1. בפניי בקשת המבקשת לבטל את פסק-הדין שנתתי בהעדר הופעתה לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18.11.14, כאשר היא נעדרה עקב מחלה.

2. לתיק הוגשה תגובתה המפורטת של הצד שכנגד.

3. עיינתי בבקשה, באישור הרפואי שצורף לה, ובתגובה על כל נימוקיה ואסמכתאותיה, ומצאתי כי במקרה דנן אין דרך אחרת אלא לקבל את הדברים שפורטו בתגובה.

4. עיון בתיק מראשיתו, מעלה את המסקנה העגומה כי מבקשת דנן לא חפצה בבירור ענייני של המחלוקות, וכמקובל בהליכים משפטיים, אלא מטרתה אך "למשוך זמן", לסרבל הליכים, ולגרום לצד השני בזבוז זמן ונזקים כספיים.

די אם אדגיש רק שתי נקודות מהאמור בתגובה:

• מדוע זה לא יכלה המבקשת להתקשר באותו בוקר לב"כ המבקשת ולהודיעה על מחלתה?!
• מדוע זה לא התייצב מר לנקרי בדיון ומסר הודעה בשמה, וכן כדי להחקר על תצהירו?!

מדובר באדם שטען בשמה של המבקשת, בישיבה הקודמת, ולכן הייתה מוטלת עליו חובה כפולה להתייצב בישיבת 18.11.14, אך הוא לא עשה כן.

5. ברור הדבר כי יש לדחות את בקשת המבקשת, וכך אני מחליט.

6. אך לפנים משורת הדין, לא אפסוק כנגד המבקשת הוצאות כדבעי אשר יהלמו את העבודה שהושקעה בהכנת התגובה.

7. סוף דבר הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ה, 09 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.