לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן

נציגת ציבור (עובדים), גב' שולמית עתניאל שמואלי

נציג ציבור (מעבידים), מר צבי שווייגר

החלטה

ההליך

1. בפנינו בקשה לצווים זמניים שיורו כדלקמן –

א. ליתן צו המורה למשיבה מס' 1 לגלות את כל המסמכים הרלבנטיים הקשורים לועדות המינויים שהתקיימו בתאריכים 27.9.12, 10.10.12, 17.10.12 וביום 24.10.12 (להלן – ועדת המינויים או הועדה), לרבות החומר שהיה מצוי בפני הועדה עת קיבלה את החלטתה;

ב. ליתן צו מניעה זמני המורה על עיכוב המינויים לתפקידים אשר נדונו בועדות המינויים עד אשר תנתן הכרעה בהליך זה או ליתן צו מניעה זמני האוסר על כל פעולה מפעולות המשיבים, ביחד או לחוד, אשר יש בהן לאשר את מינוי התפקידים;

ג. לחילופין וככל שבית הדין ימצא כי נפל פגם מהותי בקבלת ההחלטה של ועדת המינויים, ליתן צו הצהרתי לפיו נפל פגם בהליכי הועדה והמורה על כינוסה מחדש של ועדת המינויים.

התבקש גם צו עשה להמצאת הפרוטוקולים המלאים של ועדות המינויים. אלה צורפו לתגובת המדינה (הפרוטוקול האחרון הומצא בשלב מאוחר יותר, לאחר שנחתם). משכך, לא נדרשת הכרעתנו בנושא.

הצדדים להליך

2. המבקש הוא יליד 1948 המשרת במשרד החוץ משנת 1975. המבקש צפוי לצאת לפנסיה בשנת 2015.

המבקש שימש בשנים 1993-1997 כשגריר בפולין, ובשנים 2002-2005 מונה כשגריר בבנגקוק. דרגת המבקש כיום היא "ציר".

3. המשיבים 3-7 הם עובדי משרד חוץ שועדת המינויים בחרה בהם לאיוש המשרות הבאות: מנהל מחלקת צפון אירופה (מר אמיר מיימון), שגריר בקנברה (מר שמואל בן שמואל), שגריר בפראג (מר גדי קורן), שגריר בסינגפור (גב' יעל רובינשטיין) וקונסול כללי בהונג – קונג (מר שגיא קרני) . המשיבים 3-7 מיועדים לאייש את המשרות במהלך קיץ 2013.

רקע עובדתי ומסגרת משפטית

4. המבקש שימש במהלך השנים מגוון תפקידים במשרד החוץ ובנציגויות ישראל ברחבי העולם. המבקש סיים את תפקידו האחרון בחו"ל בשנת 2005. במהלך השנים 2005-2006, המבקש שהה בחל"ת. בין השנים 2006-2008 המבקש שהה במשרד ללא הצבת קבע תקנית או זמנית. לאחר מכן שימש כקצין קישור לקהילות היהודיות במרכז אירופה ואירו – אסיה, בהצבה זמנית בחטיבת תפוצות (בשנת 2008) ומנהל מחלקת מרכז אירופה (בשנים 2009-2011).

5. במסגרת רפורמה פנים משרדית, בשנת 2011 פורקה מחלקת מרכז אירופה באגף אירו- אסיה, והטיפול ברוב המדינות שבאחריות המחלקה הועברו לאגף אירופה. בכך רוכזו כל המדינות באירופה החברות באיחוד הארפואי תחת קורת גג אחת באגף אירופה. מדינות הבלקן נותרו באחריות אגף אירו – אסיה. המבקש מונה למנהל מחלקת הבלקנים (אזור במרחב הארופאי שלא הועבר לאגף אירופה). לטענת המבקש, מדובר בתפקיד בהיקף מצומצם יחסית למטלות במחלקת מרכז אירופה. בתפקיד זה הוא משמש גם כיום.

6. המבקש הגיש מועמדות לתפקידים בחו"ל מספר רב של פעמים, אך לא נבחר. על רקע זה, הוגש ההליך שבפנינו.

