גזר דין (תו"ב 13622-09-08; 13640-09-08; 13635-09-08)

1. ביום 1.6.2015 הורשעו הנאשמים בתיקים שבכותרת (למעט הנאשם בתיק 13639-09-08 בו עוכבו ההליכים) על-פי הודאתם בביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר בניה לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. על-פי העובדות העולות מכתבי האישום, ביצעו נאשמים אלה עבודות ושימוש במקרקעין הידועים כגוש 13563 חלקה 1 ביישוב טובא זנגריה ללא היתר בניה (להלן: המקרקעין) כדלקמן:

הנאשם בתו"ב 13622-09-08 עלא עלי מוחמד זנגריה

בניית סככה מפח גלי לדיר כבשים מקונסטרוקציית ברזל, הכוללת יציקת משטח בטון בגודל של כ-320 מ"ר.

הנאשם בתו"ב 13635-09-08 השאם מחמוד עלי זנגרי

א. בניית סככה מפח גלי לרפת מקונסטרוקציית ברזל, הכוללת יציקת משטח בטון בגודל של כ-230 מ"ר ובגובה של 4.5 מ"ר.

ב. בניית גדר מרשת התפוסה בעמודים המחוברים לקרקע המקיפה את הרפת בגודל 1,500 מ"ר.

הנאשם ב-תו"ב 13640-09-08 אחמד מוחמד זנגריה

א. בניית סככה מפח גלי לגידול בקר מקונסטרוקציית ברזל, הכוללת יציקת משטח בטון בגודל של כ-532.5 מ"ר.

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין.

1. מתחם העונש ההולם

א. הערך החברתי הנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, לשמר את איכות החיים של הציבור, על מנת שלצד הבנוי יהיו ערכי נוף, על מנת שהבנוי עצמו יהיה אסתטי ועל מנת שלצד העסקים יהיו אזורי מגורים שקטים שבהם נעים לחיות ("איננו מדברים עוד כבעבר – אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, (28.7.1996)). דיני התכנון והבניה נועדים לשמור על הבטיחות (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, בעמ' 649). עבירות תכנון ובניה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פ"ד לח (1) 494, 500 (1984)). "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש..." ( ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל נ' אבו ניר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987)). עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה", תופעה שיש למגרה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- "אונו", פ"ד נו (3) 49, 59 (2002)).

ב. מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

להודאת הנאשמים קדמה החלטה בבקשתם לבטל את כתבי האישום נגדם בטענת הגנה מן הצדק. הנאשמים טענו, במסגרת זו, כי לפני בניית המבנים מושא כתבי האישום, רפתותיהם של הנאשמים היו סמוכות לבתיהם בכפר, וראש המועצה המקומית הנחה אותם להוציא את הרפתות מהכפר ולהעתיקן למקום בו הם בנו את הרפתות מושא כתבי האישום. בהחלטה בה דחיתי את טענת ההגנה מן הצדק עמדתי על כך שבמספר הזדמנויות נמנעה המאשימה מלהכחיש כי ראש המועצה אכן הנחה את הנאשמים לבנות את המבנים מושא כתב האישום, ויצאתי מנקודת ההנחה שכך היה (החלטה מיום 1.6.2015 פס' 6). עם זאת, קבעתי, על בסיס עדות מפורשת מטעם הנאשמים, כי הם ידעו כי בכך שהם נענים לדרישת ראש המועצה, הם הולכים למקום "לא חוקי" וכי לראש המועצה לא היתה סמכות להתיר להם לבנות במקום מושא כתבי האישום (פס' 8).

בטיעונים לעונש הפנה הסנגור לערך המוגן של דיני התכנון והבניה הנזכר לעיל בענין שמירה על איכות החיים של הציבור על מנת שאזורי מגורים יהיו מקומות שנעים ושקט לחיות בהם. על כן טען הוא כי המבנים מושא כתבי האישום פוגעים פחות בערך המוגן מהמבנים הקודמים שהיו סמוכים לבתיהם. נוכח טענת הנאשמים שגם המבנים הקודמים נבנו ללא היתר, בכל הנוגע לערך בדבר איכות חיי תושבים, קשה שלא למצוא טעם בטענה זו. אלא, כפי שנזכר לעיל, ישנם ערכים נוספים של דיני תכנון ובניה, ובענין שלטון החוק, הוסיפו הנאשמים למעשים בלתי חוקיים (לטענתם) שבוצעו בעבר, סדרה חדשה של מעשים בלתי חוקיים, בדמות בניית מבנים רחבי היקף ללא היתרים.

