<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד קרן פינקלס
ב"כ המשיב – עו"ד קובי בן שעיה
המשיב – הובא ע"י שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

חברי מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

בדיון הקודם, למעשה, נשלח המשיב לקבלת תסקיר שירות מבחן, זאת למרות שחברי ביקש כבר אז לשחרר לחלופה שהוצעה. אותה חלופה, אגב, נפסלה על ידי שירות המבחן – האב.

יש לי 2 בעיות עם התסקיר. הראשונה, שאין שום התייחסות לעבירה נשוא כתב האישום ולו במשפט. זה חשוב כי אם אני מפנה את בית המשפט לכך שהשוטרים מדברים על המשיב לראשונה ואני מפנה לבקשת המעצר, הוא מכחיש שהוא צורך סמים ואומר שאינו נוגע בסמים. אני לא מדברת על האופן שבו נמצאו הסמים כשהם ארוזים במנות, יש משקל ויש סכום כסף מאוד גדול – שמצביע על סחר. נכון שלא תפסו אותו בסחר, אך מדובר בתיק שהנסיבות שלו הן מאוד מאוד קשורות לסחר. כך שאם אדם אומר או מרחיק עצמו מכל קשר לסם בעת האירוע ואז מגיע לשירות המבחן ושירות המבחן למרבה ההפתעה – כשהוא מכור מגיל 16, לא חושבים שמדובר ברמת התמכרות גבוהה. זה כבר לא סמים קלים אלא אחד הסמים הכי קשים שיש. אז, אם זו לא התמכרות... כבר מגיל 16 התחיל בקלים ועבר לקשים, אז אני כבר לא יודעת מה גובל בהתמכרויות ועוד הם אומרים שבתקופות מסויימות, הוא מגביר את הכמויות. אז, הוא נוהג לצרוך באופן קבוע ולעיתים מגביר את השימוש. גם שירות המבחן אומר שדרך המלך היא טיפול בקהילה, ויחד עם זאת הם לא מתרשמים מהתמכרות גבוהה.

לצד עבירות הסמים, העובדה שנמצא סכום כסף מאוד גדול שההסבר שסיפק לגביו המשיב, נמצא כשלא נכון. העובדה שהוא מבצע עבירה, כאשר יש לו הרשעה קודמת לגבי נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח לצד עבירות נוספות, העובדה שמדובר בסם שהוא מן הקטלניים שקיימים, כאשר הפסיקה מדברת מפורשת בצורך במיגור תופעת הסמים ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן יהיה ניתן להפיג את המסוכנות.

אם המשיב אינו נוהג לעשן סמים כפי שאמר במשטרה ואז שינה זאת, הרי שאם זה רק לצורכי סחר, אז קל וחומר לשחררו לחלופת מעצר, שהרי ניתן לבצע עבירת סחר בכל מקום ובכל זמן – מעצים את המסוכנות – הרי איך הוא יכול להסביר חלוקה לשתי מנות ומשקל אצלו באופנוע.

לעניין המפקחים, בדיון הקודם שחברי ביקש לשחרר – הוא הציע את אביו, הדוד והאמא. גם האמא וגם האבא נפסלו ואני לא אפרט, אלא אפנה לתסקיר. הדברים שם מדברים בעד עצמם ואנו אולי גם מבינים מדוע אנו כאן. כל הדודים עם זאת מתארים כולם קשר מאוד קרוב, אבל אף אחד מהם למרות הקשר הקרוב – לא ידעו ולא היו ערים לא להתדרדרות ולא למשבר שהוא חווה על פי דבריו עקב פרידה מבת זוג ולא למצוקה הרגשית בה הוא שרוי ורק היום הם ערים לצורך במעורבות והצבת גבולות ברורים, לאחר שהוא כבר אחרי סורג ובריח.

למשיב שנכנס ויצא מתחנות משטרה לאורך שנים ואז לא הצליחו להציב לו גבולות, היום כשהוא בן 25 יצליחו? אז הוא היה תחת פיקוח והיו אמורים להיות ערים לצורך בהצבת גבולות – גם אז, לא הצליחו לעשות זאת והיום כאשר עומדים מול אדם שמכור מגיל 16 ואף אחד מהקרובים לו לא מודע לכך בכלל, אז אני מעמידה בספק את הפיקוח, את היכולת להציב גבולות. אני ערה לכך שמשפחה מנסה לסייע כשאדם נעצר ולהיות עוגן ואין לי דבר וחצי דבר כנגד המפקחים המוצעים. יחד עם זאת, בנסיבות של המשיב הזה והעובדה שהוא שקוע כל כך עמוק בסמים, הם לא יכולים להוות עבורו את הגורם המרתיע ולהציב לו גבולות. בהודעתו במשטרה הוא מכחיש כל קשר לסם. שם שירות המבחן מציין על פער גדול בין התפקוד היום-יומי שלו לבין התמכרותו.

