<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד גרינבאום

המשיב 1 וב"כ עו"ד הרמן

המשיב 2 וב"כ עו"ד פריג'

המשיבים 3 ו-4 וב"כ עו"ד איצקוביץ'

פרוטוקול

בית המשפט מביא לידיעת הצדדים כי תיק החקירה נמסר לרשותו ביום חמישי וכי עיין בו טרם הדיון.

עו"ד הרמן: התיק הזה לכאורה פשוט ביסוד העובדתי, לכאורה. יש פה 2 חבילות שמגיעות מחו"ל לכתובת שהיא של המשיב 1 כך שלכאורה לא ברור מי הזמין אותה, המשיב 1 זה אדם שלא דרכה רגלו מחוץ לישראל אי פעם. נמסרת כתובת של המשיב 1 בלי שום ניסיון להסוות את הכתובת הזאת. מגיעה חבילה, נערכת בדיקה שגם היא דורשת העמקה משום שמדובר בחוו"ד ראשונית ולדעתי צריך כאן מומחה שבאמת יתן דעתו לכמות, מדובר פה בלכאורה, בסם שהוא במצב נוזלי, אני לא נתקלתי במצב נוזלי של סם. מגיע שליח שהוא בלש סמוי אל המשיב 1, לכאורה, והמשיב 1 מקבל את החבילות ושם אותן בסלון. יש כאן לכאורה, אין מחלוקת על כך, שקיימות ראיות לכאורה שהמשיב 1 החזיק בחבילות שבתוכן יש סם וכשהגיעו אנשים הוא מסר את החבילות לאחד מהם, לפי מה שרשום בכתב האישום. היסוד העובדתי צריך להצטרף ליסוד הנפשי. אנחנו בשלב הלכאורי ויש חזקות בחוק ובפקודת הסמים שמי שמחזיק סם חזקה שהוא יודע שזה סם, יש חזקה כזאת. עדיין דיני העונשין, המשפט הפלילי, המהותי דורש מחשבה סובייקטיבית, מודעות לכך שמדובר בסם וצריך להוכיח מעל ספק סביר את המודעות הזאת. החזקה מעבירה את הנטל למשיב להקים ספק סביר שהוא לא ידע שמדובר בסם. בתיק הזה אין לי בעיה לפרוש את כל התיק כפי שאני רואה אותו משום שאין כאן שום חשש מצידי לשמור דברים בכיס. התיק הזה הוא תיק של ראיה נסיבתית בהיבט של היסוד הנפשי, המבחן של ראיה נסיבתית הוא שצריך להוכיח שהחזקת הסם בנסיבות שהוא קיבל אותו, מצביעה על מסקנה חד משמעית, החלטית שאין ולא תיתכן תזה חלוטית אחרת שהוא ידע. יש כרסום לכאורי בידיעה שלו. הכתובת היא הכתובת שלו, מדובר באדם שלא נסע לחו"ל אף פעם, הוא שותק בחקירה ובהמשך הודעתו, מיום 14.1 שורה 76 – מצטט. הוא רוצה להתייעץ עם עו"ד ואז לתת תשובות. אין ספק שמדובר פה במישהו שמכנים אותו "קוף", מישהו שהיה תחנת מעבר כנראה של מישהו שעומד מאחורי הקלעים, לא אף אחד מהאנשים שנמצאים פה והידיעה שלהם מוטלת בספק. אותו מישהו זה אדם שגם אם פנה למשיב וסיפר לו סיפור, המשיב ימסור גרסה, יש לו גרסה מתקבלת על הדעת, הוא לא ימסור את שמו לעולם, בשום מחיר משום שלמשיב יש ילדים הוא מפחד על חייו. נוצר מצב שדווקא אדם שסם עובר דרכו ויכול להיות שהוא תמים, בעצם מוצא את עצמו בתוך מלכודת שקשה לו מאוד להשתחרר ממנה. איזה עוד נתונים מצביעים על כך שמעלים ספק סביר שהמשיב לא ידע שמדובר בסם? כפי שאמרתי מהחומר עולה יסוד סביר לתמימות וטיפשות בהיענות להפצרות מכר שהמשיב ישמש כתובת משלוח שמכיל שמן שאיננו סם. מסירת השם והכתובת האמיתי, הכתובת של הוריו של המשיב, שם גר איתם. העובדה שהמשלוח אמור לעבור במכס ודרך ההובלה, העובדה שהוא משוגר מהמכס ויוצא החוצה אליו, הוא מקבל את החומר הוא לא פותח את החבילות, לא נוגע בהם, הוא שם אותם בסלון. ההתנהגות שלו אחרי שהוא מקבל את המשלוח לפי התצפיות, הוא יוצא החוצה, מדבר עם אנשים, חוזר ואז יודע שמישהו אמור לבוא לקחת את זה או שהוא מבין. הכמות לא היתה בידיעתו, היא שרירותית מבחינתו, הוא לא מקבל שום תמורה, הוא עושה טובה ודווקא היות החומר נוזלי מראה על אי ידיעתו של המשיב. זה אפילו לא בלדר. כמעט בכל המקרים אנחנו רואים מצבים שבהם ההתנהגות של האנשים מלמדת על הידיעה לכאורה, על פניו. במקרה שלנו יש כ"כ הרבה נתונים שיוצרים אי נחת בגלל הפער העצום שיש בין החומרה שבעבירה ובין האפשרות הסבירה שאדם באמת חף מפשע, תמים ימצא את עצמו נוטל אחריות על עבירה שהיא חמורה מאוד והפער הזה, פער שחייב ליצור אי נחת שמא בסופו של דבר נמצא מרשיעים אדם שחף מפשע. המבחן של הראיות הנסיבתיות ולכן צריך להניח את המבחן הזה כבר בשלב הלכאורי, המבחן של הראיות הנסיבתיות הוא שהראיות הנסיבתיות, המשלוח, ההגעה של המשלוח לביתו, האופן שבו נשלח צריכות להוביל למסכנה חד משמעית שהוא יודע שזה סם. אין כאן צורך שבית משפט ישתכנע שהוא חף מפשע כדי לקבוע שיש קושי בראיות אבל לכאורה אני סבור שהצטברות הראיות הנסיבתיות האלה לא מובילות למסקנה חד משמעית הנדרשת מבחינת הראיות הנסיבתיות. כתוב מסקנה חד משמעית החלטית שאין תזה חלופית אחרת שיכולה לסתור אותה ברמת הספק הסביר. אין כאן שאלה של מהימנות בשלב הזה. תהיה למשיב גרסה, המשיב ימסור גרסה בבית המשפט ובית המשפט יתרשם ממנה בעתיד אבל בלי גרסתו הדברים מבצבצים ועולים וההיגיון נלמד לכן יש קושי ראייתי על אף שהתיק הזה בקריאה ראשונה נראה לנו פשוט ואין ספק שהוא מסבך את המשיב בעבירה, בפשטות שלו הוא מסבך אותו עדיין שאת הנתונים עולה תחושה לכאורית שיש כאן קושי ויש כאן חשש, וזה בהיבט הראיות לכאורה. אם יש ראיות לכאורה השאלה היא עד כמה הן מוצקות.

