1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 18.12.2008 כנגד המבקשת (להלן: "המועצה"),ועיכוב ביצוע של ההליכים בגינו.
2. המדובר בתביעה כספית שהגיש המשיב כנגד המועצה לתשלום בגין שכר עבודה עבור אימון קבוצת כדורגל בעונת המשחקים 2001/2002 ,בתחומה של המועצה. במסגרת פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשמת, כתוארה אז, אוסילה אבו -אסעד , חויבה המועצה לשלם למשיבה סך של 28,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ובצירוף הוצאות משפט. (להלן: "פסק הדין").
3. המועצה מפרטת בבקשתה מספר שיקולים מדוע להיעתר לבקשתה לביטול פסק הדין, בין היתר, סיכויי ההגנה, המועצה טוענת כי יש לה הגנה טובה שכן התביעה הוגשה בהיעדר סמכות עניינית , שיהוי כבד של המשיב בהגשת תביעתו ,המדובר בחוב מ2001-2002 , בעוד שהתביעה הוגשה ב-2006 , כמו כן בשל היות ההסכם עם המשיב בניגוד לכל דין וכל נוהל , ללא היתרים וללא אישורים. וכי בעבר הגיש המשיב נגד המועצה תביעה בבית הדין האזורי בנצרת , שנסתיימה בפסק דין שנתן תוקף להסכם גישור שנחתם בין הצדדים . לעניין האיחור הניכר בהגשת הבקשה, טוענת המועצה כי זה נבע מאי ידיעה בדבר הגשת התביעה שכן זהותו של החותם על המסמך, תפקידו ואם הינו בעל הרשאה לקבלת כתבי בי דין, אינה ידועה לה.
4. לא התקבלה תגובה לבקשת המועצה לביטול פסק הדין מאת המשיב על אף שהחלטתי המורה לו להגיב לבקשה תוך 20 יום הומצאה למשרד ב"כ המשיב באמצעות מכשיר הפקס ביום 29.6.15.
5. אין חולק כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר וכי נדרש "טעם מיוחד" על מנת ליתן למבקשת ארכה, כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
6. בית המשפט העליון קבע מפי כב' השופטת נאור ברע"א 7092/11 איוב מטח נ. קרן הסיטי מיום 16.08.2012 (פורסם בנבו), כי "טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור, יש לתת את הדעת למכלול שיקולים ובהם מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת הסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך שלגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו, למתן אורכה להגשתו".
7. בענייננו, הוגשה בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה מבלי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת הביטול . מנגד לא הוגשה תגובה לבקשה לביטול פסק הדין כנדרש.
8. בכל אופן , לגופו של עניין טוענת המועצה כאמור כי הטעם להגשת הבקשה באיחור נעוץ בעובדה שלא ידעה על קיומו של פסק דין אלא לאחר שקיבלה אזהרה בתיק ההוצל"פ מס 525760-05-15 , שנפתח לביצוע פס"ד ביום 02.06.15(להלן:" תיק ההוצל"פ"), וכי כתבי בי דין שנמסרו לידי המועצה , לא התקבלו על ידה ולא ידועה זהותו של החותם על קבלת כתבי בי דין מטעם המשיב.

בענייננו, הוגש אישור מסירה אודות המצאת כתב התביעה לידי המבקשת הנושא חותמתה מיום 29.10.08 ועל כן אין ספק שכתב התביעה הומצא כדין.

יחד עם זאת, לאור טענות ההגנה כבדות המשקל שהועלו בבקשה ובשים לב לפסיקת בית המשפט העליון כפי שצוטטה, הנני מאריך את המועד להגשת הבקשה.

1. לבקשה לביטול פסק דין לגופה, הפסיקה מבחינה בשני מקרים בהם ניתן לבטל פסק בהיעדר הגנה ,הראשון פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).
2. גרסת המועצה לעניין סיבת המחדל ביחס להעדר הגנתה אינה מספקת לטעמי. שכן, הוגש לידי בית המשפט אישור מסירה, הנושא חותמתה, וטענותיה אודות אי ידיעתה בעניין זהותו של החותם על כתבי בי דין , אינן מניחות את הדעת. לפיכך, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.
3. כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל שהציג המבקש לאי הגשת הגנה על ידו (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009). בבדיקת סיבת המחדל יש לבחון האם נבע מזלזול, רשלנות, או שקיים נימוק ראוי לכך. בנוסף, על בית המשפט לשים לנגד עיניו כי מבחן בדבר סיכויי ההצלחה הוא המבחן העיקרי (בר"ע (חיפה) 1835/07 יהודה לוי ואח' נ' מזיג דוד (פורסם ביום 5.11.2007).
4. כאמור, גרסת המבקשת לעניין סיבת המחדל ביחס להעדר הגנתה אינה מספקת. עם זאת, אינני סבור כי התנהלות המבקשת ו/או בא כוחה מגיעים לכדי זלזול בהליך השיפוטי ולכל היותר מדובר רשלנות. כעולה מן הבקשה, מיד לכשנודע למבקשת דבר פסק הדין פעלה על פי הנדרש והגישה הבקשה ללא שיהוי כאשר היא מנומקת ומפורטת, ראיה לכך שיש לה עניין בקיום ההליך המשפטי בעניינה והיא מוכנה לקחת על עצמה החובות הנובעות מכך.

אשר לסיכויי ההגנה שבפי המבקשת, קיימות טענות הגנה לא מבוטלות המצריכות בירור עובדתי לגופו של עניין המצדיק ביטול פסק הדין.

1. המגמה הרווחת בפסיקה היא להיעתר לבקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, זאת לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חקיקתי, על מנת ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט, זאת תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד ע"י פסיקת הוצאות. הרציונל העומד בבסיס גישה זו נובע מכך שדחיית בקשה לביטול פסק דין עלולה להוביל להשלכות משמעותיות על בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין, היות וזה ניתן מבלי שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו.
2. בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי, מחד את סיבת המחדל בגינה ניתן פסק הדין בהעדר והשיהוי הניכר בהגשת בקשה לביטול פסק הדין, ומאידך את סיכויי ההגנה שוכנעתי, כי מן הראוי להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקשת וליתן לה את יומה בבית המשפט.
3. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 18.12.2008. בהיעדר תגובה מטעם המשיב איני עושה צו להוצאות. כתב הגנה תוך 20 ימים מיום קבלת החלטה זו.

1. עם הגשתו של כתב ההגנה אקבע מועד לישיבה מקדמית בתביעה זו.
2. לעיוני ביום 8.10.15.

המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ה, 06 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.