בסופו של יום, המסוכנות כאן נלמדת גם מהעבירה עצמה וגם מהמשיב שבנסיבות שבהן נתפס הן נסיבות מאוד מסוכנות, ואני נזהרת בלשוני. אדם שמצהיר במשטרה שאין לו שום קשר לסם, נראה לי מרחיק לכת להסתובב עם משקל ומנות מחולקות.

נבקש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המשיב:

חברתי אמרה הירואין וגם בית המשפט אמר הירואין ומדובר בקוקאין.

צריך לראות את נסיבות המקרה והאירוע. אני מכבד את חברתי, אך הטיעונים שהועלו כאן הם רלבנטיים יותר לתיק העיקרי או לטיעונים לעונש, אנחנו נמצאים בשלב של מעצר. התובע שהופיע בדיון הקודם לא התנגד לשליחה לתסקיר שירות המבחן שהוא הגורם המקצועי, וקצינת המבחן היא מנחת קבוצות עם המון ניסיון. אני מכיר אותה קרוב ל- 12 שנה והיא שם 14 שנים בשירות המבחן. יש לה המון ניסיון וידע. כשגוף המקצוע מתרשם ממנו לאחר שישבה איתו מספר שעות ועם בני המשפחה ויש לה היכולת להתרשם, ואילו חברתי באה לאבחן אותו – איזה כלים יש לה? שירות המבחן מתרשם שבעיתות משבר נפל לסמים. הוא בחור צעיר בן 25 וזו מעצרו הראשון בחייו. טענות חברתי לגבי משפחתו – לא פסלו אותם. זה לא נכתב. האם לא הומלצה כמפקחת ראשית. החלופה המרכזית היא שני אנשים שאדם סמכותי ומפקח בעבודתו ורעייתו שאינה עובדת – זו החלופה ההרמטית שבה ישהה ומה שיעזור להקל עליהם היא הוסיפה את ההורים והדודה. זה מה שצויין. זה לא שפסלה אותם. החלופה המרכזית היא הדוד ורעייתו – לכן, לא היתה כאן שום פסילה. והמליצה על טיפול במסגרת הקהילה ומעצר בית מלא. לראשונה בחייו נעצר ואין לו תיקים פתוחים. יש אינדיקציה של תיקים על שימושים. אני לא רוצה להלאות את בית המשפט בשלב המעצר. אני מודע לראיות ולפיכך הסכמתי לראיות לכאורה. זה לא השלב – נדרש בחינת המסוכנות. ניסיתי לשחרר אותו לחלופת מעצר ונשלח לתסקיר והתובע הסכים. יש מישהו מקצועי מאשר שירות המבחן, שהוא הגוף המקצועי? ויש הלכה של בית המשפט העליון שלא בנקל סוטים מהמלצה של שירות המבחן – אין נתון שלא התייחס לגביו. הוא פתח את ליבו בפני קצינת שירות המבחן וסיפר הכל. המשפחה אינה הנושא. המשפחה עברה המון תלאות; האם חולה ונפלה כלכלית. ההורים גרושים. האם בהשכלתה אמת חינוך ואביו שף. לאף אחד אין עבר או תיק פלילי. הם לא מכירים את זה. הם משפחה נורמטיבית. הפשע זר ולא הגיע לביתם. הוא נפל בין הכיסאות, כי לאם היו בעיות קשות והיא טיפלה בהם – יצאה ועשתה ניתוח ולכן לא היו שם ולכן הם לא המפקחים העיקריים. הם מבינים שנפל עליהם פטיש 5 ק"ג והוא נעצר. אין לו עבר סמים – יש אינדיקציות, אבל לא הורשע. המשפחה עשו הכל כי לא רוצים שיתדרדר לחברה עבריינית אלא לשקם אותו, ולכן יש התגייסות מאוד גדולה של כל המשפחה ושירות המבחן התרשם מהם בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. האם והדודה היא אקסטרה להקל על 2 המפקחים העיקריים.

יש את נושא הטיפול והגמילה – אין רכיב ששירות המבחן לא התייחס אליו.

לגבי הפער של ההורים, הואיל ושירות המבחן מציין שהם פספסו אותו – נקרא לזה – לכן, לא המליצה שיהיו החלופות המרכזיות או שישהה אצלכם במעצר בית, אלא רק יסייעו.