המסוכנות – אני לא בא לטעון כנגד העילה. עילה קמה, אבל אני חושב שבנסיבות האלה יש הצדקה לבחון חלופה ואחרי שחבריי יטענו אציג לבית המשפט אסמכתאות שונות על ייבוא.

יש טענה של 45 קילו אבל אם זה 45 או 10 קילו, מבחינת המסוכנות המסוכנות זהה.

מפנה לבש"פ 11163/08 של בית משפט העליון. במקרה שלנו לא נתפס כסף, לא סם, לא כלום.

מפנה למ"ת 884-12-08 מ"י נ' סל בית המשפט המחוזי בחיפה.

מפנה לבש"פ 5616/99. שם הנסיבות הרבה יותר חמורות משום ששם העוררת נשאה והחזיקה את הסם בתיקה והוא נתפס בתיקה, המודעות שלה על כך שמדובר בסם היא יותר מובהקת ובית המשפט משחרר לחלופת מעצר.

מפנה לבש"פ 6322/09. בית המשפט משחרר ואומר שלגבי עבירת הייבוא יש קושי ראייתי ובית המשפט לא משחרר.

בהחלטה של כב' השופט רובינשטיין, הראשונה שהפניתי אליה, ייבוא של 7 קילו גרם של אדם שנשלח אליו הסם, בית המשפט העליון שחרר ואמר "חוזרים אנו ומשננים לעצמנו..." – מצטט.

בנסיבות אלה, אבקש מבית המשפט כיוון שאנחנו יודעים שמדובר בעבירה חמורה, יתן את חוו"ד האם יש מקום לחלופה. אני טוען שיש מקום לבחינתה של חלופת מעצר ובנסיבות האלה נציע חלופת מעצר. אני סבור שיש מקום לאור ההחלטות שאגיש.

עו"ד פריג': לגבי משיב 2 אותו אנחנו מייצגים, אין הסכמה לראיות לכאורה. יש סתירות מהותיות בדו"חות העיכוב של השוטרים שצפו עלה בית ברח' ניקנור. שוטר אחד כותב שהמשיב נצפה עם ג'קט כהה או ג'קט בצבע ירוק זית, קפוצ'ון לבן וכיפה לבנה. לעומת זאת שוטר אחר כותב שהמשיב נצפה עם בגד לבן, קפוצ'ון לבן, סתירה מאוד מהותית.

אין ראיות בחומר הראיות שעברנו ולמדנו אותו, על קשר כלשהו בין ספק הסם בחו"ל למשיב 2. בדיון שנערך בבית משפט אמר את זה לפרוטוקול ראש החוקר הראשי. אין בתיק ראיות וקשר כלשהו בין הנמען לבין משיב 2. אין בתיק תכנון מוקדם או הקלטות או שיחות בין המשיבים שלכאורה מקימות את המארג הפלילי שיכול להקים ראיות לכאורה בתיק הזה, אין את זה בתיק הראיות, אין את זה בתיק החקירה, אין ראיות למבקשת.

המשיב שלי לכאורה מהכתב אישום שהוגש נגדו, מייחס לו עליה לאוטו, הגעה לרח' ניקנור, עליה לבית וחזרה לרכב עם קרטון והשמת הקרטון בתוך הבגאז ולאחר כמה דקות ירידה לרכב ולקיחת מונית. אין למבקשת ראיה או בדל ראיה של מודעות של מה שהיה בתוך הקרטון הזה הוא סם מסוכן, אין שום ראיה כזאת. אין הקלטה, אין מדובב, אין שיחות קודמות אין שום דבר. יש החזקה של קרטון. נניח לאותו אדם בשדה התעופה שהרים את הקרטון מהמטוס לתוך משרדי המכס בנתב"ג, מה ההבדל בין אותו אדם שהרים את הקרטון בשדה התעופה לבין המשיב 2? תגיד חברתי שהוא בסה"כ הרים את הקרטון מנקודה א' ל-ב' ולא ידע מה יש בפנים, גם לגבי המשיב אין ראיות על ידיעה שיש בתוך הקרטון הזה לכאורה סם מסוכן, אין ראיה כזאת. רוצה המבקשת לעצור עד תום ההליכים המשפטיים, הרי ברור שננהל משפט והמשפט יתנהל תקופה ארוכה אז על הדבר הזה מבקשים לעצור עד תום ההליכים?!. אני אומר לבית המשפט לעצור ולשקול את הראיות לכאורה שיש כנגד המשיב וגם אם בית המשפט יסבור שקיימות ראיות לכאורה וכתוצאה מזה עילת המעצר היא מופחתת, על בית המשפט לשקול בחיוב שחרור לחלופת מעצר שמאיינת את אותה מסוכנות, לכאורה, של המשיב ויש לנו חלופה ראויה.

אכן מבחינה סטטוטורית קובע המחוקק שאדם שמואשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ישנה מסוכנות סטטוטורית ועל בית המשפט לאחר מכן לבחון חלופה ולהחליט האם לשחרר לחלופה או לא. כאן אני אומר שבעקבות הנסיבות הספציפיות של המשיב, יש לנו בחור בן 27, יש בעברו לפני 5 או 6 שנים עבירה של שימוש עצמי של מריחואנה, בחמש שנים האחרונות המשיב שלי חי בירושלים, עובד בחברה לבנייה בתור קבלן שיפוצים, חי עם בת זוג, יש להם ילדה משותפת בת שנתיים, הוא עובד, הוא נורמטיבי, הוא מקיים אורח חיים נורמטיבי. אין בתיק ראיות של סחר בסמים תמורת כסף אבל אין ראיות לסחר. הראיות שיש זה ראיות להחזקה. המסוכנות בעיניי היא מסוכנות שפחותה יותר מעבירות של סחר בסמים. אדם כזה שהולך לנהל משפט שימשך שנה עד שנקבע את התיק להוכחות, עד שישמעו עדים זה תיק שיתנהל. זה לא תיק שיגמר בשלושה חודשים, אדם כזה אני מצפה שבית המשפט ישחרר אותו לחלופת מעצר של בת הזוג והאמא שנמצאות כאן באולם. לחילופין, אם אדוני סבור שיש מקום ששירות המבחן יכנס לתמונה ויכין תסקיר מעצר מסודר לבית משפט עם בחינה טובה של המפקחים, גם את זה נקבל בברכה וכך השחרור יהיה שחרור שמעוגן על ידי גורם אובייקטיבי, מכין תסקיר מסודר מי הבן אדם. אם בית המשפט יחליט לעצור עד תום ההליכים ובעוד שנה הנאשם יזוכה כי המאשימה לא תצליח להוכיח את המודעות הספציפית של המשיב שלי שבתוך הקופסה לא היה סם. או שהשוטר יאמר שהוא מזהה שהוא היה עם ג'קט ירוק זית, ואז יעלה שוטר אחר שיגיד שהיה עם ג'קט לבן, ברגע שבית המשפט יבין שיש בעיות עם הראיות שהמבקשת מציגה, מה נוצר? שהמשיב ישב שנה ולאחר מכן שוחרר. חזקת החפות קיימת ולכן אני סבור שלאור הנסיבות בתיק הזה, ואדוני ראה את החומר, התיק בעייתי מבחינת המבקשת. התיק מאוד גבולי להרשעה פלילית שידיעה של יסוד עובדתי ונפשי של מודעות להחזקה של סם בכמות כזאת. מה יש לנו כאן? הרמה של קרטון מבית ולתוך אוטו. אם המשיב היה קשור לסם או לכאורה למה שיש בתור הקרטון הזה, היה מעיז לקחת מונית ולנסוע לגילה?. היה שומר עליו כמו ששומרים על "כמוצא שלל רב", לא היה לוקח מונית.

במקרה הזה על בית משפט כן לשלוח לתסקיר מעצר וכן לבחון אפשרות של חלופת מעצר ואנחנו מוכנים להמתין עוד כמה זמן, אם לוקח לשירות המבחן 8 או 10 ימי עבודה, להכין תסקיר.

בשלב הזה אני כחלופה יכול להציע את בת הזוג שישהה המשיב בבית וכשבת הזוג לא נמצאת, נמצאת האמא של המשיב שתוכל להחליפה כשהיא לא נמצאת. כמובן סגירה הרמטית, מעצר בית מלא.

מפנה לבש"פ 991/99 מ"י נ' קלינסקי.

מפנה לבש"פ 4567/99 מ"י נ' עודה.

אנו מכירים את הפסיקה של בית משפט המחוזי ועליון בתיקים של סמים אבל רוב הפסיקה של מעצר עד תום ההליכים היא פסיקה שנובעת מתיקים של סחר ממשי בסם, כלומר נניח מכירה לשוטר סמוי וקבלת כסף ותיעוד של רשויות החוק של העבירה הפלילית. כאן לאור העובדה שאותו מעשה קצר, של כמה דקות, של הירידה מהבית, הגעה עם קרטון לתוך רכב, יציאה לגילה ולקיחת מונית לפי דעתי מקימה לבית המשפט את האפשרות ההגיונית והצודקת, לשחרר בשלב הזה את המשיב שינהל את התיק לא בתור אסיר אלא בתור אדם שמגיע מהמעצר לבית ומנהל מאבק על חייו. זה תיק שאם תהיה בו הרשעה פלילית זה לא תיק של של"צ ללא הרשעה, זה תיק של מאבק חיים. אבקש מבית המשפט שיתן למשיב לנהל את המלחמה שהוא בא מהבית ומוכן, כשהוא קורא את חומר הראיות, כשהוא רואה את כל הדיסקים, כשאנחנו יושבים יחד ועושים עבודה טובה.

מפנה לבש"פ 962/00.

פסיקה נוספת או סיפא של פסיקה זה אמרת אגב של בית משפט העליון שבה מצטט שלושה פסקי דין של העליון שלא פורסמו: בש"פ 5715/06 ו- בש"פ 2474/06.

אותה מסוכנות ספציפית שלכאורה קיימת מהמשיב שלי כיוון שלא היה קשר בין החבורה הזאת או קשר כלשהו, צריכה להביא את בית המשפט שניתן לאיין או להפיג את המסוכנות בשחרור לחלופת מעצר. גם המחוקק קובע בסעיף 21 שבית משפט, בכל מקרה גם בתיקי רצח יש אנשים שמשתחררים לחלופת מעצר, בית המשפט מחויב לבחון את החלופת מעצר. אם בית המשפט יהיה סבור שהוא רוצה כלי נוסף, תסקיר שירות המבחן, אנו מוכנים להמתין 8-10 ימים וקצינת המבחן תיפגש עם המשיב ועם חלופה או שתיים, אפילו שלוש, שנציע לשירות המבחן.

מחומר הראיות עלה לכאורה שלא ניתן למשיב שלי זכות היוועצות עם עו"ד, יש מכתב בתיק החקירה, ולכן לכאורה הגרסה שלו בחקירות במשטרה הוא כופר וחף מפשע, אבקש לא לקחת את זה לחובתו שלא נתן גרסה מסודרת כי המאשימה לא נתנה לו את זכותו הטבעית להיוועץ בעו"ד, כפי שקבע המחוקק ופסיקה של בית המשפט העליון.

בית המשפט שואל את עו"ד איצקוביץ' האם יש ניגוד אינטרסים בין המשיבים 3 ו-4:

עו"ד איצקוביץ': לא. לא חושב שיש הפללה. ברגע שהמשטרה עצרה את הרכב ואמרה מה שאמרה בעצם, שנתפסו שם סמים וישנם ברכב זה את כל התכולה של הרכב.

כתב האישום שאנחנו רואים את הייחוס של המבקשת לגבי משיבים 3 ו- 4 מתחיל מסעיף 4 כאשר בסעיף 4 התביעה התבלבלה וטענה שהרכב נשכר על ידי משיב 4 כאשר משיב 3 נוהג ברכב.

עו"ד גרינבאום: זה הפוך וזה יתוקן.

עו"ד איצקוביץ': חבריי דיברו לגבי קשירת הקשר וכל מה שמיוחס פה. לא בכדי התביעה בהגינותה את פתיחת כתב האישום שהוכן היא בסופו של דבר הכינה אותו מסעיף הוראת החיקוק של החזקה שלא לצריכה עצמית. כשקראנו את חומר הראיות ומה שהבנתי במהלך מעצר הימים, הרי למאשימה אין את כל החוליות המחברות או המקשרות לבוא ולהציג כאן עבירה של קשירת קשר לפשע. אין כאן איכונים, שיחות כאלה ואחרות, פלטי תקשורת שיכולים לגבש עבירה של קשירת קשר ולנסות לחבר את כל הפאזל ולהראות בדיוק את המיקום שלו בעצם התביעה איחלה.

החלק של משיבים 3 ו-4 מתחיל ביום ה-9.1 מהשעה 20:30, זה רואים לפי דו"ח העיכוב כאשר בדו"ח העיכוב הרכב מגיע לאותו מקום שהוא מגיע. אין מחלוקת שבאותו מקום יושבים תצפיתנים אשר מתצפתים על הרכב עצמו. כאשר אנו רואים שמשיב 4, שהוא הנהג, משיב 3 יושב ליד הנהג ואין כל יציאה מבחינתם, באף שלב וזה עולה מהודעותיהם, שמישהו מהם יוצא מהרכב עצמו. כאשר אותן חבילות מוכנסות לרכב, אנו רואים שבאם היתה ידיעה למשיב 3 או משיב 4 לגבי הימצאות של סם בתוך אותם מכלים שנתפסו, אני חושב שמשיב 3 או 4, ברגע הזה אני לוקח את שניהם, מישהו היה יוצא ובודק את החבילה, מישהו מהם היה בא ופותח את הקרטונים, בודק האם באמת הגב' היא אותה גב' מה שנדרשת ובמקרה הזה אנחנו רואים שהן בדו"ח הפעולה והן באימרות שנגבו מהמשיבים, אני מדבר על משיב 3, שהוא ידע שהוא אמור לקבל נוזל שאינו מכיל סם.

מפנה לדו"ח פעולה של יהונתן וקנין מיום 9.1.13 שעה 21:20, דו"ח פעולה מהיר, מיידי, בצומת, התנפלו על הרכב שוטרים, ניפצו את השמשות וזה עולה מדו"חות הפעולה. יש את התשובה הספונטנית המהירה שבא ושולף אדם מקרבו ושואלים ישר את משיב 3 "האם יש עליך משהו לא חוקי", ישר הוא משיב "לא", זה לא שהוא ממלא פיו מים או שאומר רגע יש לי וזה רק אני ושאף אחד פה אין לו שום קשר לדבר הזה, הוא אומר "אין, לא" ואז מדו"חות הפעולה ומה שאני מבין ממשיב 3 בעצם אומרים לו שהוא חשוד בייבוא של סמים, בסחר בסמים ואז אומר משיב 3 מבחינתי הוא חוקי אבל הנהג שעצרתם לא קשור בכלל לדבר והוא אומר "אני בשלילה והנהג, משיב 4, הוא זה שלוקח אותי וכל מה שיש ברכב שייך לי", נכון. ברכב עצמו, חוץ מאותם קרטונים, יש גם עגלה של תינוק, יש שם מסמכים וישנם דברים נוספים שכל מה ששייך ברכב שייך לו. מעבר לכך, ישנה הודעה של משיב 3 מיום 9.1.13 שעה 21:39 מפנה לעמ' 1 שורה 2 – מצטט. מפנה לעמ' 2 שורה 44 – מצטט. מפנה לעמ' 3 שורה 47 – מצטט. הוא אומר דבר נוסף, הוא אומר אני לא יודע מה שמו מה לא שמו ברכב, אני יודע שאני צריך לקבל שמן מסאז' רפואי, אבל אני לא יודע אם מה ששמו ברכב זה דבר אחר. אני מנתק אותו לגמרי כי הוא לא מואשם בזה, הוא לא יודע מאיפה החבילה הגיעה. הוא הגיע למקום מסוים שיודע שהוא אמור לקבל חבילה אבל הוא לא יודע מה בדרך קרה ומה נעשה, הוא בידיעה שהוא צריך לקבל את אותו שמן מסאז', זה הידיעה שלו.

מפנה להודעתו השניה מיום 15.1.13 שעה 9:32 שנגבתה על ידי רס"ב דודי לוי – עמ' 2 שורות 4 עד 6. הוא לא ממלא פיו מים, הוא מוסר אימרה. הוא חוזר על הדברים האלה. זה שהוא הולך שולל וזה שמשהו קרה בדרך כזה עקלקלה לו לא היתה את הידיעה הזאת.

אין ט"א ובדיקות מז"פ על הקרטונים, אין פתיחה של קרטון שנבדק האם החומר הוא אותו חומר או משהו אחר. הוא אומר דבר נוסף "אני רוצה להוסיף שהנהג שהיה באותו יום הוא היה בשלילה". בספר של כב' השופט קדמי על פקודת הסמים המסוכנים, לא בכדי אנחנו רואים שגם בעמ' 100, 101 בסימן 11 יש את הסעיף של החזקת סם מסוכן בחבילה והוא בא ומפענח ומפלח את כל היסודות האמורים ומצוין פה שהגישה העקרונית, המתבקשת מן ההלכה הפסוקה היא שאין רואים אדם כמחזיק בדבר כלשהו אלא אם כן ידע שהדבר נמצא בשליטתו. הדבר שנמצא בשליטתו אכן הם אותם מכלים שנמצאים בתוך הרכב אבל מה שנמצא בתוך המכל הדבר לא בידיעתו ולא בשליטתו. כאן צריך לבצע את ההפרדה, ההבדלה וההבחנה. גם כשאנחנו באים ואומרים שברגע שאותו משיב אמר את מה שאמר אז נטל השכנוע, ודי בהקמת אותו ספק על מנת להיחלץ מאחיזתה שבאה המדינה וטוענת לגבי הידיעה והימצאות הסם.

גם אומר המשיב שברכב היו מסמכים, כיסא תינוק וזה הוא אומר גם בהודעתו מיום 15.1.13 - זה לגבי משיב 3.

לגבי משיב 4 – אני חושב שכמה שהתמונה בהירה לגבי משיב 3 אז אני יכול לצבוע בצבעים יותר ורודים את משיב 4. משיב 4 בחקירתו נשאל באם הוא רוצה להיוועץ עם עו"ד הוא אמר שכן, אמרו לו הכל טוב ויפה הוא לא היוועץ בעו"ד, אבל הדבר יפה יותר גם כשהוא לא היוועץ עם עו"ד ולא קמה לו זכות ההיוועצות הוא אמר את הדברים באופן הכי קוהרנטי. כמו שהכאב לגבי כולם, לגביו הכאב הוא חד.

מדובר פה בבחור שלומד תורה, יושב עם אימו כל היום זה העיסוק שלו. פנה אליו משיב 3 אמר לו "בוא, אני בשלילה אני רוצה שתקח אותי היום ותסע איתי לכיוון ירושלים" הוא אמר "בסדר", מה יש לו לעשות? אני חושב שהבטלה היא אם כל החטאים. משיב 3 לא היתה לו ידיעה למה שאמור להתרחש אחת כמה וכמה שאותו נהג אומרים לו, זה כמו שאני לוקח נהג מונית ואומרים לו "סע", למה אותו נהג מונית לא נעצר?!. הסמים לא היו ברכב, אבל אני ייצגתי לא מעט נהגי מוניות שהובילו אנשים ולאנשים היו סמים בחזקתם ושחרורו את הנהג מונית, אז זה שלא היה מופיע לו TEXI אז קושרים אותו לדבר עבירה?!. הוא בא ואומר בצורה הכי פשוטה, שואלים אותו של מי הארגזים, הרי הוא לא שם לב. הוא אומר שלא שם לב שהכניסו את הארגזים. זה היה היום הסוער של השלג. משיב 4 נשאל "של מי הארגזים שיש ברכב" אז הוא אוטומטית אומר "אוקיי, הרכב לא שלי. מה שברכב עצמו שייך למשיב 3" ואז הוא אומר – מפנה לדו"ח פעולה מיום 9.1.13 שעה 22:53 הוא אומר "אני נהג, חבר שלו, הוא ביקש ממני לקחת אותו כי הוא בשלילה. אני לא מכיר את הארגזים שיש מאחור, כל מה שיש ברכב זה של חבר שלי, גם הכיסא של התינוק", הוא מצביע על דברים נוספים.

