<#2#>

נוכחים: ב"כ המאשימה – עו"ד אריאל אודרברג

ב"כ הנאשם – עו"ד עבד נאשף

הנאשם – הובא

פרוטוקול

ב"כ המאשימה: בהמשך להמלצת הפסיכיאטר המחוזי בחוות דעתו, לפיה הנאשם לא כשיר לעמוד לדין בעת ביצוע העבירות וגם כעת – נבקש להפסיק ההליכים כנגדו בהתאם לסעיף 170 לחסד"פ וכן להורות על צו אשפוז כפוי בהתאם לסעיף 15 א', התשנ"ו – 1995.

ב"כ הנאשם: כמובן שאנו מסכימים להפסקת ההליכים, אולם חולקים לגבי צו האשפוז.

בכל מקרה, גם מעיון בכתב האישום לא נובעת שום מסוכנות. כתב האישום לא מהווה שום אינדיקציה לכך שנשקפת מסוכנות כלשהיא מטעם מרשי – לא לעצמו ולא לאף אחד אחר.

החלק שלו בכל המקרה הזה היה פאסיבי ביותר והוא "עמד על הגדר", היה חצי שתוי בזמן המקרה כפי שקראתי בעדותו במשטרה ולא השתתף בכל שנעשה.

חוץ מזה, הוא היה מאושפז ב-11/12/12 עד ה-13/12/12 והוא שוחרר הביתה.

הוא מוכר שם, זו לא פעם ראשונה שהוא בבית החולים הפסיכיאטרי בפרדסיה ובכל פעם היו משחררים אותו כיוון שלא שיקף מסוכנות – לא לעצמו ולא לאחרים והיה מוחזר הביתה כדי לקבל טיפול תרופתי במרכז לבריאות הנפש בטייבה.

יכול להיות שאחרי השחרור האחרון הוא לא הקפיד על הטיפול האמבולטורי המרפאתי ויש פה את אמו שיכולה לערוב לכך שכן יקבל הטיפול התרופתי שהוא צריך ואנחנו מבקשים לשחרר אותו הביתה ומקסימום שיקבל הטיפול התרופתי ויהיה במעקב במרפאה באזור שלו.

<#3#>

החלטה

בפניי חוות דעת פסיכיאטרית מיום 30/12/12 ולפיה נמצא הנאשם סובל ממחלת נפש, אינו מבין את טיב ותוצאות מעשיו, אינו מסוגל לעמוד לדין וזה היה מצבו גם בעת ביצוע העבירות כמפורט בכתב האישום נשוא הבקשה שהוגשה למעצרו עד תום ההליכים.

על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית עבר הנאשם 20 אשפוזים פסיכיאטריים, חלקם בהסכמה וחלקם על פי הוראה של הפסיכיאטר המחוזי, ב-12' אושפז 8 פעמים במצבים פסיכוטיים ולאחרונה, אך ב-11/12/12.

הנאשם לא התמיד בטיפול בשנה האחרונה באופן שגרר את אשפוזיו החוזרים כאשר אובחן כסובל מסכיזופרניה המלווה בפיגור שכלי ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

בנסיבות אלה, הוסיף וציין הפסיכיאטר המחוזי כי הנאשם נמצא במצב פסיכוטי פעיל, לפחות מספר חודשים ויכולתו השיפוטית פגומה.

על פי המלצת הפסיכיאטר ובמצב זה יש ליתן צו אשפוז כפוי לנאשם.

ב"כ הנאשם ציין כי אין צורך במתן צו אשפוז ויש להסתפק בטיפול אמבולטורי בלבד כאשר אמו של הנאשם תהיה מופקדת על קבלת תרופותיו.

לאחר שנדרשתי לטיעוני הצדדים, אינני סבורה כי יש להסתפק במתן צו אמבולטורי – כאשר בצד ציון דבריו של ב"כ הנאשם כי זה אינו מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו, אין להתעלם מאי שיתוף הפעולה של הנאשם עם גורמי הטיפול באופן המביאו לכדי אשפוזים תכופים, ובאופן שאינו מיטיב את מצבו ככזה הסובל ממצב פסיכוטי פעיל בחודשים האחרונים.

במצב דברים זה, אני סבורה כי גם בביצוע עבירות כמפורט בכתב האישום יש כדי סיכון לסביבתו של הנאשם, אם לא יטופל כדבעי.

סופו של דבר, הנני מעדיפה את המלצת הפסיכיאטר המחוזי לעת הנוכחית בעניינו של הנאשם ומורה על הפסקת ההליכים נגדו על פי סעיף 170 לחסד"פ, כמו גם הנני קובעת כי אינו בר עונשין.

ניתן צו אשפוז כפוי על פי סעיף 15 א' לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"ו – 1995, בעניינו של הנאשם והוא יועבר באופן מיידי לבית חולים פסיכיאטרי על פי קביעת הפסיכיאטר המחוזי.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תשע"ג, 31/12/2012 במעמד הנוכחים.