תביעה למתן צו עשה, אשר יחייב את הנתבעים לחלק את נכסי עזבונו של המנוח אביטן, בהתאם לצו קיום צוואה שניתן ביום 2.9.12 על ידי הרשם לענייני ירושה.

הנתבעים 2-4 טרם הגישו כתב הגנה ולפיכך עתרו התובעים למתן פסק דין נגדם.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה, בו הוא מעלה מספר סוגיות הראויות לדיון:

ראשית, טוען הנתבע 1 כי הסמכות העניינית להכריע בתביעה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, בהיותה תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה. לטענתו, בהתאם לסעיף 1(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, יהיו הצדדים לסכסוך אשר יהיו.

שנית, ולגופה של התביעה, טוען הנתבע 1 כי סירב לבצע את צו קיום הצוואה, משום שהוא מעלה שאלה מהותית מתחום דיני הירושה, ביחס לתוקפה של צוואה שאחד המוטבים בה, אליו מתייחסת לשון הצוואה כאילו היה בחיים, נפטר עוד טרם עריכתה – ולא טרם פטירת מוריש, כפי שטענו התובעים בכתב התביעה. בנוסף, נפלו טעויות במספר תעודת הזהות של המוטבים, כפי שהם מופיעים בצוואה.

עיינתי בטיעוני הנתבע 1, ואני סבורה כי לאור סעיף 1(6) לחוק והפסיקה בנושא, נראה שיש ממש בטענה בדבר חוסר סמכות עניינית, שהרי לצורך הכרעה בתביעה, נדרשת הכרעה בסוגיה מתחום דיני הירושה. ראו לענין זה פסק דינו של כב' השופט עמית בע"א 665/04 (חי') שובל דני ואח' נ' עו"ד שחף נילי ואח' (13.12.05).

בטרם אכריע בשאלת הסמכות העניינית, ניתנת לב"כ התובעים אפשרות להגיש סיכום טענות בעניין, בתוך 20 יום מהיום.

בשלב זה, ולאור האמור לעיל, אין מקום למתן פסקי דין בהעדר הגנה.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.