בפני בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.

ביום 2.1.13 ניתנה החלטתי בבר"ע שהגיש המבקש על החלטת רשם ההוצל"פ. באותה החלטה קבעתי כי מיד לאחר שהמבקש ימציא ערבות בנקאית אוטומנית כלפי המשיבים יבוטלו כל הליכי ההוצל"פ כולל השעבוד על הדירות ומינוי כונס נכסים.

טענת המבקש היא כי הוא המציא ערבות לפי אותה החלטה ביום 6.1.13 וכי הבקשה לביטול הליכים ושטרי ביטול משכנתה הועברו אליו רק ביום 9.1.13. למרות האמור המשיבים לא עשו דבר על מנת לבטל את העיקולים שהוטלו בבית המשפט למרות שנדרשו לעשות כן.

התוצאה היא שנותרו עיקולים שהוטלו בתיק בית המשפט השלום בת.א. 1750/09 ובין היתר עיקול על דירת המבקש ברח' קנדה 11/8 ירושלים ועיקולים נוספים.

המשיבים השיבו שהם ביצעו את ההחלטה מיד עם קבלתה ולמרות מזג האוויר הסוער ולמרות שהמשיב היה בחו"ל דאגה באת כוחם למסור למבקש את שטרות ביטול המשכנתה כבר ביום 9.1.13 במסירה אישית. כמו כן התברר לה כי לא נרשם שיעבוד על הרכב במשרד הרישוי כך שלא היה לה מה להסיר שם. המשיבים טוענים עוד כי מיד עם קבלת החלטתי מיום 2/1/13 הוגשה על ידי המבקש בקשה לרשם ההוצל"פ לבטל את כל ההליכים, כפי שהיה רשאי לעשות לפי החלטתי, שכן ההחלטה הורתה על הסרת השעבודים ולא הורתה מי יבצע זאת, לטענת המשיבים לא הוטלה עליהם חובה לעשות כן. בבקשתו צרף המבקש בטעות החלטה אחרת לכן רשם ההוצל"פ דחה את בקשתו.

ביום 15.1.13 ניתנה החלטת רשם ההוצל"פ לבטל את כל ההליכים וביום 17.1.13 ניתנה החלטת רשם לפיה על ב"כ המשיבים להמציא תצהיר שהיא קיבלה את הערבות הבנקאית המתוקנת לפי החלטתי מיום 2.1.13. התצהיר הוגש מיד.

המשיבים טוענים איפוא כי כיוון שהם הגישו בקשה לביטול הליכי הוצל"פ והעבירו אותה לכל הגורמים הרלבנטיים, הם עמדו בחובתם לפי ההחלטה מיום 2.1.13.

הצדדים הוזמנו לדיון בו חזר למעשה כל צד על טענותיו. בדיון התברר כי נכון ליום הדיון הוסרו למעשה כמעט כל העיקולים והשעבודים ונותר עיקול רק על נכס אחד במבשרת ציון.

כידוע, מטרתו של הליך בזיון בית משפט היא צפיית פני עתיד וחיוב מי שמסרב לבצע את החלטות בית המשפט, בדרך של קנס או מאסר. בנדון דנן, כאמור, הוסרו כל השעבודים נשוא תיק ההוצל"פ ונותר רק עיקול אחד שלא הוסר. המשיבים נקטו מיד עם קבלת החלטתי מיום 2.1.13 בפעולות לצורך הסרת העיקולים והשעבודים. לטעמי, בעצם נקיטת הליך זה עמדו כבר המשיבים בחובתם לפי אותה החלטה מיום 2.1.13. לא הוטלה בהחלטה זו כל חובה על המשיבים להתרוצץ בין הגופים שבהם הוטלו העיקולים או השעבודים כדי לדאוג להסרתם. עצם הגשת בקשה לביטול כל ההליכים די בה כדי שהמשיבים יצאו ידי חובתם על פי אותה החלטה. לא זו בלבד אלא שמטרת ההליך היא כאמור לכפות על סרבן לבצע את החלטות בית המשפט, לטעמי, לא ניתן לאמר שהמשיבים הינם סרבנים שיש לכפות עליהם במאסר או בקנס את ביצוע ההחלטה. הרושם המתקבל הוא שהמבקש מנסה בכל דרך להכין תביעה שבכוונתו להגיש נגד המשיבים בשל נזקים שהם גרמו לו לטענתו, הדבר עלה במרומז מספר פעמים בעת הדיון. מרגע שהמשיבים ביקשו מרשם ההוצל"פ לבטל את כל ההליכים הם יצאו ידי חובתם וככל שנותר עיקול כלשהו שלא בוטל בפועל רשאי היה המבקש לדאוג לביטולו. כאמור, לא הטלתי בהחלטתי מיום 2.1.13 חובה על המשיבים לגשת לכל מקום בו הוטלו עיקולים או שעבודים ולהסיר אותם.

למעלה מהצורך אעיר כי ההחלטה מיום 2.1.13 הורתה רק על ביטול הליכי ההוצל"פ ואין ספק שאלה בוטלו באופן מהיר (בקשה לביטולם הוגשה כבר ביום 9/1/13 לאחר שערבות בנקאית הומצאה ביום 6/1/13) ומכל מקום נכון להיום אין הליך כלשהו שננקט בהוצל"פ ולא בוטל. העיקול שנותר, וניתן לבטלו ללא קושי, הינו עיקול שהוטל בבית המשפט טרם נקיטת הליכי הוצל"פ והמשיבים הגישו בקשה גם לבית המשפט לבטל את כל העיקולים ובכך המשיבים עמדו בחיובים לפי החלטתי מיום 2.1.13.

אין ספק איפוא שלא מדובר במשיבים שהם סרבני ביצוע החלטות בית המשפט ולפיכך אין מקום לכוף עליהם בקנס או במאסר את ביצוע ההחלטה. ככל שנותר עיקול כלשהו וככל שמטרת המבקש הינה באמת הסרת ההליכים הוא יכול לדאוג להסרת אותו עיקול לפי הבקשות שהגישו המשיבים עד כה ללשכת ההוצל"פ ולבית המשפט ולפיהם בוטלו כל העיקולים שהוטלו על המבקש הן בבית המשפט והן בהוצל"פ.

התוצאה היא איפוא שהבקשה נדחית .

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה