לפני:

השופטת שרה שדיאור

נציג ציבור (עובדים) מר נוריאל ממליה

נציג ציבור (מעבידים) מר יעקב לוזון

החלטה

בפני בית הדין בקשת המבקשים, בסכסוך קיבוצי למתן צווים זמניים כלהלן:

א. צו מניעה המורה למשיב לבטל לאלתר פגיעה בהיקף משרתם תנאי שכרם ועבודתם של המבקשים 2 ו-3 מרינה ויוסף חייט.

ב. להימנע מצעדים או פעולות שיש בהם התנכלות למבקש 2 ו-3 בפרט ולוועד העובדים בכלל.

ג. צו מניעה המורה למשיב להשיב את היקף הטפולים המבוצעים על ידי המבקשים 2 ו-3 לזה שהיתה עובר לאוג' 2012.

ד. לחייב את המשיב בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד.

המשיב טען כי צורכי העבודה הם אשר הכתיבו את היקף הטפולים בהם הועסקו המשיבים 2 ו-3 וכי אין לכך כל קשר להיות המבקש 2 חבר ועד הקמה. כמו כן טען המשיב כי לא מדובר בסכסוך קיבוצי אלא בסכסוך היחיד ועל כן יש לדחות את הבקשה.

העובדות

1. בתאריך 13/2/12 הודיעה הסתדרות העובדים הלאומית על היותה ארגון יציג למר שמוליק סורק מנהל מעון הנכים (נספח ב' לבקשה).
2. המשיב – מעון הנכים – (להלן: המעון) לא כפר בהיותה של הסתדרות העובדים הלאומית ארגון יציג, אולם דרש ראייה.
3. בתאריך 13/2/12 נשלחה הודעת ההסתדרות הלאומית בדבר מינוי ועד עובדים זמני. בוועד עובדים זה, לא היה המשיב 1 חבר.
4. בתאריך 2/8/12 שלחה ההסתדרות הלאומית מכתב עדכון מבנה וועד עובדים. בוועד עובדים זה, נכלל גם מר יוסף חייט המבקש 2.
5. המבקשת 1, ההסתדרות הלאומית שלחה מס' מכתבים למעון, (22/2/12, 27/3/12).
6. בתאריך 5/4/12 נכתב מכתב עו"ד מאיר אבירם לעו"ד אלי בלום היועמ"ש של ההסתדרות הלאומית בו הוא ציין כי לא הוצגה למעון ראייה להיות הארגון יציג, עוד טען במכתבו כי מנהל מעון הנכים נפגש עם נציג ההסתדרות הלאומית וציין בפניו העדר ראיה כזו. כן הבהיר, כי וועד העובדים אינו ועד נבחר על ידי העובדים.
7. בתאריך 11/7/12 הוגשה הודעה על שביתה או השבתה, (נספח ז' לבקשה).
8. הצדדים זומנו לישיבת תיווך בפני עו"ד מרב הלוי, הממונה האזורית על יחסי עבודה ירושלים והדרום, ליום 7/8/12 ופגישה זו אכן התקיימה. פרו' הדיון נכתב ונחתם על ידי הצדדים (נספח ט' לבקשה).
9. בתאריך 2/8/12 נשלח מההסתדרות הלאומית מכתב למעון, על פגיעה חמורה בתנאי עבודה ושכר - הידרותרפיסטים. בשם העובדים נרשמו יוסי חייט, מרינה חייט ואסתר אברהם.
10. בין הצדדים הוחלפו מכתבים שצורפו כנספחים לבקשה ולתגובה.
11. המבקשים יוסי ומרינה חייט הצטרפו להסתדרות העובדים הלאומית בחודש יוני 2012.

המחלוקת

1. האם בפנינו סכסוך קיבוצי או שמא סכסוך הפרט.

2. האם פגע המשיב במבקשים 2 ו-3, בין בצמצום היקף העסקתם ובין בהתנכלות.

3. ככל שכן האם היה זה בגין היות מר חייט חבר ועד.

4. האם יש ליתן את הצווים המבוקשים בבקשה.

הכרעת הדין

1. אין מחלוקת כי הסתדרות עובדים הלאומית היא הארגון היציג במעון.