מפנה להודעתו מיום 9.1.13 שעה 21:29 עמ' 1 שורות 3 עד 4 – מצטט. עמ' 2 שורות 72 הוא אומר "אני לא יודע מכלום, ביקשו ממני שאנהג כי משיב 3 בפסילה". הוא אומר שהוא לא נגע בדבר, הוא לא יודע מי העמיס את הגלונים, לא קיבלתי כסף, לא הייתי אמור לקבל כסף.

בהודעה שלו מיום 15.1.13 שעה 14:32 עמ' 3 שורות 56 עד 57 – מצטט. עמ' 3 שורה 74 הוא אומר שהרכב לא היה נעול בנעילה מרכזית, הרכב היה פתוח. ירד גשם חזק, מי שרוצה יכול היה לפתוח ולסגור את התא מטען, זה לא שהיה צריך לבצע פעולה של פתיחה או סגירה.

בעמ' 3 שורות 77 עד 78 – מצטט. בעמ' 3 שורות 107 עד 108 משיב 3 לא ירד מהרכב כל הדרך.

מפנה להודעתו מיום 15.1.13 נחקר בשעה 18:51, הוא חוזר על שלוש הודעות בצורה קונסיסטנטית, הוא אומר "אני לא ידעתי". אי אפשר לבוא ולהגיד שיש החזקה, הוא לא יודע מה אמור משיב 3 לקבל. גם אם חברתי תבוא ותטען, אין עצימת עיניים, עצימת עיניים יש חשד מסוים שאני אמור לדעת אולי משהו כן יכול להתרשם, אבל הוא לא מגיע לרף הזה. גם משיב 3 לא מגיע, לא היה חשד לכן אני טוען שהתיק הזה אפשר להגדיר אותו כתיק שהריחות בו ריחות לא טובים, אבל גם אם הריחות לא טובים זה תיק שיכול אולי בעוצמת חשד סביר, זה יכול להיות תיק יפה מאוד אבל לא בתיק של ראיות לכאוריות או בראיות שהתביעה בסופו של יום צריכה לבוא ולהראות בראיות את הרשעתם של המשיבים בדין. אני חושב שמדובר פה בתיק נסיבתי, בתיק שאין ממצאים, אין כאן את היסוד הנפשי שנדרש פה לבוא ולהראות שקיימת מחשבה פלילית בשביל שמשיבים אלה יורשעו לכן אני מבקש להורות על שחרורם של המשיבים גם אם יידרש למעצר בית מלא.

עו"ד הרמן: מצטרף לדברי חבריי לעניין ההיוועצות. לא צריך ללמוד מהשתיקה שהיא לא שתיקה רועמת של המשיב 1, איזשהו חיזוק לכאורי נגדו בהיבט של המודעות משום שנפגעה זכות ההיוועצות שלו באופן משמעותי. יש מכתב של עו"ד ראשד זועבי, ראש המפלג, בעניין הזה שמסביר מה קרה ביום הראשון ובעצם הוא קיבל ייעוץ לשתוק בנסיבות האלה.

בחקירה השנייה שלו יש בשורות 2 עד 6 התייחסות לשאלת ההיוועצות של המשיב 1 ששם פנו אלי, אני לא יכולתי להגיע אליו. דיברתי איתו שיחה של חצי דקה, לא יכולתי לתת לו ייעוץ ובסופו של דבר לא נשלח לו עו"ד והוא נשאר בלי ייעוץ ולכן שתק. רואים שהוא מבקש להיוועץ בעו"ד כדי למסור גרסה מלאה.

שורות 35 עד 39 הוא אומר ברחל בתך הקטנה את תמצית הדברים שאמרו לו שאין בקרטונים סמים והיה צריך להיות שם שמן מסאז', הוא אומר "אני אתייעץ עם עו"ד ואענה לכל שאלה, אני יודע שלא היה לזה קוקאין, אני נקי 6 וחצי שנים ולבית שלי לא נכנס קוקאין".

מפנה למזכר מיום 14.1.13 שאומר שבסיום עדותו הכתובה של המשיב 1, ליאור פנה ושאל "מה באמת במכלים היה סם?!" והוא ענה לו שכן. התמונה היא תמונה של אנשים שהולכו שולל.

עו"ד גרינבאום: אפתח במספר דברים כללים שרלוונטים לכולם ואח"כ אתייחס בעיקר לטענות שהועלו פה.

כשנבחן את התיק הזה נסתכל עליו כפי שהוא, אנחנו מדברים על ייבוא שמיוחס רק למשיב 1, אבל על ייבוא של למעלה מ-45 קילו גרם קוקאין מפרג'ווי למדינת ישראל. מדובר בעסקה או באירוע בסדר גודל כזה צריך לבחון את כל הדברים. למעלה מ-45 קילו גרם קוקאין במצב נוזלי זה משהו ששווי ערך בשוק ל-15 מיליון ₪ וצריך לראות את הדברים האלה בהקדמה הזאת.

עוד אמירה אחת כללית, חבריי אומרים שמדובר בתיק כללי. אנחנו סבורים שהתיק הזה לא רק הראיות לכאורה הן מאוד חזקות, אנחנו חושבים שהראיות "הממשיות" הן ראיות שנדרשות לנו על מנת להביא להרשעה הן מאוד חזקות.

