בפניי בקשת הנתבע להגשת מסמכים משלימים ודרישה לראות בבקשה זו כבקשה להארכת מועד.

המסמכים אשר צירופם מבוקש, הם כתב המרצת פתיחה במסגרת הליך 13928-09-13, פסק דין שניתן באותו הליך, העתק הבקשות למתן צווי ירושה שהוגשו מטעם הנתבע בהתייחס לקרובי משפחה שונים ורלוונטיים.

לטענת הנתבע, מסמכים אלה מעידים על זיקת הנתבע למקרקעין נשוא התביעה, מאמציו להסדרת זכויותיו בהם והתייחסותו לנכס כבבעלותו הבלעדית.

התובעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, המסמכים הנ"ל לא הוגשו במועד, קרי בשלב הגשת התצהיר מטעם הנתבע, ובהתאם להוראת ביהמ"ש מיום 21.10.14, לפיה הורה לנתבע להמציא עותק מהמרצת הפתיחה תוך 7 ימים, הנתבע לא עמד בהחלטה זו והמועד להמצאת ההמרצה חלף זה מכבר. עוד נטען, כי לנתבע אין כל עילה לצירוף המסמכים, שכן לא שכנע את ביהמ"ש כי בעניינו התקיימו המבחנים המצטברים שנקבעו בפסיקה לצירוף ראיה לאחר תום ההוכחות והם תרומת הראיה לחקר האמת, עוצמת הנזק הראייתי והדיוני שייגרם לבעל הדין שכנגד עקב הגשת הראיה בשלב מתקדם של ההליך, הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין, לרבות עוצמת הפגיעה בניהולו התקין של ההליך וההכבדה על בעל הדין שכנגד. בהודעה מאוחרת שהוגשה על ידי התובעת עתרה לכך, שביהמ"ש יתייחס לקבילות מסמכים אלה במסגרת פסק הדין שיינתן בתיק דנן. למען שלמות התמונה אציין, כי לנתבע ניתנה זכות תשובה, ברם הוא לא מצא לנכון לממשה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורה אני כי יש להתיר את הגשת המסמכים המבוקשים, חרף האיחור הקל בהגשתם, זאת בהתאם להחלטה מיום 18.2.16.

כאמור, במסגרת הישיבה שהתקיימה במועד זה, הוחלט כי בקשה מטעם הנתבע להגשת מסמכים נוספים מתוך תיק המרצת הפתיחה או מתוך תיק הרשם לענייני ירושות תוגש תוך 14 יום. אמנם, הנתבע לא פעל עפ"י ההחלטה והגיש את הבקשה להגשת המסמכים באיחור. יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי ייגרם עיוות דין לתובעת בהתרת הצירוף המבוקש.

עסקינן בבקשה לצירוף ראיות נוספות אשר לא הוגשו במצורף לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבע. כידוע, בית המשפט רשאי בכל שלב להתיר צירופן של ראיות נוספות, אף בשלבים מתקדמים של ההליך, לרבות שלב של ערעור. נקבע, כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת, אף אם נסתיים שלב שמיעת הראיות, ואפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין, במקרים בהם הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (ראה: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ כלל חברה לביטוח, פ"ד נה (4) 577, 579).

שיקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות פורטו בהרחבה ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, כדלקמן:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".

בענייננו, עסקינן במסכים הרלוונטיים לסלע המחלוקת הנטושה בין הצדדים והנחוצים לצורך ההכרעה בתיק דנן. על שום כך, מן הדין לאפשר לנתבע להגיש את המסמכים המבוקשים כדי לפרוש בפני ביהמ"ש תמונה מלאה ושלמה ולעזור לבית המשפט לעשות צדק.

לאור האמור, אני רואה בבקשה להגשת מסמכים כבקשה להארכת מועד, נעתרת לבקשת הארכה וכן מתירה את צירוף המסמכים המבוקשים.

באשר לקבילות מסמכים אלה ושאלת המשקל הראייתי שיש לייחס אליהם, שאלה זו תוכרע בשלב מתן פסק הדין ולאחר הגשת סיכומי טענות הצדדים.

יחד עם זאת, בשל העיכוב בהגשת הבקשה, אני מחייבת את הנתבע בתשלום הוצאות לתובעת בסך 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה וללא קשר לתוצאות ההליך.

צו סיכומים חדש יינתן בהחלטה נפרדת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ו, 24 יולי 2016, בהעדר הצדדים.