7. על פי הסכמים והסדרים בנוגע לשירות החוץ, נקבע כי מינוי עובדים לתפקידים בשירות החוץ ובשירות החוץ המנהלי יהיה בסמכות ועדות המינויים הפנימיות של משרד החוץ, כמפורט בתקנון שירות החוץ (להלן – התקנון). על פי התקנון מינוי עובדים בשירות החוץ נעשה על ידי שלוש ועדות: ועדת המינויים למיני ראשי נציגויות בחוץ לארץ, ועדת מינויים עליונה, הדנה במינוי למשרות סמנכ"לים וראשי אגפים בארץ וקציני מינהלה אזוריים בחוץ לארץ וועדת מינויים שנייה שדנה ביתר המשרות.

8. בועדת המינויים למינוי ראשי נציגויות בחוץ לארץ חברים שמונה: שר החוץ, מנכ"ל המשרד, המשנה למנכ"ל, ראש אגף משאבי אנוש והדרכה, נציג ציבור (ברוטציה), הממונה על מעמד האישה, נציג ועד העובדים, סמנכ"ל מדיני (ברוטציה). ועדת המינויים השניה זהה בהרכבה, למעט שר החוץ שאינו חבר בה, כלומר היא כוללת שבעה חברים.

9. סולם הדרגים במשרד החוץ הוא כדלקמן: מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר – יועץ, ציר, שגריר, כאשר לכל דרג יש שלב א' ושלב ב'.

10. תמצית טיעוני המבקש

א. המבקש זכה להערכה רבה מאת גורמים שונים מולם שירת ומאת הממונים עליו במשרד החוץ. למרות זאת, משנת 2006 כל המועמדויות שהגיש לתפקידים בכירים במטה משרד החוץ נדחו, למעט התפקיד של מנהל מחלקת מרכז אירופה. נדחו גם כל המועמדויות שהגיש מאז שנת 2008 ועד היום לתפקידים בחו"ל.

ב. אין סיבה מוצדקת אשר בגינה אדם כמו המבקש לא ימונה לתפקיד מתאים. מדובר בפרק זמן ארוך מאוד של כארבע שנים בהן לא נבחר לתפקיד בחו"ל ומאחר שהוא כיום בן 64, אם לא ימונה בזמן הקרוב, הוא עלול לא לצאת לחו"ל כלל, עקב המגבלה של יציאה לחו"ל לתקופה של שנתיים לכל הפחות.

ג. המשרד בחר להתעלם מכל הטענות בדבר גילו ולא השיב לפניותיו. המשרד אף לא הגיב למשמרות מחאה שהמבקש קיים.

ד. למבקש הוצעו הצעות שאינן הולמות את כישוריו. הוצע לו להגיש מועמדות לאיוש תפקיד באסמרה, וזו אינה קבילה לאור מצבו המשפחתי, גילו וחוסר הרקע האפריקאי. כן הוצע לו להתמנות כמספר 2 באחת הקונסוליות בארצות הברית, למרות שעסק בתיאום עבודת הקונסוליות כבר בשנות השמונים בעבודתו בשגרירות בוושינגטון. גם הוצע לו לפרוש פרישה מוקדמת. המבקש רואה בכל אלה התעמרות בעובד ותיק ואפליה מטעמי גיל.

ה. מסקנתו של המבקש מסתמכת על יחסו של המשרד כלפיו, ההתעלמות מפניותיו וההצעות שהוצעו לו, והם אלה שאיששו את חששותיו שהמשרד מבקש להתעמר בו ולהתעלל בו על רקע אישי, בין היתר לאור גילו המבוגר במטרה לגרום לפרישתו המוקדמת. המשרד נהג כלפי המבקש במשוא פנים ובחוסר תום לב קיצוני.

ו. הפרוטוקולים של ועדת המינויים פגומים מאחר שהם מהווים סיכום דיון שבו הועדה פירטה מדוע נבחר המועמד שנבחר ואין בהם התייחסות לדחיית המועמדות של המועמדים האחרים. העובדה שהפרוטוקול מיום 24.10.12 (לאחר שהוגשה הבקשה לסעדים זמניים) הוא מפורט, תומכת בטיעוני המבקש ביחס לפגמים שנפלו בפרוטוקולים.

ז. השוואת פרוטוקולים שנערכו בעבר בכתב יד אל הפרוטוקולים המודפסים (מהעת האחרונה) מעידה על פגמים היורדים לשורשו של עניין. הפרוטוקולים אינם משקפים את הליך הבחירה והם אינם כוללים הנמקה ראויה. גם אין בהם התייחסות לנתוניו האישיים של המבקש ולפנייתו אל הועדה. בנסיבות אלה, עובר נטל ההוכחה אל המדינה להראות שהועדה פעלה כדין וזה לא הורם.