אני מופיע המון בתיקי סמים והתיק הזה לא רק שראוי לשחרור על פי כל הפרמטרים שנקבעו בית המשפט העליון ואני מציג פסיקה לגבי תיקים של 20 ק"ג סחר בסמים וסיכון חיי אדם ואף הם שוחררו למעצר בית בבאר שבע או בש"פ גיל מזרחי של יבוא 98 ק"ג של יבוא סם ושוחררו. בתיק אחר 50 ק"ג גם בבש"פ ששוחרר. אני מציג פסיקה נוספת בתיק בית המשפט המחוזי בבאר שבע של 20 ק"ג לא מזמן – היה עיכוב ביצוע ולא הגישו לעליון. אני מציג את ההחלטה. הוחלט על שחרור למעצר בית ושילובו בהליך טיפולי.

אני מתקשה. אני לא מקל ראש, אבל מדובר בתיק מנורי ויש המון טענות שיטענו כי עבד באופן רציף והכל יעלה בתיק העיקרי. הוא לא משתמש ברמת התמכרותית אלא בעיתות משבר. הוא בחור צעיר בתחילת דרכו והוא פרס בפני קצינת המבחן הכל.

גם בית המשפט שחרר בנתונים האלה, ואין צורך לתת בתיק זה פוקוס אחר.

אבקש את המלצת שירות המבחן – בעצם, התביעה ביקשה ששירות המבחן יחווה את דעתו ולאחר מכן כאשר ההמלצה אינה לרוחם, הם מתנערים. אם ההמלצה היתה לפי רצונם, אז היו מצטטים מתוכה.

יש להתייחס בפרופורציה לתיק הזה. אין משהו שאינו מונח בפני בית המשפט.

ב"כ המבקשת:

כשהתביעה מגישה בקשת מעצר, הכוונה היא שאנו מתכוונים למעצר. אם היינו סבורים שיש אפשרות לאיין את המעצר במעצר בית, היינו מבקשים זאת.

כאשר חברי התובע שהופיע מטעם המאשימה לא התנגד לתסקיר, אין זה אומר כדברי חברי שאנו מסכימים. גם אז העמדה היתה למעצר.

ב"כ המשיב:

כאשר התביעה עומדת על הרגלים ומסרבת לשליחה לתסקיר – זה לא המצב פה. שירות המבחן התרשם מהמשיב. אבקש שגם בית המשפט יתרשם מהמפקחים המוצעים.

גרסת הנאשם בשלב מעצר היא פחות רלבנטית. הוא לא גויס לצבא על רקע של סמים.

יש מב"דים ויש אינדיקציות לשימוש בסמים, הוא גם לא גויס לצבא בתקופה שהיה במשבר. הוא גם חווה פיגוע שבו חברו נהרג – היה באותו אירוע.

ב"כ המבקשת:

תחילת השימוש בסמים היה בגיל 16 והפיגוע היה לאחר שהחל את השימוש בסמים.

<#3#>

החלטה

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.
2. עם הגשת כתב האישום, עתר ב"כ המשיב לבית המשפט להורות על שחרורו של מרשו לחלופת המעצר שהוצעה, אף טרם דיון בבקשה לגופה ובית המשפט הורה כי טרם ישקול בית המשפט שחרורו של המשיב לכל חלופת מעצר, יתקבל אודותיו תסקיר של שירות המבחן.
3. בפתח דיון היום, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר ועתר לבית המשפט להורות על שחרורו של מרשו בתנאים לשהייה במעצר בית מלא בבית דודיו, בפיקוחם ובפיקוח הוריו של המשיב וכן דודתו האחרת, וזאת על פי המלצת שירות המבחן.
4. ב"כ המבקשת טענה מנגד כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך מתן הדעת לפער שבין האמור בהודעתו במשטרה לאי שימוש בכל סם ולבין האמור בתסקיר שירות המבחן וכן תוך מתן הדעת לכלל הנסיבות האופפות את נסיבות האירוע המצביעות על מטרת האחזקה האמיתית.
5. כאמור לעיל, אין חולק בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועל בית המשפט לבחון עתה האם יש בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב.
6. המדובר במשיב שהינו יליד 1987 נעדר הרשעות קודמות בעבירות סמים ולחובתו הרשעה יחידה בגין ביצוע עבירת שבל"ר גניבה ונהיגת רכב ללא רישיון שבוצעה בשנת 2004.
7. מתסקיר המעצר שהתקבל בעניינו עלה כי שירות המבחן התרשם כי לעצם מעצרו אפקט מציב גבולות וכן העריך כי אין מדובר ברמת התמכרות גבוהה לשם ועל ולהערכתם ניתן להסתפק בטיפול אמבולטורי במסגרת עירונית בכפוף לחלופת מעצר משמעותית.

באשר למפקחים המוצעים התרשמו כי הדודים בני הזוג נטלי ויהודה ביטון מתאימים להוות מפקחים מרכזיים במסגרת חלופת מעצר, ערים כיום לקשיו, לשימוש בסמים ומבינים את המחוייבות הנדרשת מהם.

