1. הנאשם יליד 1986, הורשע לאחר שמיעת ראיות, בהכרעת דין מפורטת בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. בקליפת אגוז אציין כי הנסיבות החשובות לעניינו הן כדלהלן:

א. ביום שבת 1.9.12 התקהלו קבוצות של יהודים וערבים באזור שכונת רמת שלמה והחלו מיידים אבנים אלה לעבר אלה. למקום הגיע כח משטרה על מנת לסייע בפיזור המתפרעים והשבת הסדר על כנו. הנאשם השתתף בהתפרעות לאחר שאביו נפצע ולאחר שראה את הפוגעים נסים לכיוון שכונת שועפט.

ב. למרות שהגיעו שוטרים אשר בקשו מהנאשם לעזוב את המקום, הנאשם יידה מספר אבנים לעבר המתקהלים שנסו, באופן שסיכן את העומדים בסמוך לו וכן סיכן את השוטרים אשר עמדו בתווך.

ג. בעקבות מעשיו נעצר הנאשם. הנאשם התנגד למעצרו, נאזק ביד אחת, המשיך להשתולל וכתוצאה מכך פגע בפניה של השוטרת ישועה וגרם לה לשריטות בקרנית, כאבים, אודם ונפיחות באזור עין ימין. כמו כן השוטרת ישועה נזקקה לטיפול רפואי בית חולים. עוד עלה מעדותה של השוטרת ישועה כי השריטות בקרנית נעלמו, וראייתה לא נפגעה.

ד. בהמשך הנאשם השתחרר מאחיזתה של השוטרת ישועה, ניסה להימלט בסיוע מתקהלים נוספים ונעצר כעבור כמה מטרים.

2. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין 18-8 חודשי מאסר וכי יש להטיל על הנאשם עונש ברף הגבוה של המתחם, נוכח נסיבות ביצוע העבירה ועברו הפלילי. עוד הדגישה ב"כ המאשימה כי אין לזקוף לזכותו של הנאשם חיסכון בזמן שיפוטי, שכן הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות.

3. ב"כ הנאשם ביקש שיוטל על הנאשם עונש מאסר מותנה ולכל היותר מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, והדגיש את הנסיבות שהובילו לביצוע העבירה, קרי אביו שנפצע והפוגעים שנמלטו, ולכן היה נסער. כמו כן הדגיש כי העבירות נעברו באופן ספונטני, ממניע אישי ולא כחלק מההמון המתפרע. עוד ציין ב"כ הנאשם כי אין מדובר באירוע שמאפיין את הנאשם והוא נפגע קשות כאשר הובל בניידת ביום השבת לתחנת המשטרה. עוד ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בכך שהנאשם הוא היחיד שנתן את הדין בשל אירוע זה.

כמו כן ציין ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות, כי נישא לאחרונה ומבקש לנהל אורח חיים נורמטיבי וביקש כי בית המשפט יתחשב בכך שהנאשם שהה במעצר בית חלקי מיום 6.9.12 כאשר הוא מורחק מירושלים ויוצא רק לצורכי עבודתו.

4. הנאשם סיפר כי התקשה מאוד במהלך התקופה בה שהה בתנאים מגבילים, שכן לא הצליח למצוא עבודה ולכן נפגעה פרנסת משפחתו.

מתחם העונש ההולם

5. בהתחשב בצורך להגן על כוחות הביטחון והסדר הציבורי ובהתחשב בנסיבות הביצוע העבירה. בהתחשב בכך שמדובר באירוע במסגרת התפרעות ולאחר שהנאשם נעצר הוא אף התעמת עם השוטרים שניסו לאוזקו, אני סבורה שמתחם העונש ההולם הוא בין 3 חודשי מאסר ועד 10 חודשי מאסר (ר' ת.פ. 49167-05-12, 35951-05-12, 51944-02-12). יצוין כי בנסיבות דומות קבע בית המשפט המחוזי בע"פ 46863-11-12 כי מתחם זה ראוי. שם דובר בהתפרעות חמורה יותר ובזריקת אבן אחת כאשר העימות עם השוטר לאחר המעצר היתה מינורית ועלה כדי הכשלת שוטר. מנגד במקרה שפני הנסיבות שהובילו את הנאשם לביצוע העבירה, קרי פציעתו של הנאשם ומנוסת הפוגעים הן מקלות יותר, היקף ההתפרעות מינורי יותר אולם הנאשם בעניינו ידה מספר אבנים ולכן פוטנציאל הנזק לעומדים בסמוך לו היה גבוהה ובנוסף בעימות עם השוטרת הוא גרם לפציעה לא פשוטה שלה שהיתה עלולה לגרום לנזק חמור בעינה.

העונש המתאים

6. כאשר אני שוקלת מחד את חומרת העבירות, את הצורך להרתיע את הרבים וכן את הצורך להרתיע את הנאשם, שזו הרשעתו השלישי בפלילים, ולמרות שריצה ארבעה חודשי מאסר בשל עבירות אלימות שב לבצע את העבירות שבפני. כמו כן הנאשם לא לקח אחריות למעשיו ולא הביע חרטה או אמפטיה כלפי השוטרת אשר פגע בה, ולכן אנו זכאי להקלה הניתנת למי שמודה במעשיו ומתחרט עליהם. מאידך אני שוקלת כי הנאשם התחתן ושואף לנהל אורח חיים נורמטיבי, מאז שנת 2004 לא ביצע עבירות וכן בהתחשב בתקופה הארוכה בה שהה הנאשם בתנאים מגבילים ופרנסתו נפגעה, וכן בהתחשב בסערת הרגשות בה היה נתון הנאשם בעת האירוע החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים כדלהלן:

א. 6 חודשי מאסר ויום בניכוי ימי מעצרו 1.9.12 ועד 6.9.12. על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו בבית המעצר בירושלים ביום 1/9/13 בשעה 10:00.

ב. 8 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על עבירה לפי סעיף 274 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

ג. 3 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על עבירה לפי סעיף 152, 273, 275 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

ד. פיצוי לשוטרת אריאל ישועה (על פי פרטים שתמסור המאשימה תוך 7 ימים) בסך 4,000 ₪. הפיצוי ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.14 ובכל האחד לחודש שלאחריו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מהיום.

גזר הדין ישלח לשב"ס

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.