מכתבו של עו"ד אבירם מיום 5/4/12 (נספח ו' לבקשה) ביקש את הראייה לכך , ובקשה זו לגיטימית נוכח סעיף 3 להוראות חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, (להלן החוק), הקובע כי ארגון עובדים יציג הוא ארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים ובלבד שמס' זה אינו פחות משליש מהעובדים עליהם יחול ההסכם. (עס"ק 1008/00 הורן את לייבוביץ בע"מ נ' ההסתדרות הכללית החדשה, פדע לה 145).

יש להדגיש כי מכתבו של עו"ד אבירם, מתייחס לוועד ההקמה מפברואר בו מר יוסי חייט עוד לא היה חבר. כך שהדרישה, כאמור במכתבים אלה, לא מתייחסת כלל למבקש 2, ואינה פועל יוצא של צרופו לוועד ההקמה.

1. הגשת הליך כסכסוך קיבוצי תיעשה על פי סעיף 24 (א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט -1969, וכלשונו: "2. בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים...".
2. נקבע בפסיקה כי על מנת להגיש סכסוך קיבוצי יש לבחון האם הצד המגיש ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד, ולעניין זה נקבע כי גם כאשר טרם רכש הארגון מעמד של ארגון יציג רשאי הוא להכנס למקום העבודה וליתן יעוץ לעובדים. (ס"ק (תא) 504/09 ארגון כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע (נבו).
3. כמו כן נקבע כי הליכה בדרך של שימוש בהליך קיבוצי במקום הליך אינדוידואלי יכולה לפגוע בזכויות הפרט נוכח ההבדל במקור הזכות נשוא ההליך (דבע מה 4-12 מ"י נ' ההסתדרות פדע יז 3).
4. המבקשים בהליך זה טוענים לפגיעה בתנאי שכרם ובהיקף הטפולים בשל היות מר חייט חבר וועד ודורשים היקף טפולים שניתן להם לפני יוני 2012. דרישה זו נובעת מהטענה שהפגיעה, ככל שנעשתה, נבעה מהיותו של מר חייט חבר וועד, וכך עלולה להיווצר העדפה של מר חייט על פני עובדים אחרים, בשאלת היקף העסקה, רק בשל היות מקור העילה בשאלה שבסכסוך קיבוצי ועל כך ניתן את הדעת.
5. בבר"ע (ארצי) 25924/10/11, ההסתדרות הכללית החדשה – הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח נ' רשות שדות התעופה בישראל, נקבע על ידי כב' הנשיאה השופטת נילי ארד, בנסיבות דומות של טענת התנכלות כלפי חבר ועד וניודו לתפקיד אחר, כי : "בית דין זה עמד בפסיקתו העניפה על חשיבותה של זכות ההתארגנות בארגון עובדים כזכות חוקתית המחייבת הגנה על זכויות העובדים במישור הקיבוצי ובמישור האינדוידואלי.

ביטוי מפורש לזכות ההתארגנות אף נמצא בחוק הסכמים קיבוציים, במסגרתו נקבעה זכותו של כל עובד "לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם". בנוסף, נאסר על המעסיק להרע "תנאי עבודה של עובד", "לפטרו או לא לקבלו לעבודה, בין היתר, בשל חברותו או פעילותו בארגון עובדים".

עם זאת, אין בהוראות הדין כדי להעניק לעובד "חסינות" מפני החלטות בדבר העברה מתפקיד או פיטורים, במקרים בהם הרים המעסיק את הנטל להוכיח, כי החלטתו להעביר העובד מתפקידו, או לפטרו "נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכות לארגון עובדים" או פעילותו בארגון עובדים או ועד עובדים. עיקרים אלה חלים על ההליך הקיבוצי וסעדי הביניים במסגרתו".

1. עוד נקבע שם כי "ראוי שבית הדין לעבודה ינקוט גישה מאופקת כלפי ארגון עובדים ולא ימהר להתערב בהחלטתו לאמץ סכסוך אישי ולהביאו בפני ביתה דין בהליך קיבוצי".

