ראשית דבר, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

1. כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום המייחסים לו כי ביום 5.3.12 בשני מועדים שונים (01.35, 09.15), החנה את רכבו ליד תמרור 437 המסמן מקום חנייה לרכב של נכה, בניגוד לתקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה.

2. הנאשם כפר בעובדות כתבי האישום.

3. התביעה הביאה כעדים מטעמה את עורכי הדוחות, השוטרים מר חמדאן אמל ומר אלי עידן.

השוטר מר חמדאן אמל אשר ערך את הדו"ח בשעה 01.35 ציין בדו"ח את הדברים הבאים:

"במהלך סיור שגרתי בשפרעם ליד בנק הפועלים הבחנתי ברכב הנ"ל חונה בחניית נכה ליד בנק הפועלים. בבדיקת מסוף הרכב לא שייך לנכה, אין תג לנכה המודבק על הרכב. לציין שאיש לא נכח ברכב, במקום יש שלט ברור המסומן חניית נכה וישנו סימן כחול על הכביש שנראה ברור לעין".

בעדותו בבית המשפט העיד:

"אני זוכר שהיה שם שלט. הייתי 4 שנים ביחידת להב ומשם עברתי לשפרעם. מאז כל תמרור שאכפנו, היו עוקרים את התמרור, כך שלגבי התמונה, זה לא אומר שלא היה קיים שלט במקום".

(פרו' ישיבת 26.3.14, שור' 4-5)

השוטר אלי עידן אשר ערך את הדו"ח בשעה 09.15, ציין בדו"ח את הדברים הבאים:

"במהלך סיור שגרתי במקום המצוין לעיל הבחנתי ברכב הנ"ל חונה בחנייה המיועדת לנכה. בבדיקת מסוף שביצעתי הרכב הנ"ל אינו שייך לנכה. ברכב אין תג נכה המודבק על הרכב, לציין כי המקום מסומן בכחול המציין חניית נכה. נרשם דו"ח זה".

4. מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

"אני אומר שמדובר בשטח פרטי שלא שייך לעיריית שפרעם בכלל. היה שם רק עמוד ובלי שלט. אני עמדתי בצד שמאל לא בצד ימין שעמוד לא היה אפילו וגם לא היה סימון. גם השטח עצמו זה לא חוקי בכלל. הייתי בעיריית שפרעם. הוא אמר זה שטח פרטי שלא שייך לשפרעם."

הנאשם תעד את המקום בו לטענתו רכבו חנה. מהתמונה עולה לכאורה שהעמוד ללא שלט ללא תמרור ומקומות החניה צבועים בצבע כחול. התמונה אינה נושאת תאריך.

5. לאחר שבחנתי את ראיות התביעה מזה ואת ראיות ההגנה מזה, הגעתי למסקנה לפיה,

יש לזכות את הנאשם ואפרט להלן:

בעיון בתקנות והנחיות להצבת תמרורים שמפרסם משרד התחבורה, נכון לשנת 2010 יש לסמן חניה לרכב של נכה- משותק רגליים, באמצעות הצבת תמרור שמספרו 437. בהנחיות להצבה צוין:

"אופן הצבת התמרור יהיה – בכל מקרה – ברור, ומראה לנהג מסר חד משמעי. ההצבה תהיה בהתאמה לצורת הנגישות של הנהג אל מקום החניה ולאופן העמדת הרכב במקום, קרי: במקביל, בזוית או בניצב."

ועוד,

"יש לסמן את גבולות השטח שהוקצה למטרה זו באמצעות סימון 819."

הצבת התמרור היא המכוננת את קיומה של החניה- חניית נכים. ההנחיות אינן משתמעות לשתי פנים ויש להציב את תמרור כך שציבור הנהגים יהיה ער להצבתו.

סימון 819- "סימון בלבן" מבטיח כי גבולות החניה על גבי הכביש יסומנו כראוי.

אין חיוב בחוק לסימון החניה בצבע כחול והוספת סימון ס-12 (נגישות לנכים) על גבי הכביש.

דרך המלך הינה הצבת תמרור אחד עבור כל מקום חניה המיועד לנכה ובנוסף, לסמן על הכביש שמדובר בחניית נכה. עם זאת, קיימות אפשרויות נוספות בהתאם לתוואי הדרך.

בתרשים מס' 4 (437) "הצבת התמרור להקצאת קבוצת מקומות חניה בניצב", ניתן להיוכח כי במידה ומוקצות שתי חניות נכים יש להעמיד את התמרור לעיל בין שתי החניות ולהוסיף תחתו את תמרור 439: "2 מקומות". באופן זה ברור לכל כי מוקצים שני מקומות חניה עבור נכים ובאלו חניות מדובר. מכאן שסימון על גבי הכביש בלבד ללא הצבת תמרור אינו חוקי.

מעבר לכך, תקנה 22(א) לתקנות התעבורה קובעת כי ביכולתו של הנאשם להוכיח כי התמרור הוצב שלא כדין ויהיה בכך כדי להעניק לו הגנה טובה.

אם כן, לנאשם ניתנה ההזדמנות להביא בפני בית המשפט ראיה כלשהי לתמוך בה את דבריו. הנאשם אכן צילם את תמונה של המקום שעל אף שלוקה בחסר הינה ממחישה, כי אין תמרור ומעלה ספק סביר בעיני במיוחס לו. עוד מעלה התמונה את העובדה כי העמוד ניצב מול חניה אחת- הימנית, בעוד שהנאשם טוען כי החנה את רכבו בחניה השמאלית, כך שגם אם המקום תומרר כדין, הצבתו היתה צריכה להיות בין שתי החניות.

מעיון בדוחות השוטרים עולה כי שוטר אחד ציין קיומו של "שלט" בעוד השוטר השני מציין כי קיים סימון על הכביש, אלו נערכו בהפרש מספר שעות זה מזה. בעקבות זאת, אינני יכול להעדיף דו"ח אחד על משנהו ולקבוע כי המקום סומן כחוק.

יתרה מכך, בדוחות השוטרים לא פירטו האם הנאשם החנה בחניה הימנית או השמאלית והאם התמרור ציין כי שתי החנויות מוקצות לנכים או רק אחת.

בשקלול כי האמור, הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"ד , 01 ספטמבר 2014, במעמד הצדדים