בעניין: "בקשה לדחיית התובענה" (בקשה מס' 13)

לאחר שעוד ביום 2.7.13, כאשר התיק מצוי היה עדיין בטיפולה של כב' השופטת ח' לפין-הראל, הוגשה ע"י הנתבע בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (שעל פני הדברים נראה כי הם רלבנטיים), ולאחר שלא הוגשה לה תגובה ע"י התובעת, ולאחר שביום 9.10.13 הגיש הנתבע בקשה למתן החלטה בבקשה לגילוי מסמכים, הגיעו הצדדים לכלל הסדר דיוני וביום 31.10.13 הגישו הודעה בדבר הסדר דיוני מוסכם ("ההסדר הדיוני"), לפיו התובעת תשלים גילוי מסמכים תוך 30 יום ממתן החלטה, ולאחר מכן יוגשו תצהירי עדות ראשית, תחילה התובעת עד ליום 1.1.14 ולאחר מכן הנתבע עד ליום 1.4.14. ביום 24.11.13 ניתן תוקף של החלטה להסדר הדיוני מיום 31.10.13. התובעת לא פעלה בהתאם להסדר הדיוני ולא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום 1.1.14. מן הבקשה עתה עולה כי אף לא השלימה את גילוי המסמכים כפי שהתחייבה.

ביום 24.2.14 ניתנה החלטת כב' השופטת לפין-הראל בדבר החזרת התיק למזכירות לצורך ניתוב התיק למותב אחר נוכח פרישתה הצפויה. ביום 4.3.14 לאחר העברת התיק לטיפולי, ניתנה החלטה בה צויין כי ההסדר הדיוני לא קויים, שכן בתיק לא היו מצויים תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת. למרות זאת, לפנים משורת הדין, הוארך המועד להגשת התצהירים. על אף היות התביעה שטרית, ונוכח סדר הגשת התצהירים עליו הסכימו הצדדים במפורש בהסדר הדיוני, מן הסתם בשים לב לטענות שבפיהם (כגון טענות שהתחדדו בחקירה בשלב ההתנגדות בנוגע לאמיתות חתימה על הסכם משנת 2006), ניתנה החלטה כי על התובעת להגיש תצהיריה תוך 45 ימים והנתבע 45 ימים לאחר מכן. כמו כן נקבע דיון ליום 2.7.14. מעיון בתיק בעקבות הגשת הבקשה הנוכחית עולה כי שוב לא הוגשו תצהירים מטעם התובעת, אף שההחלטה שהאריכה מועד להגשתם הומצאה לה (בדואר רשום עם אישור מסירה).

הנתבע טוען כי התובעת הגדישה את הסאה, וזנחה את תביעתה לחלוטין; לא מילאה אחר החלטת בית המשפט אשר נתנה תוקף להתחייבותה בהסדר הדיוני לעניין גילוי מסמכים; לא הגישה תצהירי עדות ראשית תוך המועד עליו הוסכם בהסדר הדיוני; לא הגישה תצהירי עדות ראשית תוך המועד שנקצב לה, לפנים משורת הדין, הרבה לאחר שכבר חלף המועד בו היתה אמורה התובעת לעשות כן; ואף לא הגישה תצהירים לאחר מועד זה; לא הגישה בקשה להארכת מועד, או בקשה אחרת כלשהי. הנתבע טוען כי בהעדר גילוי המסמכים לא יוכל להתגונן כראוי מפני התביעה, וכי התובעת אמורה היתה להגיש תצהיריה ובהעדר תצהירים מטעמה לא יוכל להגיש תצהיריו וברור כי אין טעם בקיום הדיון שנקבע ליום 2.7.14. הנתבע טוען כי בנסיבות אלה יש לקבוע כי התובעת לא תוכל להוכיח את תביעתה ודין התביעה להידחות.

לאחר שבחנתי את טענות הנתבע, אני סבור כי יש בהן ממש, אולם בנסיבות העניין הסעד המבוקש ע"י הנתבע כתוצאה ממחדליה הדיוניים של התובעת מרחיק לכת יתר על המידה. בסופו של דבר מדובר במחדלים דיוניים והתביעה היא עודנה תביעה שטרית. עם זאת, התנהלותה של התובעת בוודאי מצדיקה מחיקת התביעה, בין אם מחמת חוסר מעש, בין אם לאור הסנקציה הקבועה בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בין אם מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, ובמיוחד בשים לב לכך שבתיק מצויים סכומי כסף שהפקיד הנתבע.

אני מורה על מחיקת התביעה.

בנסיבות העניין, נראה לי כי לא יהא זה נכון לחייב את התובעת בהוצאות, אולם ליתן צו בדבר תשלום הוצאות מותנות, כך שככל שהתובעת תבקש למצות את טענותיה מול הנתבע בהתדיינויות נוספות יהא עליה לשאת בהוצאות שגרמה לו התדיינות זו. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע סכום של 2,950 ₪, תוך 30 יום מיום נקיטת/חידוש הליכים מצדה כנגד הנתבע.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.