ט. לאור כל האמור לעיל, אין מנוס ממסקנה כי המבקש מופלה מטעמי גיל ומכל מקום לא הוצגו נתונים לסתור מסקנה זו.

י. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, מאחר שאם עניינו לא יידון שוב על ידי ועדת המינויים, יסתם הגולל על האפשרות שיממש את כישוריו, הכשרתו וייעודו המקצועי והוא יסיים את שירותו במשרד החוץ כשהוא עשר שנים בארץ, תקופה שהיא חריגה ובלתי סבירה.

11. תמצית טיעוני המשיבים

א. חמש המשרות שהמבקש עותר למנוע את איושן הן משרות בכירות בשירות החוץ הישראלי, בעלות אחריות רבה. הכלל לפיו יש לבחור למשרה בשירות הציבורי את המועמד המתאים ביותר מקבל משנה תוקף במשרות אלה.

ב. תפקודו המקצועי של המבקש היה משביע רצון, המבקש הוא עובד ותיק ומסור המבצע את עבודתו נאמנה, עם זאת אין מדובר בעובד מצטיין. גם הערכות העובד של המבקש בשנים האחרונות היו בינוניות.

ג. אין יסוד לטענות האפלייה, חוסר תום לב או משוא פנים. המבקש מתעלם מכך שלמשרות אליהן התמודד התמודדו מועמדים רבים, חלקם בעלי דרגה, ותק או כישורים שעולים על שלו.

ד. המבקש מנה טענות כלליות אך לא הראה קשר בין גילו לבין העובדה שלא מונה למשרות אליהן התמודד. לעומת זאת, המדינה הראתה כי כל המינויים נעשו באופן ענייני ועל יסוד נתוניהם האישיים של המתמודדים. הפרוטוקולים של ועדת המינויים מדברים בעד עצמם ותומכים בטיעון זה.

ה. המדינה הצביעה על כך שמתוך 21 משרות אליהן המבקש התמודד בשנים האחרונות, רק לחמש משרות נבחרו עובדים בעלי דרג נמוך משלו. לעומת זאת, שמונה מינויים הם של עובדים בדרג שגריר, הגבוה מדרוגו של המבקש. כמו כן, מונה עובד נוסף בדרגת ציר בעל ותק דומה לזה של המבקש (משנת 1978). עובדות אלה מצביעות על כך שהחלטות ועדת המינויים הן מגוונות ולא ניתן להצביע על העדפה של "צעירים".

ו. העובדה שהוצע למבקש לשקול פרישה לפנסיה מוקדמת אינה הוצאה כפויה לגמלאות, אלא מהלך חוקי ולגיטימי. מכל מקום, מדובר בפתרון אחד שהוצע למבקש לצד הגשת מועמדויות למגוון רחב יתר של משרות. מדובר בנסיון לסייע למבקש בפתרונות מעשיים אשר נדחו על ידי המבקש, הממשיך להתעקש שהוא המועמד המתאים למשרות אליהן ניגש.

ז. בניגוד לטענתו בדבר התעלמות מפניותיו, נערכו עימו פגישות רבות ואף נמסרה תשובה למכתביו.

ח. לא נפל פגם בפרוטוקולים של ועדת המינויים, וזאת לאור ההלכה הפסוקה בפרשת גונן (ע"ע 621/07), לפיה די בכך שהפרוטוקול משקף את עיקר הליך הבחירה, לרבות הנמקה לבחירה. הפרוטוקול אינו אמור לתעד את הדברים שנאמרו על ידי חברי הועדה ובפרט כאשר כמעט כל חברי הועדה הם עובדי המשרד המכירים את המועמדים.

ט. גם לא נפל פגם בכך שהועדה לא התייחסה במפורש למכתבו של המבקש או לעניינו, שהרי על הועדה לציין בפרוטוקול התנהלות חריגה, ונתונים אישיים של אחד המועמדים אינם "ארוע חריג". מכל מקום, מכתבו של המבקש עמד בפני הועדה.

י. החלטות ועדת המינויים נומקו כדבעי, ניתן להבין מהפרוטוקלים מדוע המשיבים 3-7 נבחרו לתפקיד ומדוע הועדה סברה כי הם המועמדים הראויים לתפקיד.

