צד ג' 1 (להלן –חבר), שהוא גם המודיע בהודעה לצד ד' נגד צד ג'2 (להלן – איילון), מבקש להגיש ראיות הזמה לעדותה של העדה מטעם איילון. הראיות שמבוקש להגישן הן תדפיסים מחברת הביטוח הפניקס בדבר ביטוחי חובה שנערכו לרכבים של הנתבעת 3 אצל הפניקס, בהם מצויינת דרך התשלום באשראי. איילון מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, אני רואה להיענות לבקשה.

הראיות שמבוקש להגישן מתייחסות לפרטים לגביהם העידה העדה (אופן התשלום) ומכוונות להזים את עדותה בנקודה זו (כגון למשל בס' 6 סיפא לתצהירה), ובכך לערער את מהימנות העדות. נראה אף כי מדובר בראיות שיש להן השלכה פוטנציאלית על המחלוקת המטריאלית לגופה. המחלוקת בנקודה זו מול איילון התחדדה רק במהלך שמיעת הראיות; עמדת איילון, אשר ביטחה את חבר בביטוח רשלנות מקצועית, וטענה כי במקרה זה לא ארע מקרה ביטוח וכן טענה לאי-שיתוף פעולה/רמיה מצידו, לא הובאה באופן מפורט בכתב ההגנה, ופרטי הגרסה אשר עומדת בבסיס עמדה זו התבררו רק במהלך שמיעת העדים מטעמה. העובדה כי הבקשה הוגשה לאחר השלמת שמיעת עדויות איילון איננה עומדת לרועץ לחבר, שכן מקומה של בקשה להביא ראיות מפריכות הוא לאחר סיום הוכחות ההגנה (ראו: רע"א 1294/11 Geller נ' בן ימי ואח' (פורסם במאגרים). הראיות בהן מדובר הן במהותן טכניות ולא נראה כי יהיה בהגשתן כדי לפגוע בהמשך ההליך.

בנסיבות שפורטו לעיל, אני מקבלת את הבקשה.

בתוך 5 ימים יגיש המבקש לתיק בית המשפט את הראיות כפי שנשלחו לצדדים.

הצדדים יגישו סיכומיהם בהתאם להחלטות הקדומות.

אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.