מן הכלל אל הפרט

1. קביעתה של הבקשה שבפנינו, היא במישור הקיבוצי לפיה טוענת הסתדרות העובדים הלאומית שמשרתו של מר חייט צומצמה בשל הצטרפותו להסתדרות זו ביוני והפיכתו לחבר ועד באוגוסט. לטענתם גם הפגיעה באשתו מרינה נובעת מאותה עילה אף שאינה חברת וועד.
2. על פי דברי כב' הנשיאה, דלעיל, "משעילת הסכסוך הינה במישור הקיבוצי יש להוכיח באופן לכאורי התנכלות לארגון או פגיעה במימוש זכות מכוח יחסי עבודה קיבוציים".
3. נצביע על מה שהוצג והוכח בפנינו ונבחן האם יהה בכך כדי להוכיח באופן לכאורי התנכלות לארגון או פגיעה במימוש זכות קיבוצית.
4. המבקשים הצטרפו להסתדרות הלאומית ביום 18/6/12. עיון בתוכנית העבודה לחודש יוני ויולי מצביעים על כך שיוסי ומרינה קבלו טפולים לא פחות מאחרים ואף יותר מאחרים. באשר להפסקות - אלו נקבעו לכולם על פי נספח א' לבקשה. למשל ב 17/6 קיבל יוסי שלושה טפולים, אך למרינה היו יותר. גם הגב' אסתר אברהם שהייתה חברה בהסתדרות העובדים, קיבלה טפולים ואף יותר מאחרים. די היה בכך שאסתר הייתה חברה וקיבלה יותר טפולים כדי להפריך את טענת הפגיעה וההפליה לרעה של ה"ה חייט עקב הצטרפותם להסתדרות.
5. בדיקה של התאריכים 18/6, 19/6,22/7, 23/7, 24/7, לדוגמא מצביעה כי יוסי לא קיבל פחות טפולים מאחרים, לפחות כמו אחרים, אם לא יותר, ומרינה קיבלה אף יותר ממטפלים אחרים, וב 22/7 אף יותר מאסתר.
6. יש לציין כי ביולי לא כל המטפלים טפלו וברור מהתוכניות עבודה שחלק שהו בחופשה, מטפלים ומטופלים. הדבר ניכר ביתר שאת בחודש אוג'.
7. עניין נוסף אליו שמנו לב הוא כי בדרך כלל אותם שמות מטופלים נשנים וחוזרים אצל אותם מטפלים, מטעמי צנעת הפרט לא נפרט זאת אולם הדבר בולט לעין, עניין זה מסביר את קשר מטפל מטופל ומגבה את טענת המשיב כי לא נהוג להעביר מטופלים בין המטפלים לבין עצמם.
8. זאת ועוד, בדיקה של חודש אוג', לאחר הצטרפותם להסתדרות כאמור, מעלה כי ב- 2/8 מרינה ויוסי עבדו מלא, ויותר מאחרים. ב- 5/8 עבדה מרינה מבוקר עד ערב, ובכך גם ב 6/8, 9/8 ו-10/8, וה 12/8, ליוסי ומרינה יש מטופלים לא פחות מאשר למטפלים אחרים אם לא יותר. כאשר נכרת ירידה במס' המטפלים ובמס' המטופלים באופן כללי בתוכנית העבודה. על כן גם אם סעיפים 9 ו-10 לבקשה נכונים אבסולוטית בחודש אוג' שובצו למבקשים מטופלים כראוי.
9. לית מאן דפליג כי, בחודש אוג' רוב האנשים בחופשה, לכן טענת המשיב כי מדובר בחודש שבו יש מיעוט מטופלים היא טענה המעוגנת במציאות חיינו.
10. בדקנו את כל חודש אוגוסט ומצאנו כי הגם שלמרינה ויוסי היו פחות טפולים מאלה שהיו להם עצמם בחודש יולי לא היה זה במידה ניכרת כטענתם, ונראית ירידה כללית בכמות הטפולים, מידע זה העלנו בחכתנו מהדוחות אותם הגישו המבקשים עצמם ועוד בטרם בדקנו את מסמכי המשיב. המשיב טען כי אין קשר בין הפעילות הארגונית של המבקשים 2 ו-3 לשינוי בהיקף העסקה. אף אנו לא מצאנו קשר כזה ממש/21 סיכום טפולים ליולי 2012, ומש/22 סיכום טפולים לאוג' 2012, עולה כי אין צמצום ממשי בטפולים של יוסי ומרינה אלא באופן זניח, וגם ניכר כי להם יש יותר טפולים מאשר למטפלים אחרים. לפיכך, יש לדחות גם את הטענה כי הובאו מטפלים חדשים כדי לפגוע בזכויותיהם.