לגבי זכות ההיוועצות – בתיק החקירה יש את מכתבו של עו"ד זועבי בו מתאר את השתלשלות העניינים כפי שהראה ביום שבו המשיבים נעצרו והסנ"צ זומנה לחקירה. יש התחייסות של החוקרים בתיק החקירה לכך. מה שקרה שעו"ד זועבי הגיע למפלג, סירב להיפגש עם המשיבים במקום שהוצע לו שזה מקום המפגש הקבוע, ממה שנאמר לי מקצין החקירות, על הדברים האלה יעיד במהלך המשפט עצמו. כעניין שבשגרה עו"ד לא נכנסים לתוך המפלג, כל מי שאינו שוטר לא אמור להיכנס למפלג כך שמקום המפגש הקבוע הוא במסדרון כאשר שוטרים שומרים על העצורים כמו שקורה גם בבית מעצר. שוטרים שומרים על העצור בבית המעצר, ואכן יש מצלמות. אעיר, שעו"ד זועבי רצה להכנס למפלג ולקיים את זכות ההיוועצות באחד החדרים וגם שם יש מצלמות. חל חיסיון על השיחה בין עורך הדין ללקוח, למשטרה אין כוונה לעשות משהו עם עניין זה. אציין שבסופו שלן יום חלק מהנאשמים שותקים שתיקה רועמת על אף שהם נחקרים מספר פעמים, חלקם גם שותקים וגם כאשר הם מדברים הם משקרים, כך שאין לטעמנו מקום לטענה בשום צורה שהיא. צריך לזכור את מה שחבריי אמרו אנו מדברים על ערב השלג בירושלים, מדובר באירוע שבו הגיעו לארץ למעלה מ-45 קילוגרם קוקאין מפרגוואי, זה היה ערב לא סימפטי להסתובב בו ברחובות. בנוסף, חבריי אמרו שמדובר בבלדרים, בסופו של יום עסקאות הסמים לא יכולות להתצע ללא אותם בלדרים, הפסיקה נתנה דעתה על כך, העובדה שגם אם המשיבים היו רק בלדרים אין לה על מה להתלות, עסקאות סמים לא יכולות להתבצע ללא בלדרים.

לגבי משיב 1, בהודעה ראשונה שלו מ-9.1.13 המשיב שיקר, כי הוא ירד לצומת פת קנה אלכוהול וחזר הביתה, הוא אמר שחבר הקפיץ אותו הביתה. מאחר ויש דוחות עיכוב בתיק אנו יודעים שהוא משקר. לא נפגמה זכות ההיוועצות שלו, המשיב יכל להעלות כל טענה אחרת, כמו שהעלה את גרסתון השקרית, אבל המשיב בהודעה שניה ב-14.1.13 מעלה לראשונה את הטענה שמה שהיה צריך להיות במיכלים זה שמן מס'ז, מפנה לעניין זה להודעתו של משיב 4 מיום 15.1.13 המשיב שם סיפר שכל ארבעת המשיבים ששהו יחד בתא מעצר אחד, באופן מפתיע באף חקירה ראשונה שלהם לא עולה עניין של שמן מסז אבל אחרי שהם יושבים מספר ימים במעצר יחד גם משיב 1 וגם משיב 3 טוענים לפתע שהם חשבו שזה שמן. מעבר לכך, משיב 1 אומר שהוא חשב שזה שמן שואלים אותו מה הוא היה צריך לעשות עם זה, שם הוא בחר לחזור ולשתוק. הוא מאשר שהוא קיבל את הקרטונים אליו הביתה, מאשר את חתימתו על גבי המסמכים.

רוב הדיון הוא דיון משפטי, אנו מתייחסים לפן המשפטי וליסוד של המודעות שמדובר בסם, אני חושבת שזו המחלוקת, ואני מפנה לספרו של השופט קדמי על פקודת הסמים המסוכנים בע' 121 שם החל מע' 60 עד 130, מתייחס קדמי למודעות לעובדה שמדובר בסם. הדברים ברורים וקיימים, החזקה קיימת והנטל להפריך אותה מוטל על כתפי המשיבים. (מצטטת)... למעלה מ-45 קילוגרם נתפסו בחזקת המשיבים והנטל להפריך זאת מוטל על כתפיהם. אנו סבורים שהספק הזה לא מתעורר ולו במעט.

לגבי המשיב 1, משיב זה הוא שקיבל לביתו משלוח מפרגוואי שנשלח באמצעות חברת משלוח בן לאומית כפי שמפורט לכתובת מגוריו, הוא מאשר שהוא קיבל את המשלוח בחתימתו, ורק בגרסתו השניה הוא מעלה את טענת שמן המסז שהיא ריקה מתוכן מבחינתנו. יצוין, שאף אחד מהם לא עוסק לא בתחום שמנים מסזים ספא משיב 1, לא מעלה שום טענה כזו, שזה לצורך עיסוקו. אתייחס לפסיקה שחברי הציג ביחס למשיב 1, יש פסק דין ראשון שמדבר על 7 ק"ג וגם שם נרשם שבית המשפט העליון לאחר התלבטות ארוכה, החליט לשחרר. המקרה הזה שונה מהמקרה שלנו שמדובר בכמות כמעט פי 7 של סם שמיובא מחו"ל ולכן אין רלבנטיות לפסק דין זה, בפסק הדין השני מדובר במישהי שהסם היה בכיסה, בעניין זה, בהקשר של המשיב 1 אין מודעות יותר מובהקת ממשלוח שמגיע לביתו בשני ארגזים, שנשלח על שמו נשאר אצלו בבית מספר שעות ואז נלקח על ידו ועל ידי משיב 2 לרכב אחר. הראיות לכאורה הן חזקות ביותר לעניין יבוא ואחזקה.

לגבי משיב 2, משיב זה כאמור לא שיתף פעולה בחקירתו הראשונה, הוא מסר שהוא עובד עצמאי, גם אם טענת המסז לא מועלית על ידו. ביום 14.1.13 מוסר גרסה ראשונית שהיא שקרית. גרסתו שבאותו היום בין 7 ל-8 בערב, ירד לאכול בצומת פת והתחיל שלג חזר לבית במונית. יש דוחות עיכוב והמשיב נצפה עושה מה שהוא עושה, ועל כן לא רק שלא מפריך את החזקה שקיימת אלא שהוא מחזק את הראיות שכן הוא מוסר גרסה שקרית. בהודעות הנוספות מיום 15.1.13 הוא ממשיך לשמור על זכות השתיקה, גם בשניה הוא שומר על זכות שתיקה, והוא מוסיף שלא זוכר שחזר לביתה, וכמה זמן לפני נעצר.

לעניין דוחות העיכוב, הם ברורים הם מתארים את פרטי הלבוש, נכון שיש גם גקט ירוק וגם קפוצון לבן. ישנה כיפה לבנה. ישנה עובדה שהוא נצפה כשהוא נכנס למושב האחורי, הוא נצפה יורד מהרכב, עולה למונית ואז נעצר. יש קשר עין רציף אתו. גם לפי גרסתו של משיב 4 משיב 2 הוא זה שעלה לרכב כרבע שעה עשרים דקות לפני המעצר, הם מגיעים לנקודה בירושלים משיב 2 יורד מהרכב וחוזר אליו, מתחילים בנסיעה וכו'. גם משיב 4 קושר את משיב 2 לרכב, וזה בנוסף לדוחות העיכוב שמסדרים את התמונה. לכל זה צריך להוסיף את גרסת משיב שמשקר ולא קושר את עצמו לאירוע.

