בפני בקשה להעברת הדיון מפאת חוסר סמכות מקומית לבית משפט השלום בקריות.

המבקש הינו הנתבע בתביעת שיבוב-כספית בגין אחריותו לכאורה בתאונת רכבים. המשיבה הינה המבטחת של הרכב הנפגע. המשיבה תובעת סך כולל של 10,036 ₪. המבקש, בכתב ההגנה, מכחיש אחריותו לתאונה.

המבקש הגיש בקשתו להעברת מקום הדיון ביום 03.01.13. בטענותיו סומך המבקש ידו על כך שמענו הינו בעיר קרית אתא שבקריות. כמו כן, מציין בבקשתו כי למשיבה סניף בחיפה. בבקשתו מפנה המבקש לתקנה 3 (בבקשה נכתב בטעות תקנה 5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות").

המשיבה, בתגובתה מיום 14.01.13 מסכימה להעברת הדיון לסמכות מחוז חיפה אך לבית משפט השלום בחדרה היות והתאונה נשוא התביעה ארעה בעיר מודיעין וכי עדת התביעה מתגוררת בעיר מודיעין.

בתשובתו מיום 17.01.13 מתנגד המבקש לבקשתה של המשיבה להעברת הדיון לחדרה. המבקש טוען כי בהסכמתה של המשיבה להעברת הדיון לחדרה יש לראות בכך משום ידיעה מראש כי הסמכות המקומית בתביעה זו מוקנית לבית משפט השלום במחוז חיפה וכי מלכתחילה היה עליה להגישם בבית משפט שלום שבמחוז חיפה.

המסגרת הנורמטיבית לבקשה

עניין מקום השיפוט מוסדר בפרק ב' לתקנות. הסעיף הרלוונטי לענייננו הינו סע' 3 לתקנות, אשר קובע חלופות אשר די בהתקיימות אחת מהן בכדי להקנות לביהמ"ש סמכות מקומית לדון בתובענה.

3. א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.

הסמכות להעברת הדיון לביהמ"ש אחר, מצוי בסע' 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

79. (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

דיון

נראה כי יש ממש בטענת המבקש בדבר הגשת כתב התביעה בניגוד לתקנה 3 לתקנות. צודק המבקש כי על המשיבה היה להגיש התביעה בבית משפט שלום שבמחוז חיפה, בין אם מדובר בחדרה או בקריות. במידה והיתה מגישה תביעתה בחדרה, היה רוכש בית המשפט שם את סמכותו המקומית.

נוסף על כך, התנייתה הייחודית של תקנה 3(א1) מעניקה לבית המשפט שבמחוז חיפה סמכות מקומית על אף כל הכתוב בתקנה 3(א). היה על המשיבה, שלה סניף בחיפה, להגיש התביעה במחוז חיפה ולא במחוז זה, בבית משפט השלום בתל אביב.

הייתה למשיבה הזכות לבחור את בית המשפט שבמחוז חיפה ולהגיש תביעתה שם ואין אני מוצא סיבה בדין מדוע בחרה המשיבה להגיש תביעתה כאן. על ב"כ המשיבה היה לדעת כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה. אני למד, מעיון בתגובתה של המשיבה, כי במקרה זה כלל הידיעה גובר על כל טענה אחרת שטענה. ניתן להבין כי נוכח הסכמתה של המשיבה להעברת הדיון למחוז חיפה, אך לבית משפט קרוב יותר למגורי העדה או למקום קרות התאונה, מצביעה על ידיעתה כי היה עליה להגיש התביעה במחוז חיפה.

סבורני שבנסיבות התובענה דנן, טענת היעדר סמכות מקומית מוצדקת והיא עומדת עליה, אין כל סיבה להתעלם מהתקנות ולדון בתובענה זו בביהמ"ש השלום בתל אביב כאשר לביהמ"ש השלום בקריות שבמחוז חיפה קנויה סמכות זו.

סיכום

על כן, מכוח סמכותי על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, אני מורה על העברת התובענה מביהמ"ש השלום בתל אביב לביהמ"ש השלום בקריות.

המזכירות תמסור החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.