11. לטעמו של בית הדין לא הוכח הצמצום הנטען וגם לא התנכלות כלשהי. אולם בכך לא די.
12. המבקשים יוסי ומרינה חייט יועסקו על פי חוזה עבודה (יוסי – מש/20). בדיקה של החוזה הנושא כותרת "חוזה עבודה אישי להידרותרפיסט כעובד שעתי" מצביע על כך כי הגדרת עבודת המבקשים כ"עובד" - המועסק בטפולי הידרותרפיה שהוא מבצע ומקבל את שכרו בהתאם לטפולים שביצע בפועל. בחוזה נאמר מפורשות כי "העובד איננו מתחייב (אלא אם נכתב במפורש בהסכם זה), לעבוד מינימום שעות עבודה שבועיות ו/או חודשיות, ואין התחייבות של המעון להעסיקו במינימום שעות עבודה, שבועיות ו/או חודשיות". משכך, על פי החוזה עצמו רשאי היה המעון לשנות את היקף הטפולים והתנהלות זו עולה בקנה אחד עם החוזה. משכך, ומשמעוגן הדבר בחוזה שנכתב עוד בשנת 2009 לא ניתן לטעון להתנכלות. זאת ועוד, בסעיף 2 לחוזה נאמר "2.2. שעות עבודה וימי הנוכחות בעבודה יהיו כמתחייב בתפקיד העובד במעון ועל פי הנדרש מתפקידו, 2.3 שעות העבודה ומס' הטפולים שהעובד יבצע י היו על פי הנחיות באישורו של הממונה עליו". כך גם בסעיף 3.2 לעניין חובות העובד.
13. יתר על כן, לעניין שכר העובד, יש הוראות מפורשות לגבי ביטול טפולים בהתראה של יותר מ-24 שעות או פחות מ-24 שעות וכדומה. משכך, עולה בוודאות כי אופי העסקה ומהותה תלויי טפולים, המשתנים מעת לעת בנסיבות שונות. גם מטעם זה, רואים אנו את השיבוץ כפי שהוצג בפנינו כאינהרנטי ומתבקש מעבודה רגילה המתבצעת במעון, ולא כמשהו אישי כלפי מר יוסי חייט או גב' מרינה חייט. מכל מקום עניין זה לא הוכח, והאמור בחוזה מצביע על התנהלות רגילה וטבעית שאין לה ולא כלום עם ההתאגדות נשוא הליך זה.
14. יתר על כן, גם לוח הזמנים אינו מתיישב עם הטענה. בחקירתו הנגדית נשאל מר יוסי חייט ממתי הפגיעה. וציין שמהפגישה עם עו"ד הלוי, וכבר יומיים לפני כן (עמ' 3 שו' 1-5). הפגישה נערכה ב 7/8. ההצטרפות שלו הייתה ביוני. ההודעה על שביתה או השבתה (נספח ז' לבקשה), הייתה עוד קודם, ב- 11/7. דהיינו, לא היה כל קשר בין הדברים. זאת ועוד, כל הצדדים הסכימו כי הפגישה אצל עו"ד הלוי הסתיימה ברוח טובה. האמור בפרו' עצמו (נספח ט' לבקשה), מעיד על זה שההנהלה והועבדים הסכימו להגיע להסכם קיבוצי ונקבע סדר לישיבות. גם מר אודי מנור מהאגוד המקצועי, אישר שהפגישה אצל מרב הלוי נגמרה ברוח טובה (עמ' 6 שו' 16-17). עוד הוסיף שאף היא אמרה שעדיף להתמקד כרגע במו"מ הקיבוצי (שו' 19).
15. מכאן, כי גם אם הייתה התייחסות למר חייט בישיבה אצל עוה"ד הלוי, לא בזה היה העניין , לדעת כלל המשתתפים. לא הוכח שינוי בעקבות הישיבה.
16. מר חייט אישר בחקירתו הנגדית כי "ש. לגבי הפגישה אצל הלוי, נכון שמרב הלוי זה עלה והיא ענתה בפגישה שהיית בה שבשום פנים לא צריך לתת לא לך ולא לאשתך העדפה על פני עובדים אחרים.