חברי אמר שלא יכול להיות שמשיב 2 יעזוב סם בשווי של כ-15 מיליון ללא השגחה וזו אינדיקציה לכך שהוא לא ידע ולא קשור. הוא לא השאיר את הסם ללא השגחה, הוא השאיר אותם בהשגחתם המסורה של משיבים 3, 4, ולכן לא מקבלים את הטענה הזו. לא ייחסנו סחר, אך חברי טען שלא מדובר בסחר ושמדובר בסך הכל באחזקה ושזו מסוכנות פחותה יותר, 45 ק"ג קוקאין בשווי של 15 מיליון ₪ זה לא לצריכה עצמית, גם אם אין לנו את הראיות לסחר, כוונתם של המשיבים לא היה לצרוך אותו לאורך תקופה אלא למכור אותו. חברי אמר ביחס לחלקו של משיב 2 שהוא עלה לבית והוריד את המשלוח, חלקו של המשיב הוא חלק משמעותי, גם העובדה שהמשיב עולה לביתו של המשיב 1 ועוזר לו לשאת את הסמים שנמצא בשני ארגזים כבדים לתא המטען מלמד ומחזק את החזקה של המודעות שלו. חברי טען ביחס לעברו הפלילי של המשיב 2 שיש לו הרשעה בסמים מלפני 7 שנים, אני כתבתי שהוא הורשע ב-2012 בעבירת סמים. אני ראיתי שיש לו הרשעה משנת 2012. מעבר לכך יש לון סך הכל 7 הרשעות קודמות הדברים מפורטים ולא מדובר באדם שיש לו הרשעה אחת מלפני שבע שנים. ביחס לפסיקה שחברי הציג, הוא הציג פסיקה על כמויות של 825 ג', 86 ג' וקילו אחד, אי אפשר לעשות השוואה בין הכמויות למקרה שלנו.

לגבי משיב 3, הוא התייעץ עם עורך דין בחקירתו הראשונה, והוא אישר שהרכב שלו ושלא נתפסו דברים שלא שלו. מעבר לאמירה זו המשיב שותק בחקירתו וכל השתיקות שלהם הם צריכות לפעול לחובתם כפי שהדברים מופיעים בפסיקה ובספרו של קדמי. בחקירה מיום 15.1.13 שמדובר בחקירה שנערכת אחרי שארבעת המשיבים יושבים יחד בתא מעצר אחד, גם משיב 3 מעלה טענה שחשב שמדובר בשמן מסז, כשהוא נשאל לפרט למה חשב שזה ולמה משמש הוא ממשיך בשתיקתו ואין לון הסבר. הוא אמר לבלש שכל מה שברכב שייך לו כי חשב שהכל חוקי. הדברים מופיעים בדוחות, לגבי העבודה שהדברים שברכב שייכים לו. חברי אמר אם מי מהמשיבים היה בודק והיו יודעים שמדובר בסמים הם היו הולכים ובודקים. העובדה שהם נשארו ישובים ברכב ולא בדקו נובעת מהעובדה שהם ידעו מה שמים להם ברכב. מדובר על ערב השלג, ערב הסערה, משיבים 3, 4, מגיעים את כל הדרך מראשון לציון במיוחד על מנת לאסוף את משיב 2, ומגיעים לביתו של משיב 1, הם לא עושים את זה סתם כדי לאסוף שמן מסז רפואי, לצרכים לא ידועים שהם לא מסבירים אותם ואף, אחד לא טוען שהם עוסקים בזה והיה חייב בערב של השלג לקבל אספקה דחופה. כפי שאמרתי אנו מדברים על סדר גודל מאוד מכובד של כמות סם שמלמדת על עצמה שלא כלאחר יד היא תשלח למקום אחד תועבר על ידי מישהו אחר, אנו סבורים שגם מבחינה נסיבתית ברור היה למעורבים במה הם מתעסקים לאן הם באים ומה בכוונתם לעשות.

לגבי משיב 4, הגרסה שהוא מנסה להציג זה שלא ידע לא שמע ואמרו לו לנהוג, בערב של השלג במזג אויר סוער, והוא התבקש על ידי משיב 3 לנהוג, הוא לא יודע לאן ולא לאיזו מטרה והוא לא שואל שאלות, והוא פשוט נסע. גם בגרסת המשיב 4 עולות סתירות ושקרים שבעינינו די בהם על מנת להראות שלא הצליח להפריך את החזקה. המשיב משנה את השעות שבהן יצאו מראשון, בהודעה ראשונה הוא אמר שהגיעו לירושלים סביב 7:30 בערב, בהודעה שניה בין 6:30 ל-7:00 בשלישית אומר שבשבע רק עלו. לגרסת המשיב, הם נפגשו המשיב 3 ו-4 בשעה 16:00 בערך, ועד לסביבות השעה 19 הם הסתובבו בראשון לציון, הוא אמר שהסתובבו סתם להתאוור. הוא לא יודע לומר איזה מסלול עשו גם בירושלים לא יודע כלום לגבי המסלול. עם כל מה שלא שמע, הוא ציין בהודעות שלו שלא שמע שום שיחה בין משיב 2 למשיב 3 ביחס לשמן מסז. זה למרות שהם נוסעים ביום הכי סוער בחורף לאסוף את השמן. נקודה מהותית, המשיב 4 מאשר שהם מגיעים לאותה חניה, הוא עוצר את הרכב, ובשלב זה הוא מאשר שמשיב 2 יורד מהרכב וחוזר אך הוא לא שמע לא את תא המטען נפתח, לא הרגיש ושמע שהעמיסו בתא המטען שני ארגזים במשקל של 50 ק"ג לא שמע את תא המטען נסגר, לא שמע ולא ידע שום דבר. זה כבר בבחינת שקר מהותי מבחינתנו להניח שני ארגזים זה כמו להניח אדם והוא לא שמע ולא ידע ולא הרגיש.

לגבי משיב 2, המשיב 4 בהודעתו מאשר שהם אספו את המשיב 2 ברכב, והוא היה איתם זמן קצר לפני שנעצר הוא מתאר את העליה שלו ואת הירידה שלו מהרכב.

לעניין עילת מעצר, מדובר בחזקה סטטוטורית, אין מקום לשחרור לחלופה בוודאי שאין טעם להזמנת תסקיר שירות מבחן. אני לא הגשתי פסיקה מאחר והפסיקה ברורה בעניין זה. אוכל להמציא פסיקה אם בית המשפט יבקש זאת. הדברים ברורים, והחזקה ברורה. מדובר בכמויות סם גדולות. לכן אבקש להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים.