ג. מדיניות הענישה

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות על דיני התכנון והבניה מצויה במגמת הרתעה והחמרה, בשל כך שעבירות הבניה ללא היתר הפכו לחזון נפרץ. נוכח המגוון הרחב של מידות אשם ומידות נזק בעבירות תכנון ובניה, קיים קושי באיתור מדיניות הענישה הנוהגת (ראו תו"ב 47071-10-10 (רמ') מדינת ישראל - ועדה מקומית לתכנון ובניה שוהם נ' צוקרמן, פס' 63 (2.1.2014) (להלן: ענין צוקרמן). מעיון בפסיקה בענין מדיניות הענישה עולה תמונה כדלקמן:

בניית סככה לגידול בקר/רפת/דיר

א. ב-חע"מ 20510-07 (נצ') מ.י.ו.מ לתכנון ובניה יזרעאלים נ' מוחמד (25.1.2010) נדונה הקמת סככה וחממה וכן גידור בשטח של כ-877 מ' לשימוש כדיר. על הנאשם, שהודה במיוחס לו, הוטל קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות בסך 30,000 ₪ והוצאו צו הריסה וצו הפסקה.

ב. ב-תו"ב (נצ') 11518-07-08 ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' נוג'ידאת (25.6.2009) נדונה הגדלת סככה חקלאית המשמשת כדיר והגדלת סככה של מתבן בשטח כולל של 260 מ'. על הנאשם, שהודה במיוחס לו ואשר במועד מתן גזר הדין כבר הרס את המבנים, הוטל קנס בסך 8,000 ₪ והתחייבות בסך 15,000 ש"ח.

ג. ב-תו"ב (נצ') 3933-04-08 ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' זועבי (6.5.2009) נדונה הקמת שתי סככות חקלאיות מקונסטרוקציית מתכת וכיסויי ניילון ופח בשטח של 520 מ"ר המשמשות את הנאשם כדיר צאן, כמו כן הנאשם יצק עמודי ברזל בגובה 3 מ"ר התוחמים 200 מ"ר והכל ללא היתר. על הנאשם, שהודה במיוחס לו, הוטלו קנס בסך 25,000 ₪, התחייבות בסך 15,000 ₪ וכפל אגרות בסך 500 ₪, וכן הוצא צו הריסה.

ד. ב-תו"ב (קצ') 27643-09-11 מדינת ישראל הועדה המקומית לתכנון ובניה גולן נ' מטלון (4.6.2013) נדונה בניית קונסטרוקציית ברזל עם קירוי בשטח של כ-380 מ"ר כתוספת לרפת קיימת. נקבע כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע העבירות נע בין קנס בסך 4,000 ₪ לבין קנס בסך 50,000 ₪. על הנאשם, שהודה במיוחס לו והחזיק היתר במועד מתן גזר הדין, הוטלו קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 5,000 ₪.

ה. ב-תו"ב (קריות) 10431-07-09 ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל נ' פרץ (6.5.2010) נדונה בניית סככה וקונסטרוקציית ברזל עם איסכורית בשטח כולל של 260 מ"ר המשמשת לרפת. על הנאשם, שהודה במיוחס לו, הוטלו קנס בסך 20,000 ₪, התחייבות בסך 10,000 ₪ ואגרה בסך 520 ₪; כן הוצא צו הריסה.

יציקת משטח בטון

א. ב-תו"ב (צפת) 17945-12-08 ועדה מקומית לתכנון אצבע הגליל נ' גוטמכר (22.4.2009) נדונה יציקת משטח בטון בהיקף שלא צוין, בשטח שנועד לחקלאות או מגורים, לצרכי מסחר ללא היתר. על הנאשם, אשר הודה במיוחס לו, הוטל קנס בסך 3,000 ₪ והוצא צו הריסה מותנה וצו איסור שימוש.

ב. ב-תו"ב (חד') 43648-11-10 ועדה מקומית לתכנון שומרון נ' עמאש (25.5.2011) נדונו בניית יסודות ויציקת משטח בטון ללא היתר. על הנאשם, אשר הודה במיוחס לו, הוטל קנס כספי בסך 2,100 ₪, התחייבות בסך 5,000 ₪, ואגרת בניה בסך 1,500 ₪; כן הוצאו צו הריסה ואיסור שימוש.

ד. הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

1. תכנון מוקדם –מעדות הנאשם 2, אשר העיד בשם הנאשמים שלושתם, עולה כי הנאשמים ידעו שהם הולכים לקראת בניה בלתי חוקית (פרוטוקול 2.4.2014, ע' 6, ש' 24).

