לפניי בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגשת תצהיר אימות לכתב ההגנה.

לטענת המבקש, חרף החלטת בית המשפט מיום 17.9.13 המורה לצדדים להתאים את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר (לאחר שניתנה למשיב הרשות להתגונן), לא עשה כן המשיב, לפיכך יש לראותו כמי שלא הגיש הגנה כלל וכפועל יוצא ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה.

הנתבע הגיש תגובה לבקשה זו במסגרתה ביקש להורות על דחיית התביעה שהוגשה נגדו. לטענתו, התובע הוא אשר לא פעל בהתאם להחלטת בית המשפט הנ"ל ובהתאם להוראות הדין, כך לא הוגש מטעמו תצהיר המפרט את העובדות העומדות בבסיס תביעתו, לפיכך, היות ואין בידי המשיב, לדבריו, מסכת עובדתית שלמה המפרטת את גרסת התובע, אין באפשרותו להתגונן, ומטעם זה יש להורות על דחיית התביעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הריני מורה כדלקמן:

1. בקשת התובע ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה – נדחית בזאת.
2. בקשת הנתבע להורות על דחיית התביעה – נדחית אף היא.
3. התובע יגיש לבית המשפט ולצד שכנגד, תוך 30 ימים מיום מתן החלטה זו, תצהיר אימות מטעמו, זאת היות ובתצהיר שהוגש על ידו ביום 24.10.13 צוין מספר זהות שאינו שלו אם כי של הנתבע. במסגרת תצהיר זה יפרט התובע את העובדות הנוגעות לעסקת היסוד ואת הנסיבות האופפות את קבלת השיק נשוא התביעה לידיו. כמו כן, יצהיר התובע האם רשימת המסמכים שהגיש מטעמו היא רשימה מלאה ושלמה.
4. כפי שהוריתי בהחלטתי מיום 17.9.13, תצהיר הנתבע שהוגש בתמיכה להתנגדותו - ישמש ככתב הגנה בתיק. אם חפץ הנתבע בהגשת מסמכים נוספים מעבר לאלה שצורפו לתצהירו, ימציא לבית המשפט והעתק לתובע, רשימת מסמכים שיש לצרף לכתב הגנתו, זאת בתוך 45 ימים לאחר שיקבל לידיו האמור בסעיף 3 הנ"ל.
5. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.