יא. החובה לנמק את החלטת הועדה אין משמעה שעליה לנמק החלטה לגבי כל מועמד ומועמד. בשים לב למספר המועמדים לכל תפקיד, מדובר בנטל בלתי סביר על חברי הועדה.

יב. המבקש עותר שבית הדין יתערב בהחלטת הועדה ויקבע כי הוא המועמד העדיף על פני המועמדים האחרים. לא ניתן להיעתר לכך מאחר שלפי ההלכה הפסוקה, שיקול דעת הועדה לא יוחלף בשיקול דעתו של בית הדין.

יג. העובדה שהמבקש לא התמנה למשרות אליהן התמודד אינה מלמדת דבר פרט לכך שהיו מועמדים מתאימים ממנו. דרגה או ותק הם שיקול רלוונטי, אך לא יחיד, שאם לא כן, לא היה צורך בועדות מינויים.

יד. ביחס לחמש המשרות נשוא הבקשה:

לגבי המשרה בקנברה, התמודדו 14 מועמדים, 10 מהם בדרגת ציר או שגריר וחלקם בעלי ותק דומה לזה של המבקש;

למשרת השגריר בפראג התמודדו 20 מועמדים, 9 בדרגת שגריר ו – 9 אחרים בדרגת ציר, כמחצית מהמועמדים בעלי ותק דומה או רב משל המבקש;

למשרת השגריר בסינגפור התמודדו 24 מועמדים, מהם 7 בדרג שגריר ו – 4 בדרג ציר וחלק מהמועמדים בעלי ותק דומה לזה של המבקש;

למשרת קונסול הכללי בהונג קונג התמודדו 16 מועמדים, מהם 4 בדרגת ציר ושלושה בדרגת שגריר. הועדה שמה דגש על כך שהמשיב מס' 7 שנבחר שולט בשפה הסינית;

למשרת מנהל מחלקת אירופה התמודדו 11 מועמדים, 4 מהם בדרגת ציר.

בנסיבות אלה, גם אם נפל פגם ברישום הפרוטוקול, הרי שההחלטות שהתקבלו ביחס למשרות הן סבירות וענייניות ואין להתערב בהן.

טו. מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה, מאחר שהיעתרות לה תפגע ביכולתו של משרד החוץ לאייש משרות חשובות ובכירות ואף המשיבים 3-7 יפגעו מכך שמינויים יעוכב, בעוד ששכרו ותנאי עבודתו של המבקש לא ייפגעו אם הבקשה תדחה.

טז. יש לדחות את הבקשה לגלות את כל החומר שעמד בפני הועדה. מדובר בקורות החיים של כלל המועמדים למשרות ובתיקיהם האישיים ואין טעם ממשי וחשיפתם לאחד מעובדי המשרד, תוך פגיעה בפרטיותם של העובדים.

12. בפנינו העידו המבקש ומר אמיר איילון, ראש אגף משאבי אנוש והדרכה במשרד החוץ. המשיבים 3-7 הגישו תצהירים, אך המבקש לא חקר אותם על תצהיריהם (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 3-5).

הכרעה

13. בפתח הדברים נדגיש כי כל קביעותינו להלן הינן קביעות לכאורה בלבד, שכן מדובר בהליך זמני והן מתבססות על המסמכים שהוצגו לנו, על העדויות הקצרות ששמענו ועל טיעוני הצדדים.

14. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים אנו סבורים כי יש לדחות את הבקשה לסעדים זמניים. להלן נפרט את נימוקינו.

15. את טיעוני המבקש ניתן לחלק לשני נושאים: האם המבקש הופלה על רקע גילו והאם נפל בפרוטוקולים של ועדת המינויים פגם המחייב את ביטול המכרזים. נדון ראשית בטענה בדבר פגם בפרוטוקולים של הועדה.