2. חלקם היחסי של הנאשמים ומידת השפעתו של אחר עליהם – הנאשמים הם אשר בנו את המבנים מושא כתב האישום. עם זאת, נקודת המוצא, כאמור לעיל, היא כי ראש המועצה הנחה אותם לעשות כן. למרות שכאמור, הנאשמים ידעו כי לראש המועצה אין סמכות להתיר את הבניה, לכך שראש המועצה הנחה אותם לבצע את הבניה משקל בלתי מבוטל לקולא. המועצה המקומית אף הבטיחה לסייע לנאשמים להכין תכנית (החלטה מיום 1.6.2015 ע' 2 ש' 16). כאשר בעלי שררה מנחים לאזרח כיצד לפעול (גם אם האזרח יודע שהם פועלים מחוץ לגדר סמכותם), תוך שהם אף מרגיעים אותו בהבטחות לסייע להם להסדיר את הבניה, מקובל עלי שיש בכך כדי להשפיע עליו.

3. הנזק הצפוי מביצוע העבירה – אין נתונים, מעבר לפגיעה בערך המוגן (ראו לעיל).

4. הנזק שנגרם מביצוע העבירה – אין נתונים, מעבר לפגיעה בערך המוגן (ראו לעיל).

5. הסיבות שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירה – ראו לעיל.

6. יכולתם של הנאשמים להבין – הנאשמים לא טענו לקשי בענין זה, ומעדות הנאשם 2 ומטענות הנאשמים ניתן להסיק כי הנאשמים הבינו היטב כי בניית הרפתות במקרקעין מושא כתב האישום אינה חוקית.

7. יכולתם של הנאשמים להימנע מהמעשה – הנאשמים לא טענו לקושי בענין זה.

8. מצוקה נפשית עקב התעללות על ידי נפגע העבירה – לא רלוונטית.

9. קרבה לסייג לאחריות –הנאשמים לא טענו לקשי בענין זה.

10. אכזריות, אלימות והתעללות – לא מתעוררות.

11. ניצול לרעה של כוחם של הנאשמים, של מעמדם או של יחסיהם – לא מתעורר.

12. מצבם הכלכלי של הנאשמים (לענין קנס) – לטענת הנאשמים הם השקיעו ממון רב בבניית הרפתות החדשות מושא כתב האישום, אך לא הוגשה כל אסמכתא לכך. כן נטען כי הנאשמים בני העדה הבדואית, הם המפרנסים היחידים אשר כל בני המשפחה סמוכים על שולחנם. אשר למצבם הכלכלי:

נטען כי הנאשם בתיק 13622-09-08 עלא זנגריה נישא אך לפני שנה והוא משתכר בשכר מינימום בתחום החקלאות אך טענה זו לא נתמכה באסמכתא.

הנאשם בתיק 13635-09-08 השאם זנגריה, לעומת זאת, הגיש מסמך המצביע על כך שהוא חב במסגרת תיק הוצאה לפועל סך של 476,685 ₪.

לגבי הנאשם בתיק 13640-09-08 אחמד זנגריה נטען, כי הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר עובד כשכיר בחנות לממכר מוצרי בניין ומשתכר בכ-7,000 ₪ לחודש.

ה. מתחם העונש ההולם: בענייננו, לצד הנסיבות לקולא בענין השפעת ראש המועצה עומדת העובדה שהנאשמים ביצעו, בנוסף לבניה, וממשיכים לבצע, שימוש ללא היתר במבנים מושא כתבי האישום במשך כ-7 שנים. מתחם העונש ההולם בענין הקנס מתבטא:

בתיק 13622-09-08 (סככה לרבות משטח בטון, בהיקף של כ-320 מ"ר) בקנס הנע בין 20,000 ל-30,000 ₪;

בתיק 13635-09-08 (סככה לרבות משטח בטון בהיקף של כ- 230 מ"ר), נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם בתיק זה – קנס בסך הנע בין 5,000- 10,000 ₪.

בתיק 13640-09-08 (סככה לרבות משטח בטון, בהיקף של כ-532.5 מ"ר) קנס הנע בין 18,000 – 53,000 ₪.

יודגש כי מתחם הענישה בתיקים אלה מבטא אך עבירה של בניה ללא היתר (סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה), שכן נאשמים אלה לא הואשמו בבנייה בסטיה מתכנית (סעיף 204(ב) לחוק זה).

אין בידי לקבל את טענת המאשימה לפיה מתחם העונש ההולם בנסיבות המפורטות לעיל כולל מאסר על תנאי.

2. גזירת העונש של הנאשמים:

א. הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

1. פגיעת העונש בנאשמים – ראו לעיל בענין מצב כלכלי.

2. פגיעת העונש במשפחת הנאשמים – ראו לעיל בענין מצב כלכלי.