ת. זה נכון, אני מסכים". (עמ' 3 שו' 8-10). עוד אישר בחקירתו כי הוא ורעייתו נעדרו בחודש יולי מחמת מחלה וחופשה וגם מטעם זה צומצמה כמות הטפולים שניתנה על ידיהם. (עמ' 3 שו' 17-20).

1. כפי שציינו לעיל עיון בשיבוץ בחודש יולי מצביע כי יוסי ומרינה קבלו לא פחות מאחרים ואף למעלה מזה. הנה כי כן, אין מקום להעדיפם גם אליבא דגרסתו של יוסי בחקירתו הנגדית לעיל, על פני עובדים אחרים רק בשל כך שהוא צורף לוועד הקמה.
2. לא למותר לציין כי, מר אודי מנור, אישר שמדובר בוועד הקמה, ולא בוועד נבחר, וציין כי השינוי בהרכב הוועד מפברואר ואגוסט היה בשל העובדה שבתחילה התנהלה התארגנות על ידי אחיות, ורק לאחר מכן צורפו סקטורים אחרים. (עמ' 6 שו' 1-3).
3. עוד יש לציין כי גם על המכתב בדבר פגיעה חמורה בתנאי עבודה בשכר מיום 2/8 החתום על ידי אודי מנור, צוין בשם העובדים יוסי חייט, מרינה חייט ואסתר אברהם. חרף זאת לא הייתה פגיעה באסתר אברהם הגם שהיתה חברה בהסתדרות עוד מפברואר ככל שהוכח בפנינו. משכך, הוכיח המשיב כי אין קשר בין היות חייט יוסי בוועד, לבין צמצום היקף הטפולים אם וככל שהיה, שכן לאסתר לא צומצמו הטפולים, וגם ביחס למרינה - ברוב הימים קיבלה היקף טפולים גדול מאחרים, אם כי לא בהכרח גדול מאסתר. (עמ' 10 שו' 19-22).
4. עוד יודגש, כי חקירתו של מר סורק שמואל, תאמה את האמור בתצהירו, ואף אישר שליוסי ומרינה ניתנו יותר טפולים מאשר לאחרים, בשלבים מסוימים. (עמ' 7 שו' 14-16). אולם גרסתו לפיה בחודשי יולי וספט' מס' הטפולים יורד, לא נסתרה וחודדה (עמ' 8 שו' 10-22).
5. הוכח בפנינו כי למעון עניין בהפעלת הטפולים ההידרותרפיים, שכן פעילות זו מממנת את הפעילויות של המעון. לכן, מבחינת האינטרס נסתרה הטענה כי למעון היה עניין לצמצם את הפעילות של המבקשים במתן טפולים. (עמ' 9 שו' 5-10).
6. מכל האמור לעיל, מצאנו כי לא הוכח שנימוקים בלתי ענייניים ליוו את שיבוץ הטפולים של יוסי או מרינה חייט.
7. בא כח המבקשים ניסה להראות כי המכתבים המצורפים במש/23 , 24, ו 25 הם מכתבי תלונה יזומים על ידי מנהל המשיב ושהם נעשו החל מ- 22/8 בשל הישיבה אצל עוה"ד הלוי . לעניין זה אכן אמר עד המשיב, מר סורק "ש. עד לאוג' לא היו תלונות על התפקוד שלהם. ת. בכתב לא היו. אני התחלתי לבקש מהעובדים שהמשיכו עם עניין התלונות. אמרתי אם אתה מתלונן שים את הדברים שלך בכתב, כי תלונה בעל פה יכול להיות בגלל ריב רגעי, לא תמיד הם עומדים מאחורי הדברים אחר כך. אמרתי לו לכתוב על התלונות ואז בגלל התהליך מול ההסתדרות לא קיימתי את ההליך המשמעתי. אני ליוסי אמרתי שאקיים. אמרתי לו שאקיים, מבחינתי העיתוי לא נכון היה לעשות".