16. הרציונל בבסיס הנמקת החלטות מנהליות, לרבות ועדות לאיוש משרות, נדון בע"ע (ארצי) 621/07 גונן – זוארץ, (פורסם בנבו, 21.9.08; להלן – פרשת גונן) ונפסק כך:

"ועדת הבוחנים היא גוף מינהלי. בתור שכזה, על הוועדה לפעול בגדר סמכויותיה, עליה לשקול שיקולים ממין העניין ולכלכל את צעדיה בשוויון, בהגינות, בסבירות ובשקיפות. בכל המרכיבים הללו נתונה הועדה לביקורת של מציב שירות המדינה ולביקורת של בית הדין. הפעלת ביקורת זו אינה דבר של מה בכך שכן היא נעשית בדרך כלל לאחר שהתקבלה החלטת הוועדה על הזוכה במכרז. לפיכך, ביקורת זו צריכה להביא בחשבון לא רק את הטענות על פגמים שנפלו בהתנהלות המכרז אלא גם את משקלם של פגמים אלה אל מול הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו של העובד שנבחר לתפקיד (ע"ע 1070/01 שנער – נציב שירות המדינה). מכאן שלא כל פגם שנפל בהליך המכרז מצדיק את ביטול ההחלטה וביטול בחירת הזוכה לפיה. מקובלת עלינו הנוסחה שפגם 'היורד לשורש העניין' מצדיק את ביטולה של זכייה במכרז. אך מהו פגם שכזה? נדמה שאת התשובה לכך יש לחפש במטרת המכרז. כפי שראינו, הליך המכרז נועד לבחור את המועמד המתאים ביותר למשרה בתנאים של שוויון והגינות. מכאן שכל פגם הפוגע במטרת המכרז יחשב כפגם 'מהותי' היכול להביא לבטלו ההחלטה וביטול בחירת הוועדה."

עד כאן המצב המשפטי הכללי, ומכאן לפסיקת בית הדין הארצי ביחס למידת הפירוט הנדרשת בפרוטוקולים של ועדות לאיוש משרה בשרות המדינה. בעניין זה נפסק בפרשת גונן (על דעת רוב חברי המותב) –

"אין חולק שתפקידה של ועדת הבחינה הינו לא רק לבחור את המועמד המתאים אלא גם לנמק את החלטתה.

...

חובת הוועדה לנמק את החלטותיה מקורה בעקרון שעל הוועדה – כגוף מינהלי הנתון לביקורת – לפעול בגילוי ובשקיפות. באין נימוקים עלול להיווצר הרושם שהחלטת הוועדה שרירותית או לא עניינית. באין נימוקים להחלטת וועדה עלול להפגע אמון ציבור העובדים והציבור כולו בטוהר הליך הבחירה.

עם זאת, אין כל הוראה הקובעת מהי מידת ההנמקה. האם ההנמקה צריכה להיות מפורטת וארוכה או די בהנמקה קצרה המעידה על טעמה העיקרי של ההחלטה. בענייננו החלטת הוועדה היתה זו:

"פה אחד נבחרו ה"ה נחמני יאיר ווקסמן צביקה. הרשימו את חברי הוועדה כעונים על כל דרישות התפקיד.

גונן שמואל נבחר ברוב קולות בהסתייגות של נציגות נש"מ... הנימוקים לבחירותו מאותם טעמים כפי שנבחרו השנים האחרים, הסתייגות נציגת נש"מ בגלל השכלתו הפורמאלית והערה בנושא המשמעת."

בביקורת שערך נציב השירות הוא מצא שנפל אמנם פגם בניסוח החלטת הוועדה, אך סבר שפגם זה אינו מהותי.

...

בית הדין האזורי קבע כי החלטת ועדת הבחינה היתה תמציתית ולא מנומקת דיה... עם זאת קיבל בית הדין האזורי את עמדת נציב השירות שהתייחס לדבר כאל פגם טכני. בית הדין הוסיף וציין כי נציב השרות קבע בהחלטתו שבעניין זה לא חרגה הוועדה מן הנורמה המקובלת בשירות המדינה באשר לדרך ניסוח החלטות מסוג זה. לכן, כך סבר בית הדין, אין פגם זה מצדיק התערבות בהחלטת הועדה או בהחלטת נציב השרות...

לדעתי, החלטת הוועדה אינה נגועה בפגם היורד לשורש העניין ככל שמדובר בהנמקת ההחלטה או בפרוטוקול הדיון...

הנמקה – אם עניינית היא אך אינה שלמה – הינה פגם שאינו מהותי ואינו מצדיק ביטול כליל של הליך המכרז. כך סבר בית הדין האזורי ולדעתי אין מקום להתערב בשיקול דעתו בעניין זה."

