<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם נעדר עבר פלילי, הורשע עפ"י הודאתו בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין וצירף תיק נוסף שעניינו עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כדין. מביצוע עבירות כניסה שלא כדין נפגע האינטרס המוגן של שלום הציבור, ריבונות המדינה ואכיפת החוק. היקף התופעה מראה כי מצד מבצעי העבירה קיים זלזול בוטה בריבונות המדינה עד כדי תחושה כי גבולותיה פרוצים לגמרי. בעצם כניסת בלתי מורשים קיים סיכון ביטחוני רב, שכן אין יכולת להבחין מי נכנס אל שטחי המדינה לצרכי פרנסה ומי נכנס במטרה לבצע עבירות פליליות כגון טרור וכדומה, לצד הסיכון הביטחוני הרי שקיימת פגיעה חברתית-כלכלית אשר נובעת מעצם השקעת המשאבים שהמדינה מקצה לצורך סגירת גבולותיה ובניית מחסומים, וזאת על מנת למגר את התופעה ולאפשר לאזרחי המדינה חיים בביטחון.

המאשימה סבורה כי בנסיבות המקרה לכל כניסה שלא כדין מתחם העונש ההולם ינוע בין חודש ל-6 חודשי מאסר, בנסיבות דנן עותרת המאשימה לעונש שיימצא באמצע המתחם אליו עתרנו וכמובן להשתת מאסר מותנה והתחייבות.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מדובר בנאשם צעיר, שהודה מיד לאחר שתוקן כתב האישום המקורי וחסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם הודה בשלושה פעמים שנכנס לארץ שלא כדין ללא היתר כניסה. לעבירות הכניסה לא נלוו עבירות כלשהן ומטרת הכניסה הייתה אך ורק על מנת לפרנס אותו ואת משפחתו המורחבת ולא על מנת לבצע עבירות פליליות או ביטחוניות. הנאשם הביע חרטה מלאה וכנה על מעשיו. אני חושב כי כאשר מדובר בתיקו הראשון של הנאשם וכאשר הוא הודה בהזדמנות הראשונה אפשר להסתפק בעונש צופה פני עתיד. יש מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה עד למאסר בפועל של מס' ימים. אני סבור כי כאשר מדובר באדם צעיר, אנו מבקשים להסתפק בתחתית המתחם.

הנאשם:

אני יודע שנכנסתי לארץ ללא היתר, יש לי 11 אחים, אחד מהם חולה בסרטן וגם אמא שלי חולה, אני הייתי עצור 7 ימים. באותו יום שאני יצאתי מהכלא הוא נפטר, יש לי עוד אח שהוא חולה. אני נכנסתי לארץ כי שם לא עוזרים לנו, אם אתה לא מביא כסף אף אחד לא מביא לך כסף.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בתאריכים 17.12.2012 ו- 9.8.2012. הנאשם צירף את ת"פ 7565-07-13, במסגרתו הורשע בכניסה נוספת לישראל שלא כדין מיום 30.6.2013.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל בן 3 חודשים, מאסר מותנה וקנס, תוך שהיא עותרת למתחם ענישה שבין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל, ומפנה לפסיקה בעניין זה. עוד טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם במעשיו פגע בביטחון הציבור ובריבונותה של המדינה.

ב"כ הנאשם מנגד, ביקש כי ייקבע מתחם ענישה שמאפשר השתת עונשים של מאסר מותנה וקנס, הפנה לפסיקה בעניין זה, הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את הקשיים הכלכליים אותם הוא חווה בשטחי הרש"פ. בנסיבות אלה, עתר למאסר מותנה וקנס.

הנאשם שבפני יליד 1988, נעדר עבר פלילי, עומד לדין לראשונה בחייו.

הערך המוגן בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל הוא ריבונותה של המדינה, לכך יש להוסיף את הערך המוגן של שמירה על בטחון הציבור, זאת לאור הניסיון של כניסת מפגעים משטחי הרש"פ לשטחי ישראל. לא כל מי שנכנס לישראל יוצר מניה וביה סיכון בטחוני, יחד עם זאת, עצם ביצוע העבירה יוצר עול כבד על גורמי הביטחון ועל כן פגיעה בערך המוגן של בטחון הציבור.

כפי שהבעתי דעתי בעבר, מתחם הענישה ההולם עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כדין, מבלי שבאו עליה נסיבות מיוחדות לקולה או לחומרה, עומד על בין מאסר מותנה וקנס ועד חודשיים מאסר בפועל. הדבר נשען לדידי על העובדה, כי זה היה רף הענישה הנוהג ערב כניסתו של תיקון 113 לחוק העונשין לתוקף, לאור העובדה כי העונש המוגדר לצידה של העבירה הוא של 12 חודשי מאסר לכל היותר, ולאור העובדה, כי בצידו של עונש המאסר או המאסר המותנה, יש לשקול מאסרים מותנים וקנסות.

תיקון 113 לחוק העונשין לא נולד כדי להחמיר בענישה, ועל כן מתחם הענישה שבין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל נתפס בעיניי כחמור מדי (ראה לענין זה למשל ת"פ 7734-07-12).

בנסיבותיו של הנאשם אשר עומד לדין לראשונה, ועל אף שמדובר בשלוש עבירות, סבורתני כי יש להסתפק בעונש בתחתית המתחם שקבעתי, זאת גם לאור נסיבותיו האישיות. על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א.         מאסר מותנה בן חודשיים למשך שנתיים, שלא יעבור על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל – התשי"ב–1952.

ב.         קנס בסך 4,000 ₪ או חודשיים מאסר תחתיו. הקנס ישולם לאלתר.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אני מבקש כי הקנס יקוזז מתוך הפיקדון בתיק מ"ת 33852-12-12 ואת היתרה להשיב לנאשם עפ"י פרטים שימציא למזכירות בית המשפט.

הנאשם:

אני מאשר.

<#5#>

החלטה

מורה כמבוקש.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אלינור בסטקר