נגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו עבירה של ניכוי תשומות ללא מסמך כדין. לפני בקשה לתיקון כתב האישום, בדרך של הוספת טבלה המפרטת מועדי הדו"חות התקופתיים וסכום מס התשומות אשר נוכה בכל אחד מן הדו"חות.

ב"כ הנאשם מתנגד לבקשה. זאת משום שהגיש נגד המאשימה ובית המשפט עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בה ביקש לבטל האישום, או לחלופין, לתקנו, בטענה שאינו מפורט דיו ומקשה על הגנתו (בג"צ 8592/14, אבו סרייה נ' מדינת ישראל ואח').

ב"כ המאשימה הבהיר, כי התיקון נעשה בעקבות התחייבות המאשימה לבית המשפט העליון במסגרת תשובתה לעתירה אותה הגיש הנאשם, והתיקון המבוקש אף צורף לכתב התשובה.

לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים, ראיתי להורות על תיקון כתב האישום:

התיקון המבוקש מבהיר טענות המאשימה ולמעשה, חופף להבהרות אותן קיבל ב"כ הנאשם במכתבו של ב"כ המאשימה מיום 23.11.14. לא עלתה כל טענה כי התיקון פוגע באופן כלשהו בהגנת הנאשם או בזכות מזכויותיו. לפיכך, אין מניעה להעתר לבקשה לגופה.

אוסיף על כך, כי אחד הסעדים להם עתר ב"כ הנאשם בבג"צ הנ"ל, הוא תיקונו של כתב האישום, באופן שיכלול פירוט רב יותר של העובדות המיוחסות לנאשם. התקשיתי להבין מדוע מתנגד ב"כ הנאשם לתיקון, אותו ביקש בעצמו.

נתתי דעתי לטענת ב"כ הנאשם, כי על בית המשפט "להתעלם מן הבקשה", בשל ההליך התלוי בבית המשפט העליון. לא ראיתי בה ממש. ראשית, בית משפט יכול לקבל בקשה או לדחותה, אך לא להתעלם ממנה. לגופו של ענין, אין בקיומה של עתירה לבג"צ כדי לעכב או למנוע הדיונים בערכאה הדיונית. בקשה כזו עלתה במסגרת העתירה ולא ניתן צו כמבוקש. יתרה מכך, מטעמי יעילות, עדיף כי בקשה דיונית תתברר ותוכרע בערכאה הדיונית בטרם תידון העתירה בבית המשפט העליון, על מנת שיעמדו לפני בית המשפט והצדדים מלוא הנתונים, לכשתידון עתירת הנאשם לגופה.

לאור האמור למעלה, מורה על תיקון כתב האישום כמבוקש.

להודיע לצדדים ולסרוק כתב האישום המתוקן לתיקיית כתבי טענות.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ה, 05 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.