17. בענייננו, מדובר בפרוטוקול שבו נרשמו שמות חברי הועדה, החומר שהונח בפני הועדה, ההנחיות הכלליות לדיון, פירוט המועמדים שעניינם ירד מסדר היום של הועדה, סקירה קצרה של המועמדים למשרה והחלטה מנומקת של הועדה ביחס למועמד שנבחר למשרה. במקרים בהם היתה דעת מיעוט של אחד מחברי הועדה, זו נרשמה בפרוטוקול. לטעמו של המבקש, על הועדה היה להתייחס לכל אחד מהמועמדים ולנמק מדוע אינו מתאים למשרה.

אכן ניתן היה לרשום פרוטוקול מפורט יותר, הכולל למשל דיון לגבי כלל המועמדים שהתמודדו על המשרה (כפי שאף נעשה בעבר, כעולה מפרוטוקולים בכתב יד שהוצגו בפנינו). ברם, לאור פסיקת בית הדין הארצי בפרשת גונן, אנו סבורים כי העובדה שהפרוטוקולים נשוא הדיון מצומצמים יחסית, אינה מהווה פגם היורד לשורשו של עניין. עיקרי הדברים מצויים בפרוטוקולים והם החלטת הועדה ונימוקיה לבחירת המועמד לאיוש המשרה.

18. במאמר מוסגר נעיר כי על פני הדברים נראה שהחלטת הועדה שנדונה בפרשת גונן היא לקונית יותר מאשר ההחלטות הנדונות בהליך זה, שכן בפרשת גונן הנימוק היחיד שהועדה נתנה הוא שמי שנבחר עונה על כל דרישות התפקיד.

19. לסיכום האמור ביחס לפגמים שנפלו בפרוטוקולים של ועדת המינויים, אנו סבורים כי גם אם ניתן היה לרשום פרוטוקול מפורט יותר הכולל התייחסות לכל אחד מהמועמדים, לפי ההלכה הפסוקה כיום, אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין אשר יש בו להביא לביטול המכרז.

20. מכאן לבחינת טענתו השניה של המבקש והיא כי הוא מופלה מטעמי גיל. מדובר בטענה המופנית כלפי התנהלות המשרד כלפי המבקש ולא רק בהקשר של ועדת המינויים. בעניין זה נציין כי בעניינו של המבקש מדובר בשילוב של שינויים פוליטיים שחייבו רפורמה במשרד ואשר הביאו לשינויים בתפקידו של המבקש (הרחבת האיחוד האירופי, שבדרך הטבע הביא לצמצום המדינות באירופה שאינן חברות באיחוד), העובדה שלמשרות מסויימות בחו"ל ישנם מועמדים רבים מאד וכן נתוניו האישיים של המבקש – הערכות מקצועיות שקיבל (שאינן עולות בקנה אחד עם הערכתו את השגיו במשרד) והעובדה שהמבקש הציג מועמדות רק למשרות שהוא סבור שהוא מתאים להן ולא הרחיב את הגשת מועמדותו לכלל המשרות הפנויות בחו"ל (ר' בעמוד 6 לפרוטוקול, שורה 22 עד עמוד 7, שורה 28).

בנסיבות אלה איננו סבורים כי המבקש העביר את הנטל אל המדינה, להראות כי לא נהגה בהפלייה כלפי המבקש. נוסיף ונעיר כי על רקע המצב אליו המבקש נקלע, איננו סבורים כי נפל פגם בהצעת ראש אגף משאבי אנוש והדרכה במשרד אל המבקש, לשקול פרישה מוקדמת.

21. לכך נוסיף כי טענת הפלייה מטעמי גיל הועלתה על ידי המבקש בהקשר של המגבלה לשירות בחו"ל לתקופה קצרה משנתיים. מדובר בנתון אישי של המבקש. העובדה שלא עולה מהפרוטוקולים שהועדה התחשבה בנתון זה, אינה הופכת את החלטות הועדה למפלות מטעמי גיל. לכל היותר ניתן להסיק מטיעון זה שהועדה לא שקלה את שיקול הגיל, בדונה במועמדות המבקש.

22. לגופם של דברים: בחינת הפרוטוקולים של הועדה בעניינם של המשיבים 3-7, מעלה כי לכאורה, אין בסיס לטענת המבקש לפיה הוא המתאים ביותר מבין המועמדים האחרים, מבחינת ותק או דרגה.