8. לכאורה מדברי העד עולה כי משבאו להתלונן ביקש שהתלונה תהיה בכתב. על כן עלינו לבדוק מה כתוב בתלונות עצמם ומי החתום עליהם. תלונה ראשונה מיום 22/8/12 הוגשה מצוות ההידרותרפיה. בתלונה זו יש התיחסות לאופן הביטוי של מר חייט לפזיותרפיסטית, חברה בצוות, ולאופן ההתנהגות של גב' חייט למטופלת בכסא גלגלים וכן למטפלת בצוות, אף היא בעלת נכות קשה. איננו מתיימרים להתייחס לתוכן התלונה, ולא זה נשוא העניין שבפנינו, אולם תוכן התלונות מתיחס לעניינים שביחסים שבין מטפל למטופל ובין חברי צוות. התיאורים מתייחסים לאירועים ספציפיים, שאותם לא יכול היה מר סורק "להמציא". משכך, גם אם נתבקש תיעוד בכתב, תוכן מש/23 תלוי באירועים חיצוניים למר סורק ושאותם לא יכול היה ליזום או להמציא.
9. באשר למש/24 מכתב מנהל הבריכה, אף בו גם אם הוא יזום יש התיחסות לפעולות מסוימות שנקטו המבקשים, שאפילו לא היו בידיעת מר סורק. לא מדובר רק על הערכה בדבר תקינות היחסים, אלא על פעולות ספציפיות כמו סירוב לחתום על מכתב הנהלה, נטילת סידור העבודה מהלוח וכדומה, אירועים שאינם תיאורטיים או עניין שברגש, אלא שיש לבדוק אם אכן בוצעו.
10. באשר למש/25 הוא אכן נכתב ב 4/9 אולם הוא מתייחס לתקרית לפני חצי שנה. בעניין זה בהחלט יתכן כי הגב' מקימי "העלתה מן האוב" אירועים עתיקים, אולם גם שאלת האכילה במעון, בניגוד לטפסים שהצהירו, היא עובדה שיש לבדוק אותה, ושלא יכולה להיות יזומה על ידי מר סורק.
11. משכך, הגם שמקובל עלינו כי כל מכתבי התלונה נוצרו במועד המאוחר להצטרפות מר חייט להסתדרות או מאוחר לדיון אצל הגב' הלוי, וגם אם נקבל שמר סורק אמר לאנשים שיכתבו אם משהו מציק להם, עדיין בתוכן הדברים עצמם יש התייחסות לפעולות ואירועים שמיוחסים למבקשים 2 ו-3 ואשר למר סורק אין שליטה עליהם.
12. משכך, אין בעיתוי המכתבים כדי להצביע על התנכלות מכוונת. כל מכתב נכתב על ידי גורם אחר והתייחס לנסיבות אחרות ולאירועים שאינם תחושות או שיכלו להיות מכוונים על ידי מר סורק. לא בוסס בפנינו גם "החשד" לנימוקים בלתי ענייניים ולכן לא עבר הנטל על המעסיק להוכיח כי החלטות התקבלו מטעמים ענייניים בלבד. (עס"ק 1013/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' מתנ"ס קרית מלאכי ואח' (נבו)). אך גם לו היה מתעורר חשד זה הורם הנטל על ידי המעביד.
13. על כן אין בעניין זה כדי לגרוע ממסקנתנו שלא הייתה התנכלות למבקשים לא אישית ולא קיבוצית.

