נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד פנצ'י

הנאשם/ת – בעצמו

פרוטוקול

עת/1 רס"ר צבי בלקינד מוזהר כחוק לומר אמת:

ח.ר.:

אני עובד 13 במשטרת לוד, מתוכם 8 שנים באגף התנועה כסייר תנועה.

ש. אתה ערכת את המסמכים הבאים ?

ת. מעיין. כן.

הודעת תשלום קנס - ת/1.

מקריא:

"הרכב הנ"ל נסע ברחוב בורוכוב הגיע לצומת רחובות בורוכוב צה"ל פנה ימינה ברחוב צה"ל.

אני עמדתי ברחוב בורוכוב בצד שמאל לפני הצומת, הבחנתי ברכב לא עוצר עצירה מוחלטת בצומת למרות שמוצב במקום בצד ימין תמרור 302 (עצור) אשר נבדק על ידי לפני תחילת האכיפה נמצא תקין וברור לעין, הרכב נעצר על ידי בהמשך רח' צהל תוך שמירת קשר עין רצוף, מזג אוויר היה טוב, ראות טובה, נהג היה ברכב עם עוד 3 נוסעים, אין קו עצירה בצומת.

דברי הנהג: "יכול להיות שלא עצרתי עד הסוף" הוא גם חתם.

ח.נ.:

ש. אם תעיין טוב, אני לא חתמתי.

מציג לך שרטוט.

ת. מעיין.

מאשר את המקום.

אני עמדתי במקום המסומן ב-X.

אני עצרתי אותך בהמשך של רחוב צה"ל, לא זוכר בדיוק איפה.

השרטוט - מוגש ומסומן נ/1.

ש. מציג לך תמונות של המקום.

ת. מעיין. זה המקום.

אני עמדתי מצד שמאל של הרחוב.

ש. אני נראה לך מתאבד ?

ת. לא יודע.

התמונה - נ/2.

ש. אחרי כמה זמן עצרת אותי ?

ת. בהמשך לרחוב צהל,

ש. כמה זמן?

ת. לא זוכר.

ש. הכל אתה זוכר, רק את זה לא?

ת. מה שכתבתי אני זוכר.

ש. עמדת עם הפנים לאיזה כוון ?

ת. לרחוב צה"ל.

אין משהו אחר.

ש. אני אומר שאתה לא זוכר את המקרה.

מציג לך תמונה נוספת.

אמרת כי עמדת פה ?

ת. אני עמדתי איפה שסימנתי בשרטוט.

זה אותו מיקום.

ש. כשעצרת אותי, מה אמרת לי ?

אמרת עצרת בעצור, ולא נתת זכות קדימה, זה גם מה שכתוב בדו"ח שעצרתי בעצור ולא נתתי זכות קדימה. או ששכחת או שאתה מסלף.

ת. אני מבהיר, מה שניתן לנהג הוא דו"ח של 250 שח ו-4 נקודות כלומר לא עצרת בצומת.

מה שאתה מתאר, זו עבירה של הזמנה לבימ"ש ופסילה. יש הבדל בין 2 העבירות.

לפי הנסיבות, לא עצרת במקום.

ש. אני טוען שאתה מסלף. אני עצרתי בעצור, ואתה אמרת לי שלא נתתי זכות קדימה. לא עצרתי עד

ת. לא.

אמרת "יכול להיות שלא עצרתי עד הסוף" זו היתה תגובתך.

ש. מציג לך תמונה נוספת.

אתה מזהה את המקום ?

ת. כן. זה רחוב צה"ל.

התמונה – נ/3.

ש. לאן אני פניתי ?

ת. מבורוכוב באת לצה"ל ופנית.

ש. כדי לראות, אני צריך לעבור את הצומת, נכון ?

ת. נכון אבל לא ציינתי מצב התנועה, יכול להיות שהרכבים שרואים בתמונה לא היו. לא יודע מתי צולמה התמונה.

ש. היו רכבים ?

ת. לא ציינתי.

ש. למה ?

ת. לא ציינתי.

תמונה – נ/4.

ש. אמרת שלא נתתי זכות קדימה.

ת. לא אמרתי דבר כזה. אם לא היית נותן זכות קדימה, היית מקבל הזמנה לבימ"ש.

אין ח.ח.

ב"כ המאשימה:

אלו עדיי.

בית משפט מסביר לנאשם כי באפשרותו להעיד ובאפשרותו שלא להעיד.

היה ויעיד, יהיה חשוף לח.נ.

היה ויבחר שלא להעיד, יכול והדבר ישמש כנגדו.

הנאשם:

אני בוחר להעיד.

הנאשם מוזהר כחוק לומר אמת:

ח.ר.:

אני עובד במיניבוס. אני נהג מעל ארבעים שנה. באתי בסמטה הזו, רחוב בורכוב, עצרתי בעצור, עליתי ימינה לאט לאט, אחרי קילומטר עצר אותי השוטר עם ניידת משטרה, ליד העיריה, קלומטר מהצומת, אמר שלא עצרתי בעצור. שלא נתתי זכות קדימה, כלומר שעצרתי בעצור אבל לא נתתי זכות קדימה לרכב שבא מן החניה.

בסדר, אמרתי לו עצרתי בעצור, וכן נתתי זכות קדימה, אמרתי שלא ניתן לראות את הרכב הבא שמאל וכי יש מכוניות שמסתירות. הוא נכנס לניידת, רשם את הדוח ואמר שלום. זהו.

ח.נ.:

ש. מציגה לך מסמך. זו חתימתך?

ת. לא.

ש. מציגה לך העתק הדוח, האם זו חתימתך?

ת. כן, יכול להיות.

הדוח – ת/2.

ש. בתגובתך אמרת לשוטר "יכול להיות שלא עצרתי עד הסוף "

ת. כן. אמרתי. אבל לגבי זכות קדימה, אבל לא לגבי העצור.

הוא אמר כשעליתי ימינה לצה"ל לא נתתי זכות קדימה, אמרתי שיכול להיות, אני לא חייב לעצור עד הסוף.

אמרתי לו יכול להיות שלא עצרתי עד הסוף בזכות קדימה, אני לא חייב לעצור עד הסוף.

אני נכנס לצומת לאט לאט, ולא חייב לעצור.

ש. השוטר גם בנסיבות וגם בכתב אישום מייחס לך את העובדה שלא עצרת בתמרור עצמו.

ת. לא. הוא אמר שמפורש שעצרתי, הוא גם לא עמד איפה שעמד, לא היתה ניידת.

עם עמד אחרי שעמד היה עוצר אותי אחרי 30 מ, עובדה שעצר אותי אחרי קילומטר.

ש. למה לא שאלת אותו בחקירה?

ת. שאלתי אותו פעמיים, אמר שעמד במקום שאמר, זה לנכון או שלא זוכר.

ש. היית עם 3 נוסעים ?

ת. כן. נהגי אגד.

ש. הם יהיו עדים ?

ת. לא.

הנאשם: אין לי עוד עדים.

ב"כ המאשימה:

מבוקש להרשיע בעביה המיוחסת לו.

מטעם התביעה העיד שוטר מנוסה אשר רשם את כל פרטי העבירה בזמן אמת כולל תגובת הנאשם שיש בה ראשית הודיה. הנאשם הגיב כי יכול להיות שלא עצר עד הסוף והעבירה הינה כי לא עצר בתמרור עצור.

מבוקש להרשיע על סמך עדותו של השוטר .הנאשם לא הביא עדים שהיו עמו ברכב, ולפיכך מבוקש להסתמך על עדות השוטר.

הנאשם:

בלתי ברירת קנס יכולתי לשלם, היות וכאב לי, אני בא היום פעם שנייה, כנראה שיש דברים בגו. זה לא מצוף מהאצבע. במקום 250 שח אני מפסיד 500 – 600 שח. השוטר לא זכר איפה היה, כל הסיפור שסיפר הוא לא נכון, לא אמת.

זה שלא הבאתי את העדים, לא ידעתי.

<#3#>

החלטה

הכרעת הדין תשמע ביום 18.3.13שעה 12.00.

התייצבות הנאשם חובה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אדר תשע"ג, 04/03/2013 במעמד הנוכחים.

סיגי - ק