שירות המבחן מצאו גם את ההורים ואת הדודה כיכולים להוות גורמים מפקחים בזמנים קצובים והמלצת שירות המבחן הינה להורות על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר בבית בני הזוג נטלי ויהודה ביטון בפיקוחם ובפיקוח יתר המפקחים וכן על העמדתו של המשיב בפיקוח מעצר של שירות המבחן למשך 6 חודשים, במהלכו יופנה לטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות.

1. בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה, בעת שמדובר במשיב צעיר אשר נעדר הרשעות קודמות בסמים והרשעתו הקודמת היחידה הינה משנת 2004 ולאור המלצת שירות המבחן ולאחר עיון בפסיקה, לרבות בש"פ 1567/12, מצאתי להורות על שחרורו ואולם מצאתי להורות כי רק הדודים נטלי ויהודה ביטון הם אלה שיפקחו על המשיב, שכן לגביהם המליץ שירות המבחן במלוא פה על הפיקוח ואילו באשר להורים, לאור האמור בתסקיר המעצר, התקשיתי לקבוע כי יוכלו לפקח.
2. לאור סך כל האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א. יהא על המשיב לשהות בבית דודו ודודתו בני הזוג נטלי ביטון ת.ז. 029536554 ויהודה ביטון ת.ז. 022303796 ברח' הגדנע 7 בפתח-תקוה ויאסר עליו לצאת מפתח הבית במהלך כל שעות היממה.

ב. יהא על המשיב לשהות בפיקוחם המתמיד של מי מבני הזוג לסירוגין, כאשר הוסברה להם חובת הפיקוח כעולה מתסקיר המעצר וכן יובהר להם על ידי בית המשפט, לרבות היותם חשופים לחילוט ערבותם, היה ויפר המשיב תנאי מתנאי השחרור.

להבטחת תנאי השחרור, אני מורה כדלקמן:

א. תיחתם התחייבות עצמית על ידי המשיב בסך של 10,000 ₪.

ב. תיחתם ערבות צד ג' על ידי כל אחד מהמפקחים בסך של 10,000 ₪.

ג. יופקד סך במזומן של 5,000 ₪.

אני מעמידה את המשיב בצו פיקוח של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

עד למילוי כל תנאי השחרור, יישאר המשיב במעצר עד להחלטה אחרת.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"ג, 08/11/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אבקש שהות להתייעצות.

ב"כ המשיב:

אבקש לבדוק אם אפשר להפחית את ההפקדה ולאפשר אורכה של 24 שעות להפקדתה.

אבקש לאפשר לו שעות התאווררות 3 פעמים בשבוע.

• לאחר הפסקה -

ב"כ המאשימה:

אני מבקש שירשם בפרוטוקול שהמפקחים יודעים שהפיקוח אמור לקחת זמן רב ואולי אפילו שנה.

אני לא יודעת מה חברי הבטיח למשפחה.

בתיקים מסוג זה, מעצר הבית הוא ארוך.

הוסכם בינינו להעלות את סכום ההפקדה לסכום של 7,500 ₪, כאשר סך של 5,000 ₪ יהוו תנאי לשחרור וכאשר לגבי היתרה בסך 2,500 ₪ תינתן אורכה עד ליום 13.11.2012 בשעה 16:00, כאשר חברי ימציא לנו עותק מיתרת ההפקדה.

כמו-כן, אנחנו נבקש איזוק אלקטרוני ופסילת הרישיון עד תום ההליכים, כיוון שהוא משוחרר.

המפקחים:

הוסברה לנו על ידי בית המשפט חובת הפיקוח והיה והוא מפר כל תנאי – עלינו להודיע ישירות למשטרה.

כמו-כן, אנו מודעים לכך שהפיקוח שנטלנו על עצמנו הוא לתקופה בלתי מוגבלת.

<#5#>

החלטה

לאור הסכמת הצדדים, אני מורה כי סך ההפקדה יעמוד על 7,500 ₪, כאשר סך של 5,000 ₪ יהווה תנאי לשחרור והיתרה בסך של 2,500 ₪ תשולם עד ליום 13.11.2012 בשעה 16:00, ויהא על ב"כ המשיב להמציא למבקשת אישור בדבר תשלום היתרה לגביה ניתנה אורכה.

בהיעדר הסכמה, לא מצאתי להורות על הטלת איזוק אלקטרוני לאחר מתן ההחלטה המקורית ואף לא נתבקשתי מלכתחילה ובהקשר זה, גם לא נתבקשה פסילה עד לתום ההליכים.

בקשת ב"כ המשיב לשעות התאווררות כבר עתה נדחית מכל וכל והחלטת בית המשפט המקורית בצירוף ההסכמה אליה הגיעו הצדדים שרירה וקיימת.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"ג, 08/11/2012 במעמד הנוכחים.