לפני:

הנשיאה ורד שפר

החלטה

1. המשיבה, עובדת זרה בעלת אזרחות תאילנדית, הגישה כנגד הנתבע, שהינו בעל משק חקלאי, תביעה בה טענה כי עבדה בשירותו תקופה ממושכת ופוטרה, ועל כן תבעה פיצויי פיטורים וזכויות נלוות.

בפני בית הדין נשמעה עדותה של התובעת שנגבתה כעדות מוקדמת, וזמן מה לאחר שנשמעה עדותה הוגשה הבקשה שבפנינו, שבה עתר המבקש-הנתבע לסלק על הסף את התביעה שכנגדו עוד בטרם יגיש כתב הגנה.

2. הבקשה לדחיה על הסף נומקה בטענות העיקריות שדלקמן –

א. מהמסמכים שהוצגו בחקירתה של התובעת, אשר היא אף אישרה חתימתה עליהם, עולה כי האשרה לעבודתה בארץ ניתנה על שם חקלאי אחר, שאיננו הנתבע, ושמו ברק יצחק,ועימו אף נחתם חוזה העבודה שלה.

כבר משום כך, דין תביעת התובעת כנגד הנתבע להידחות, באשר הנתבע לא היה מעסיקה, אלא רק ברק יצחק, והתובעת רק נוידה לעבוד אצלו בחלק מהתקופה בה שהתה בארץ, כאשר ברק יצחק היה חולה.

ב. כאשר ברק יצחק ביקש להחזירה לעבוד אצלו, סירבה התובעת, אשר רצתה להישאר יחד עם בעלה אשר עבד אצל הנתבע, ושניהם ביקשו לעזוב את הארץ יחד.

משום כך לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים.

ג. התובעת אישרה חתימתה גם על הודעת סילוק בה אושר קיבלה כל המגיע לה מהנתבע, ונוכח העובדה שמתלושי השכר שהופקו בגינה עולה כי שולמו לה זכויות נלוות – אין היא זכאית לתשלומים נוספים.

ד. מחקירתה של התובעת עולה כי לא חתמה על התצהיר שלה בשפה העברית, ועל כן יש לראותה כמי שלא הגישה תצהיר עדות ראשית.

3. בתגובתו, השיב ב"כ התובעת את הטענות העיקריות שדלקמן -

א. התובעת עבדה בפועל אצל הנתבע והתגוררה אצלו משך 4 שנים, ואפילו לא הכירה את מר ברק יצחק, ומשכך יש לראותה כמי שעבדה בשירות הנתבע.

ב. הנתבע הוא זה שהפסיק את עבודת התובעתץ בשירותו משום שקוצץ מספר האשרות שלו, ועל כן יש לראות התובעת כמי שפוטרה.

ג. אין לראות בחתימת התובעת על הודעת הסילוק כמחייבת אותה או ככזו שיש בה כדי להוות ויתור על זכויותיה.

ד. התובעת חתמה על תצהירה, ואמירתה שלא חתמה על המסמך שהציג לה הנתבע, אשר הווה צילום מטושטש של התצהיר – אין בה כדי ליטול ממנו את משמעותו ותוקפו.

4. הדין החל לגבי סילוקן על הסף של תביעות –

זה מכבר נקבע, כי מדיניות בתי הדין לעבודה היא הכרעה בהליך הבא לפניהם לגופו של עניין.

לעניין שימוש בסעד של מחיקה או דחייה של תביעה על הסף, קובעת הפסיקה כך:

"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 ובין היתר ב"שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה..." (דב"ע נב/217 – 3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' – הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3).

בית הדין ייענה לבקשת דחייה או מחיקה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים, ורק כאשר הוא משוכנע, כי גם אם יוכיח התובע את כל האמור בכתב תביעתו, לא יזכה בסעד, שכן על פי הדין החל, אותן עובדות אינן מצמיחות עילת תביעה.

השימוש בסמכותו הטבועה של בית-המשפט לסלק על הסף תביעות ייעשה בזהירות, פן תיפגע הזכות היסודית לפנות לערכאות יתר על המידה.

תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי בית הדין ימחק על הסף כתב טענות, בין היתר, כאשר "אין הכתב מראה עילה".

מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה, אם כן, מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה (ראו, ע"א 6313/01 עיזבון המנוח אלעד שיאון ז"ל נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567).

על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שהתובע יוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו.

במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה, נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה ( ראו , ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312).

5. בענייננו , מוצאת אני שבחינת מכלול הנסיבות והטענות שפורטו לעיל מביא למסקנה שאין מקום לדחות את התביעה על הסף.

מדובר בתביעה לזכויות מכוח חוקי המגן, שנטל ההוכחה בדבר תשלומן מוטל על המעסיק, ובבחינת השאלה מי היה המעסיק יש ליתן משקל לא רק למסמכים הפורמליים אלא לנסיבות כהוויתן, כאשר אין חולק שהתובעת ביצעה עבודה בשירות הנתבע וקיבלה ממנו שכר תמורת עבודתה, כך שאין מקום כלל לטענה לפיה לא התקיימו יחסיי עובד ומעביד בניהם.

גם בכל הנוגע לעולה מתלושי השכר, או הודעת הסילוק עליה חתמה התובעת (שאין מקום לספק שאינה עונה על התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה בכל הנוגע לכתבי ויתור והודעות סילוק של עובדים בתום תקופת עבודתם) – יש לשמוע את מכלול הראיות, .

בנוסף – יש לבחון שוב היטב גם את השאלה האם אכן התובעת חתומה על התצהיר העדות הראשית שלה, האם הבינה את האמור בו לאחר שתורגם לה כדת וכדין כפי שטען בא כוחה, והאם יש ליתן תוקף ראייתי לטענות הנכללות בו.

כך או כך, לא נראה כי כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי יש להתעלם ממסמך זה או מתוכנו.

6. סיכומו של דבר, דין הבקשה לדחייה על הסף – להידחות.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת הוצאות המשפט שייפסקו במסגרת ההכרעה בתביעה לגופה.

7. הנתבע יגיש כתב הגנה עד ליום 15/03/13.

עותק ישגר בתוך המועד האמור לב"כ התובעת, והוא יודיע בתוך 15 יום ממועד קבלת כתב ההגנה האם הוא מבקש להביא עדויות או ראיות נוספות.

לעיון ביום 01/04/13.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ג, (02 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.