1. לפני בקשת התובע לפטור מתשלום אגרה בגין התביעה שהגיש עם עוד 17 עובדי הנתבעת לשעבר. בבקשתו, ציין התובע כי הוא אב לשלושה ילדים; אשתו משתכרת כ- 5,500 בכל חודש; במשך תקופת מה קיבל התובע דמי אבטלה; לבני הזוג דירת מגורים אשר בחציה האחד הם מתגוררים, ואילו חציה הנוסף מושכר. יודגש כי שווי השכירות גבוה מתשלומי החזרי המשכנתא. עוד ציין התובע כי לקח הלוואות שונות לצרכי מחיה, והוא מתקשה לעמוד בפרעונן. לבקשה צורפו מסמכים התומכים בטענות.

2. הנתבעת מתנגדת לבקשה זו. לטענתה מהנתונים שפירט התובע בבקשתו עולה כי אינו נמנה עם הזכאים לקבלת פטור מאגרה כאמור בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח- 2008 (להלן- התקנות). כמו כן, התובע לא עמד בדרישות תקנה 12 לתקנות בדבר המצאת אסמכתאות ונתונים נוספים המוכיחים כי יש לפטור אותו מתשלום אגרה.

3. על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד - אי יכולת של בעל דין לעמוד בתשלום האגרה; השני - על פניו נראה כי התביעה מגלה עילה (תקנה 12(ב) לתקנות).

כך נפסק בעניין זה:

"מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (עע (ארצי) 5789/10/11 שויטלו גרשון נגד מועצה דתית חוף השרון, ניתן ביום 30/12/2011)

כלומר, פטור מאגרה הינו החריג, ועל בעל הדין מוטל הנטל לשכנע כי הוא אכן עומד בתנאים הקבועים בתקנות.

4. נבחן את קיומם של התנאים בענייננו. תקנה 12(א), המתייחסת לתנאי הראשון קובעת כי:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה."

עיינתי בתצהיר המבקש ואין בו פרטים מהותיים כנדרש לעיל. התובע לא ציין אם יש ביכולתו לבקש הלוואה מקרוביו; האם לו או לאשתו נכסים נוספים (מעבר לדירה) או חשבונות בנק, לרבות חסכונות; האם יש באפשרותו לקבל את מלוא סכום ההלוואה שנתן לפני מספר שנים לאדם אחר בחזרה ועוד. אולם בכך לא די. אף הנתונים שהוצגו על ידי התובע מעלים ספק אם מדובר בבעל דין שאין ביכולתו לשלם אגרה: בבעלות התובע דירה אשר חלקה מושכר בסך של 2,600 ש"ח וגובה החזר המשכנתא נמוך משכר הדירה המתקבל (2,290 ₪, סעיף 4 לתצהיר). אם כן, נותר בידו של התובע סך של 310 ₪ בגין ההפרש. האגרה עומדת על סך של כ- 855 ₪ בלבד. דהיינו, סכום שהוא שווה ערך לפחות מההפרשים של שלושה חודשי שכירות. זאת ועוד, חשבונו של התובע, נכון ליום 6.11.12 עמד על יתרה בסך של 3,727 ₪, כך שהוא אינו מצוי במצב של משיכת יתר. מצופה כי מי שמבקש לקבל פטור מאגרה יעשה קודם לכן ככל יכולתו בכדי לממש את חסכונותיו בטרם יפנה לקופת הציבורית. התובע לא עשה כן.

משכך, סבורני כי המבקש אינו עומד בתנאי הראשון לתקנות.

מאחר שמדובר בתנאים מצטברים, אין צורך לדון בתנאי הנוסף - האם התביעה מגלה עילה אם לאו.

5. לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ז' טבת, תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.