כך למשל, בועדה שהתכנסה ביום 24.10.12, שבה נדונו מספר משרות, ולענייננו רלוונטית משרת קונסול כללי בהונג קונג, מעלה כי אחד המועמדים שלא נבחרו הוא עובד בדרגת שגריר ובעל ותק דומה לזה של המבקש.

מקרב 9 המועמדים למשרת מנהל מחלקת צפון אירופה, רובם בדרגה דומה לשל המבקש (בין יועץ לציר). הנתון היחיד המאפיין את המבקש לעומת שאר המועמדים הוא הוותק ואין די בו לקביעה כי המבקש הוא המועמד המתאים ביותר למשרה.

מקרב 14 מועמדים למשרת שגריר בקנברה, התמודדו ששה עובדים בדרג שגריר, הגבוה מהדרג של המבקש וחלקם עם ותק דומה לשלו. תמונה דומה עולה אף מבחינת המועמדים למשרת שגריר בבנגקוק ואף למשרת שגריר בפראג, שכללה גם עובד בותק העולה על הותק של המבקש.

על פני הדברים, נתונים אלה סותרים את טענת המבקש כי הוא המועמד המתאים ביותר וכי אי בחירתו מעידה על התעמרות או על הפלייה מטעמי גיל.

23. גם בחינת מאזן הנוחות מביא לדחיית הבקשה. קבלת הבקשה משמעה פגיעה בחמישה מעובדי המשרד שנבחרו על ידי ועדת המינויים, שכבר החלו בהערכות מבחינה אישית ומשפחתית למעבר לחו"ל בקיץ הקרוב. אמנם בשלב זה אין מדובר במעשה עשוי, אך ברי כי יש הבדל בין ביטול מכרז אחד ובין ביטול של ארבעה מכרזים. איננו סבורים כי יש להעדיף את עניינו של המבקש על פני עניינם של המשיבים 3-7.

24. אשר לטענה כי המבקש לא יוכל להתמודד בעתיד במכרזים לאיוש משרות בחו"ל לאור גילו, (מאחר שכיום הוא בן 64 ולא יהיה לו בעתיד אופק שרות של שלוש שנים לפני גיל פרישה חובה) – נענה כי ניתן לחשש זה מענה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 209/10 וינברגר – אוניברסיטת בר אילן, (פורסם בנבו, 6.12.12)).

25. ביחס לפסיקה שהמבקש הפנה אליה, יש לציין כי מדובר בפסיקת בתי הדין האזוריים, כאשר ההלכה המחיייבת היא כמפורט לעיל, כפי שנפסק בפרשת גונן. רק שניים מפסקי הדין אליהם המבקש הפנה עוסקים בועדת המינויים במשרד החוץ. בפסק הדין בעניין גלעד רועי (עב (י-ם) 1332/05 גלעד – מדינת ישראל, פורסם בנבו), נמנתה רשימת פגמים בפרוטוקול המכרז ומסקנת בית הדין כי נפלו בו פגמים מבוססת על מסקנתו מהעדויות ששמע, כי הפרוטוקל אינו משקף את ההתנהלות בדיוני הועדה (סעיף 9.5 לפסק הדין). בפסק הדין בעניין דני גולן (סע (ת"א) 34552-01-11 גולן – מדינת ישראל, מיום 16.3.11), בית הדין לא קבע שבפרוטוקול נפל פגם המהווה "פגם היורד לשורשו של עניין". נהפוך הוא - נקבע כי מקום בו חובת ההנמקה אינה מכוח החוק, הנטיה היא שלא לפסול החלטת הועדה בשל העדר הנמקה (סעיף 57 לפסק הדין). כלומר הנפסק שם אינו מסייע למבקש.

26 לא מצאנו כי יש לחשוף בפני המבקש את כלל החומר שעמד בפני הועדה. מדובר בקורות חיים ותיקים אישיים של עובדי המשרד וקבלת חלק זה של הבקשה מהווה פגיעה בלתי מידתית בפרטיות של קבוצה גדולה מעובדי המשרד, שאינם צד להליך.

27. סוף דבר – הבקשה נדחית.

כתב הגנה יוגש תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

הצדדים יתייצבו לדיון מוקדם ביום 10.3.13 בשעה 14:30.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ג, (02 ינואר 2013), בהעדר הצדדים.