3. נזק שנגרם לנאשמים מביצוע העבירה ומההרשעה – לטענת הנאשמים הם ניזוקו כלכלית, כאשר השקיעו ממיטב כספם בבניית הסככות, אך ההשקעה הכספית, במודע, בבניה בלתי חוקית אינה בגדר שיקול לקולא.

4. נטילת אחריות ומאמצים לחזרה למוטב – הנאשמים הודו בביצוע העבירה ולטענתם כעת הם פועלים להסדרת הבניה הבלתי חוקית.

5. מאמצים לתיקון תוצאות העבירה – הנאשמים לא הסירו את הבניה הבלתי חוקית, והם ממשיכים להשתמש בה ללא היתר.

6. שיתוף הפעולה של הנאשמים (שיקול לקולא) – הנאשמים שיתפו פעולה וחסכו משאבים לתביעה ולבית המשפט בכך שהודו.

7. התנהגות חיובית – אין נתונים.

8. נסיבות חיים קשות – לא נטענו טענות רלוונטיות לענין זה.

9. התנהגות רשויות אכיפת החוק – הסנגור חזר בסעיף זה על טענותיו בענין התנהלותה של המועצה המקומית, אולם המועצה המקומית אינה הגוף המופקד על אכיפת חוק התכנון והבניה.

10. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה – מעשים נטענים משנת 2008, כתבי בשנת 2008, הרשעה בשנת 2015. כאן המקום לציין כי רוב רובן של שורה ארוכה של דחיות דיון בתיק היו לבקשת הנאשמים.

11. עבר פלילי או העדרו - המאשימה לא טענה שלנאשמים עבר פלילי.

ב. שיקום; הגנה על שלום הציבור; הרתעת היחיד; הרתעת הציבור – אין נתונים שיש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה ההולם במקרה זה.

ג. נסיבות נוספות – אין נתונים.

לאור כל האמור לעיל, אני משית על הנאשמים עונשים כדלקמן:

הנאשם בתו"ב 13622-09-08 עלא עלי מוחמד זנגריה

1. קנס בסך 22,000 ₪ או 120 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-22 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2016. אי ביצוע תשלום כלשהו במלואו ובמועדו יעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

2.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 22,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 במשך שנתיים. אם לא יחתום תוך 7 ימים, ייאסר למשך 90 יום או עד שיחתום, לפי המוקדם.

3. מוצא בזה צו הריסה המורה לנאשם להרוס את הבניה מושא כתב האישום עד יום 15.10.2016 אלא אם יחזיק עד אותו מועד בהיתר בניה כדין עבורה.

4. מוצא בזה צו המורה לנאשם להימנע מלעשות, בעצמו או באמצעות אחר, כל שימוש בבניה מושא כתב האישום החל מיום 15.10.2016 אלא אם יחזיק עד אותו מועד בהיתר בניה כדין עבורה.

הנאשם בתו"ב 13635-09-08 השאם מחמוד עלי זנגרי

1. קנס בסך 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2016. אי ביצוע תשלום כלשהו במלואו ובמועדו יעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

2.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 15,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 במשך שנתיים. אם לא יחתום תוך 7 ימים, ייאסר למשך 90 יום או עד שיחתום, לפי המוקדם.

3. מוצא בזה צו הריסה המורה לנאשם להרוס את הבניה מושא כתב האישום עד יום 15.10.2016 אלא אם יחזיק עד אותו מועד בהיתר בניה כדין עבורה.

4. מוצא בזה צו המורה לנאשם להימנע מלעשות, בעצמו או באמצעות אחר, כל שימוש בבניה מושא כתב האישום החל מיום 15.10.2016 אלא אם יחזיק עד אותו מועד בהיתר בניה כדין עבורה.

הנאשם ב-תו"ב 13640-09-08 אחמד מוחמד זנגריה

1. קנס בסך 21,000 ₪ או 120 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-21 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2016. אי ביצוע תשלום כלשהו במלואו ובמועדו יעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

2.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 21,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 במשך שנתיים. אם לא יחתום תוך 7 ימים, ייאסר למשך 90 יום או עד שיחתום, לפי המוקדם.

3. מוצא בזה צו הריסה המורה לנאשם להרוס את הבניה מושא כתב האישום עד יום 15.10.2016 אלא אם יחזיק עד אותו מועד בהיתר בניה כדין עבורה.

4. מוצא בזה צו המורה לנאשם להימנע מלעשות, בעצמו או באמצעות אחר, כל שימוש בבניה מושא כתב האישום החל מיום 15.10.2016 אלא אם יחזיק עד אותו מועד בהיתר בניה כדין עבורה.

הצווים בגזר דין זה יירשמו בפנקס המקרקעין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ב' חשוון תשע"ו, 15 אוקטובר 2015, במעמד הצדדים.