פש"ר 33890-009-21 בקשה 6

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים נחה דעתי כי מדובר במקרה שונה לחלוטין מהמקרה נשוא הלכת ברכה נ' לוי, וקשה עלי עד מאוד התנהלות המבקשת אשר מנסה בעקיפין לכבול ולעקוף את שיקול דעתו של בימ"ש, ואף תנאי נוסף בדמות אישור הדירקטוריון.

עיון בתכתובת בין הצדדים מלמדת למד היטב כי הצדדים לרבות המבקשת, היו מודעים אף מודעים לאפשרות כי בית המשפט יסרב לאשר עסקה כזאת הנעשית ללא התמחרות . בנסיבות אלה ואם יש בכך בכדי להניח את דעת המבקשת, אומר ואבהיר כבר כעת כי אכן הייתי מסרבת ועודני מסרבת בכל תוקף לאשר מהלך שכזה, כך שאף אם היה עולה בידה לכפות על הנאמן "מעין השתק" (וספק גדול אם יש לכך מקום) לא היה הדבר מועיל לה. די בכך בכדי להבהיר את השוני המהותי של המקרה מנסיבות הלכת ברכה, שם ביקש בעל תפקיד לחזור בו לאחר שכבר נערכה התמחרות על פי כל דין, דבר אשר עמד מאחורי חלק נכבד מהנמקת בית המשפט העליון, אשר פסל התנהלות זו של הנאמן. נסיבות המקרה שלפני דומות דווקא למה שנדון בפש"ר 1371-01 מבנד פנלים מבודדים לבניה, וזאת בעיקר בעניין מציע המנסה להפעיל לחץ או ליצור קונסטרוקציה משפטית שנועדה לכבול את שיקול הדעת ולמעשה להקשות על ביצוע מהלך של התמחרות. אי לכך, דין עמדת הנאמן להתקבל ודין עמדת המבקשת להידחות. בנסיבות המקרה תישא המבקשת בהוצאות הנאמן ובשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ אשר יישאו ריבית והצדמה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ג, 07 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.