כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, במסגרתו מיוחסות למשיב 1 עבירה של מרמה והפרת אמונים, הזנחת השמירה על כלי ירייה וחומרים מסוכנים, שיבוש מהלכי משפט וסיוע לגניבה. באישום נוסף מיוחסות לשני המשיבים עבירות של סיוע לעשיית עסקה בנשק, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. למשיבה 2 מיוחסת בנוסף גם עבירה של סיוע לגניבה בידי עובד ציבור. למשיב 1 מיוחסות באישום השני גם עבירות של עשיית עסקה בנשק, התפרצות לרכב בכוונה לבצע פשע או גניבה וגניבה בידי עובד ציבור.

בתמצית יצוין כי המשיב 1 הוא שוטר. האישום הראשון מייחס למשיב 1 עבירות שעניינן בהזנחת כלי נשק משטרתי שהיה אצלו, אצל אדם המעורב בפלילים, וביצוע עבירות מרמה לאחר מכן. עניינו של האישום השני בניסיון שנעשה לחפות על אובדן הנשק, כמפורט באישום הראשון. לשם כך פעל המשיב 1 כדי לביים גניבה של נשק מרכב משטרתי אחר, וזאת באופן שבו ניתן יהיה לטעון שגם נשקו נגנב.

העבירות המיוחסות למשיבה 2 הן עבירות בעיקרן של סיוע, כאשר המשיבה 2, שהיא אשתו של המשיב 1, הייתה אמורה לסייע לו בביצוע הפעולות, כמפורט בכתב האישום.

ב"כ המשיבה 2 לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, שיש בהן כדי לבסס סיכוי להוכחת עובדות כתב האישום. למעשה, המשיבה הודתה במיוחס לה בכתב האישום. בהעדר מחלוקת על חלקה במעשים, ובהעדר מחלוקת לקיומן של ראיות, לא מצאתי לנכון להרחיב את הדיון בעניין זה.

אין גם חולק כי העבירות, מעצם טיבן, מקימות עילת מעצר. מדובר בסיוע שסייעה, כך לכאורה, המשיבה 2, למשיב 1 לבצע עבירות שעניינן בגניבת נשק, ביחד עם עבירות מרמה נוספות. מכאן שקמה עילת מעצר של מסוכנות.

עם זאת, וכאשר בוחנים את הראיות ואת חלקה של המשיבה 2 בפרשה, לא ניתן שלא להתרשם מכך שהמשיבה 2 פעלה במציאות שבה היא הייתה אנוסה לבצע מעשים כפי שדרש ממנה בעלה, וזאת כדי לסייע לו. אינני סבור, לאחר עיון בחומר הראיות, כי מדובר בנאשמת אשר הייתה פועלת באופן עצמאי מיוזמתה כדי לבצע את העבירות נשוא כתב האישום, או עבירות אחרות.

בהביאי בחשבון אלו, סבור אני שהמסוכנות הנשקפת ממנה, הן כלפי הציבור והן כלפי אחרים המעורבים באותה פרשה, היא במדרג הנמוך.

בהחלטה קודמת, שוחררה המשיבה לחלופת מעצר בית, תחילה בהרחקה מכפר מגוריה ובהמשך, לאחר דיון בפני ביום 13.11.12, הותר לה לחזור לכפרה ולהתגורר בבית הוריה בחלופת מעצר בית מלא.

לאחר עיון במכלול הראיות, סבור אני כי אין מקום לכל התנאים המגבילים אשר הוטלו על המשיבה 2. למעשה, טוענת המאשימה כי עיקר המגבלות שהוטלו עליה, אינן כפועל יוצא לצורך להגן על הציבור מפני המשיבה 2, אלא בעיקר כדי להגן על המשיבה 2 מפני אחרים. לעניין זה התקיים בפני דיון בדלתיים סגורות, ולא ארחיב בכל הנוגע לדברים שעלו שם. אציין רק כי מדובר בחשש לפגיעה במשיבה 2, וזאת מטעמים הקשורים במערכות יחסים עם המעורבים בפרשה זו, בתחומים שצנעת הפרט יפה להם. על רקע זה התעורר חשש שמא ייעשה ניסיון לפגוע במשיבה 2.

מבלי להמעיט מהסיכון, סבור אני כי אין בכך כדי להקים עילת מעצר. עילות המעצר המפורטות בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996, עוסקות בסיכון הנגרם מהנאשם, שעניינו מתברר, כלפי אחרים. סיכון לשלומו של הנאשם עצמו, מצד אחרים, אינו מהווה בגדר של עילת מעצר.

כאמור, ככל שהדבר נוגע למסוכנות הנשקפת מהמשיבה עצמה, סבור אני כי מדובר בסיכון במדרג נמוך. בשים לב להודאתה במיוחס לה וכן בעדויות שמסרה בקשר לאחרים, המעורבים בפרשה, אינני רואה גם סיכון של ממש כי תפעל להשפעה על עדויות של עדים אחרים.

מכאן שיש להבטיח את התייצבותה לדיונים וכן סדרי פיקוח נאותים, ואולם אין צורך בהגבלת חירותה, וזאת בשים לב לעילת מעצר אשר היא במדרג הנמוך ביותר, כמפורט לעיל.

אוסיף עוד, כי דווקא המציאות העדינה עליה הצביעו ב"כ הצדדים, והסיכון אשר יתכן וקיים למשיבה 2 עצמה, יובילו אל התוצאה שהיא תמעט מלהסתובב בכפר מגוריה, או בישובים אחרים הקשורים לקהילה הדרוזית שהיא נמנית עליה, וזאת ללא כל קשר להליך הפלילי.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

אני מבטל את חיובה של המשיבה לשהות בחלופת מעצר בית מלא.

אני מורה כי המשיבה תמשיך להתגורר בבית הוריה ותשהה בבית הוריה בחלופת מעצר בית, בפיקוח אחד המפקחים אשר התייצבו בפני ביום 13.11.12, כל לילה מהשעה 19:00 ועד השעה 7:00 למחרת בבוקר.

בשעות היום רשאית המשיבה לצאת את הבית בו היא שוהה.

המשיבה תתחייב להתייצב לכל דיון שייקבע בעניינה בבית המשפט, יינתן צו לעיכוב יציאתה של המשיבה מהארץ.

להבטחת התחייבויותיה תחתום המשיבה על התחייבות עצמית בגובה 50,000 ₪ ותפקיד סך של 5,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט.

כמו כן, אביה יחתום על ערבות אישית לקיום חיובי המשיבה, בסכום של 50,000 ₪.

יובהר כי על המשיבה להתחייב להתייצב לכל דיון שייקבע בעניינה, וכן עליה להתחייב להימנע מיצירת כל קשר עם עדי תביעה שאינם שוטרים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ג, 19 נובמבר 2012, במעמד הצדדים ובאי כוחם.