקנם.

ניתן היה גם להורות על השבת המצב לקדמותו, פירוק העבודה שבוצעה ופסיקת פיצוי.

לא סביר בעיני להורות גם על פיצוי בגובה תשלום מלא שלוקח בחשבון ביצוע מלא של תיקון ליקויים, שמומחה אינו ממליץ לבצעם, ובצד זאת להותיר העבודה עצמה בידי הלקוח.

תוצאה זו מביאה למצב בו מחויבת המסגרייה לשלם פיצוי יתר ללא הסבר סביר.

10. מומחה בית משפט ציין כי הליקויים אותם לא ניתן או לא מומלץ לתקן הינם:

מעקה המדרגות: 1. עקמומיות קלה של המעקה.

2. גמישות של המעקה הארוך –נובע מבחירה של פרופילים דקים ועיגון לקונסטרוקציה של מהלך המדרגות.

3. פגיעה באריח בתחתית המדרגות (הפגיעה סמויה).

מעקה המרפסת: 1. עקמומיות קלה של המעקה.

2. פרטי חיבור של המעקה אל קור הבטון במקומות בהם מיקום הברגים אינו סימטרי.

המומחה בתשובה לשאלות הבהרה כתב כי סך עלות תיקונים אלו 28,950 ₪ לפני מע"מ כנראה בשל הצורך להחליף את העבודה כולה לצורך ביצוע תיקונים אלו. מומחה בית המשפט סבר אם כן כי ניתן להותיר העבודה על כנה, לבצע תיקונים שיש לבצע בסך של של 8,000 ₪ כולל 3 שעות של פיקוח הנדסי ולהסתפק בכך. קביעה אחרת משמעה בפועל הותרת העבודה על כנה תוך ביצוע תיקונים ומתן פיצוי השווה לעלות החלפת העבודה כולה.

11. אכן חוות דעת מומחה בית המשפט קמא הותירה מרחב תמרון להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט קמא בכל הנוגע לסכום הפיצוי המגיע עבור ליקויים אותם לא הומלץ לתקן. עם זאת פסיקת פיצוי מלא בגובה שווי ביצוע תיקונים שלא הומלץ לתקנם יוצרת מצב בו משפחת סקוברוניק נותרת עם המעקות שהוזמנו על ידם ועבודה שבוצעה ותמורתה לא שולמה ומקבלת פיצוי נוסף בשיעור הכפול כמעט פי ארבע מעלותה המקורית של עבודת התקנת המעקות. מדובר בפסיקת פיצוי החורגת ממתחם הסבירות ומצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

משכך איני מקבלת קביעת בית המשפט קמא כי במקרה דנן ראוי היה לפסוק פיצוי המחייב איש מקצוע לשלם פי ארבע משווי העבודה שהוזמנה אצלו בשל ליקויים שהתקבלו בעבודתו ללא קשר לעלות המקורית של העבודה. בפסק הדין אין הנמקה מפורשת מדוע מדובר היה במקרה חריג בו ראוי "להעניש" בעל המקצוע זאת בוודאי כאשר לא הוכח קיומם של נזקים בפועל לבני משפחת סקוברוניק לבד מאמירתם כי אינם מוכנים להשלים עם קיומם של אותם ליקויים. בית המשפט קמא יכול היה אפוא באותה מידה להורות על השבת המצב לקדמותו, פירוק העבודה והשבת כספים ששולמו בגין ביצוע העבודה ופסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.

12. בהתאמה אני מורה כי פסק דינו של בית המשפט קמא בכל הנוגע לחיוב הכספי בטל ואני מורה על ביצוע תשלומים כדלקמן:

א. משפחת סקוברוניק תשלם למסגרייה עבור ביצוע העבודה שבוצעה על ידה יתרת הכספים שלא שולמו קרי סך של 5,048 ₪ בצרוף מע"מ ו-1,000 ₪ נוספים עבור הסעת העובדים ובסך הכל 6,956 ₪.

ב. המסגרייה תשלם למשפחת סקוברוניק עלות התיקונים אותם קבע המומחה כי ניתן וכדאי לתקן בעלות של 8,000 ₪ בצרוף מע"מ כאשר סכום זה, 9,440 ₪ , כולל 3 שעות של פיקוח הנדסי.

ג. עבור קיומם של הליקויים הסמויים, תשלם המסגרייה בנוסף למשפחת סקוברוניק סך נוסף של 6,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש.

ד. הסכומים יישאו הצמדה וריבית מיום מתן חוות דעתו של מומחה בית משפט.

לא מצאתי ממש בטענה כי המועד הרלוונטי הקובע הוא אחר.

1. שאר הוראות פסק דין קמא גם לגבי ההוצאות יוותרו בעינם.
2. אשר להוצאות הליך זה בהתחשב בתוצאת ההליכים אני מורה כי משפחת סקוברוניק תשלם למסגרייה הוצאות ההליך בסך 5,000 ₪.

13. הצדדים יגישו הודעה בדבר התשלומים שבוצעו ו/או עוד נותר לבצע על פי פסקי הדין של בית המשפט קמא ושל בית משפט זה עד יום 21.7.2015 ובהתאמה תינתן הודעה על השבת כספים שהופקדו בבית משפט זה.

14. התיק יובא לעיון ביום 23.7.2015.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.