סוף דבר,

1. נימוקי המשיב לצמצום החלקי בטפולים עולה בקנה אחד עם חופשת הקיץ, החגים, ומסמכי המבקשים המצביעים על צמצום כללי בטפולים, ולאו דווקא אצלם. לדעת בית הדין, מדובר בצמצום זניח ולא מהותי לעת ההיא.
2. מנגד, המשיב הוכיח כי גם כשצומצמו הטפולים לכלל העובדים מר וגב' חייט קבלו יותר טפולים יחסית לכלל המטפלים.
3. לא הוכחה פגיעה אמיתית במס' הטפולים וגם לו היה כך, עולה הדבר בקנה אחד עם חוזה העבודה שנחתם כדין עוד ב 09' והמאפשר לעשות כן על פי שיקול דעת המעביד. מכל מקום, מדובר בלוח זמנים פרטני, שאפילו לא זהה מהעניין של יוסי לעניין של מרינה.
4. לא הוכח כל חוסר תום לב התנהלות המעביד בעניין זה, כך גם לא הוכח חוסר תום לב לעניין מכתבי התלונה נוכח תוכנם.
5. מעבר לכל אלה, לא הוכח כל קשר בין האמור לבין לוח הזמנים של ההתאגדות, ולוח הזמנים של הצטרפות ה"ה חייט ורעיתו להסתדרות העובדים הלאומית ואף לא הוכח קשר למועד הישיבה אצל עוה"ד הלוי.
6. משכך, לא הוכח כי פעל המשיב בניגוד לסעיף 33 י' לחוק הסכמים קיבוציים. לא הוכח כי המעביד הרע את תנאי העבודה של העובד בשל חברותו או פעילותו בארגון לעובדים ואף לא בשל פעילותו לצורך הקמת הארגון. אשר על כן, אין ליתן צווי מניעה כמבוקש בסעדים שכן השיקולים לחלוקת הטפולים משתנים, בהתאם לזמן הרלבנטי, לא הוכח בסיס משפטי להיקף טפולים קבוע, בכל מקרה, קביעה כזאת כלפי המבקשים יהיה בה כדי להעדיף אותם שלא כדין על פני עובדים אחרים. מכל מקום קביעת היקף טפולים מהווה צו עשה ולא צו מניעה גם אם היו להם יותר טפולים בעבר. בית הדין ימנע מליתן צו עשה בהליך זמני באופן כללי וגם בנסיבות אלה באופן ספציפי.
7. לא למותר לציין כי מהות טענות ההתנכלות כלפי העובדים בהליך זה הן בעלות אופי אינדוידואלי (שעות טפול, התנהגות מול קולגות ומטופלים) ואין בהם להצביע על התנכלות קולקטיבית, בין היתר מהטעם שלא התנכלו לאסתר וכן מהטעם שהפסקות ניתנו לכולם על פי לוחות הזמנים שהגישו המבקשים ובין היתר מהטעם ששאר ההידרותרפיסטים קבלו פחות מטופלים מהמבקשים ולא טענו לפגיעה קולקטיבית בהם.
8. בנסיבות אלה, יש לקבל את טענת המשיב כי מדובר בהליך אינדוידואלי ולא בהליך קיבוצי ומלכתחילה לא היה מקום להגישו כהליך קיבוצי. עוד הוכח בפנינו כי ב- 19 לחודש נקבע דיון למו"מ על ההסכם הקיבוצי כך שמבחינת המעביד והארגון יש התקדמות על פי מתווה עוה"ד הלוי.
9. מעבר לאמור, יודגש כי בית הדין אינו מתערב בהחלטות מעסיק בדבר סדרי העבודה אצלו אלא אם כן נעשה הדבר מטעמים פסולים וחוסר תום לב. לא מצאנו כי המעון פעל מטעמים פסולים או מחוסר תום לב, ומצאנו את ההחלטות שהתקבלו רלבנטיות למועדים בהם התקבלו ולמצב העובדתי באותה עת. לא הוכח כלל כי ההחלטות התקבלו בשל ועקב השתייכות ארגונית ולכן אין כל מקום להתערבותנו בקביעת לוח הזמנים לטפולים, ואף לא בהקשר התנהלות משמעתית או אחרת, שכן, לעניין התנהלות ראויה בארגון לא תינתן הגנה או עדיפות לחבר וועד רק משום היותו חבר וועד (דבע (ארצי) מז 4-25, הסתדרות הכללית של העובדים בא"י – מ"י פדע יט 152).
10. גם לו אמר מר סורק את מה שאמר בישיבה אצל הלוי, לא ניתן לראות בו גורם מתנכל על פי העובדות שבפנינו.
11. נוכח כל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.
12. באשר לשאלת ההוצאות טען בא כח המשיב, כי משאין בסיס לבקשה כהליך קיבוצי או כהליך יחידני, יש לחייב את המבקשים בהוצאות. הלכה היא לפני בית הדין הארצי לעבודה, כי בסכסוכים קיבוציים אין פסיקת הוצאות. במקרה שבפנינו מדובר בארגון בהתהוות ובתקופה שלפני מו"מ קיבוצי, בבחינת "חבלי לידה" תרתי משמע, במקרה זה. ומשכך, וגם בנסיבות האישיות, טרם הלידה, מצאנו כי כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, (05 נובמבר 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה מקורית של נציגי ציבור מצויה בתיק בית הדין.