עו"ד הרמן: אני לא טענתי שבלדר הוא לא חוליה בשרשרת הסם. הטענה היא טענה של מודעות של ספק סביר של אפשרות סבירה, של העדר מודעות ולא שאם הוא מודע אז בהיותו כתובת הוא לא חוליה בשרשרת.

לגבי השלג, זה לא נוגע אליו, הוא נמצא בביתו ומקבל משלוח.

חברי דיברה על מובהקות של מודעות, דווקא הטענות של חברתי והטענות שלי לגבי הנסיבות הכתובת שהוא מוסר וכל מה שפירטתי מצביע על תחושה מעורבת, מה שהיא קוראת מובהקות אני קורא ספק סביר ומעלה. חברתי לא הראתה שהמשיב 1 בראיה שמסבכת אותו שהוא ימסור כתובת שלו ואת שמו לחמישים ק"ג קוקאין. חברתי אומרת שאם לא פתח את החבילות כי ידע מה יש שם. אני אומר שהם לא שלו לכן לא פתח אותן.

לגבי טענת שמן המסז, בהליך המעצר הראשון, ועל כך יכול להעיד רונן מזרחי, המשיב 1 אמר שהוא ידע שמדובר בשמן מסז, הוא אמר זאת בהליך הראשון. רונן מזרחי יוכל להעיד על כך.

המזכר מ-14.1.13 שטרח החוקר לרשום, שהמשיב שאל אותו אם באמת היה שם סם, מאמירות כאלה לומדים על אמינות ועל כך שהוא היה מופתע.

השתיקה, אפילו אם יש שקר, זה לא ממלא את החסר בראיות התביעה. שתיקה של חשוד בחשד כה חמור היא הגיונית וגם שקרים, זו התנהגות אנושית. חברתי אמרה שהגשתי פסיקה על 7 ק"ג חברתי אומרת ש-7 ק"ג קוקאין זה לא מסוכן ומצדיק חלופה, שום ראיה שהוא ידע מה המשקל המסוכנות קיימת בשתי הכמויות.

עו"ד פריג': לגבי זכות ההיוועצות, המכתב של עורך דין זועבי מדבר בעד עצמו. טענת חברתי שיש מצלמות היא טענה לא ברורה. עורך דין יושב עם חשוד זכותו לחיסיון מלא. חבריי החוקרים אומרים לאותו עורך דין לשבת במסדרות שמפריד בין התביעות לבין המפלג זה לא ראוי ואין מקום לטעון לעניין המצלמות עורך דין לא אמור לשבת עם חשוד בנוכחות חוקרים וכשזה מצולם. הטענה שמסר גרסה אחרת אין לה שתטען כי לא נתנו לו את הזכות הבסיסית.

חברתי אומרת שטענו שהמשיב בלדר, המשיב לא היה מודע שמדובר בסם הוא הרים קרטון מהבית לאוטו, אין כל ראיה לכך שהיה מודע שזה סם . לאור התצפיות לא ברור אם מדובר במשיב 2 כי היה אדם שלבש מעיל ירוק או קפוצון לבן.

המשיב אין לגביו ראיות בחומר החקירה שהוא ידע שמדובר בסם. עולה גם שאין קשר קודם של המשיב 2 למשיבים האחרים, כך שהטענה שהוא ירד מהרכב ונסע במונית והשאיר את זה בידיים אחרות, אין ביניהם קשר קודם, הוא לא מכיר אותם ואין לכך ראיות. אבקש לשלוח לתסקיר ולבחון חלופת מעצר.

עו"ד איצקוביץ: לגבי משיב 3, הרכב זה רכב ששכור שהושכר על ידו מחודש תשיעי 2012, רואים שהוא נמצא בחזקתו מזה כארבעה חודשים, חברתי ניסתה להצביע שהרכב נשכר למטרת הביצוע, פה הרכב נמצא 4 חודשים, תקופה זו לא קושרת אותו למה שמיוחס.

כמו כן, המשיב 3 מוסר גרסה ב-9.1.13 שזו ההודעה הראשונה, לא כפי שחברתי טוענת, עמ' 1 שורה 2 שאומר "אני לא יודע על מה אתם מדברים בכלל", מפנה לעמ' 2 שורה 38 ושורה 44 ועמ' 3 משורות 45 עד 47.

כמובן שיכול להיות שהפרקליטות באמת לאחר שבאים וחוקרים את המשיב ואומרים לו שמדובר כאן בסמים והוא לא יודע אז מתחילים לשאול אותו כל מיני קושיות, לאן זה אמור להגיע, מי אמור לקחת והוא שומר על זכות השתיקה. הוא יודע שהוא אמור לקחת את זה וזה מיועד בשבילו, זאת אומרת שהוא אומר דבר חוקי, דבר חוקי עבור "אני אמור לקבל שמן מסאז'" ברגע שהמשטרה אומרת לו שמדובר במשהו לא חוקי, הוא שומר על זכות השתיקה. באם הוא הולך שולל, נפל במלכודת אז כבר את המשטרה לא מעניין משיב 3 וגם הפרקליטות, הם רוצים לדעת מה היה עולה בגורלו של אותו מיכל. דבר נוסף, המשלוח הגיע ב-8.1, מה לעשות שהם לא חברים של דני רופ ולא מתכננים לגבי מזג האוויר וב-9.1 נפל יום סוער, גשום ומושלג. אולי זה ישמע מוזר, אבל כאשר מדובר בשני גלונים של 45 או 50 ליטרים של שמן זה מחיר לא מבוטל. לא מדובר בשפורפרת של 100 או 200 גרם שעלו במיוחד לירושלים לקחת את זה. גם אם אדם בא לקחת את זה מדובר במחיר שערכו אינו נמוך. דבר נוסף, אכן משיב 3 אמר שכל מה שברכב שייך לי ואני יודע שמדובר בדברים חוקיים שנמצאים אצלי ברכב. אכן לא משיב 3 ולא משיב 4 יצאו מהרכב. אני הולך היפכא מסתברא מחברתי, חברתי אומרת שהם ידעו שמדובר בדבר יקר ערך אז הם לא יצאו החוצה. אני חושב שאם יודעים שיש דבר ערך, יוצאים החוצה ובודקים ואם מדובר בדבר שהוא יקר ערך אבל לא בכמות או ברמה שחברתי מתכוונת אז לא יוצאים החוצה גם אם זה עולה 20 או 30 אלף ₪ אבל אם זה 15 מיליון אני לא בטוח שמישהו מהאולם פה לא היה יוצא.

לגבי משיב 4 – מספר את הדברים שיצא בשעה הזאת, נסעתי בראשון, אני עגלון, אומרים לי סע שמאלה נוסע שמאלה. מה יש לו לעשות?!. חברתי אומרת "מה יתכן שמשיב 3 ומשיב 2 לא שוחחו ברכב האם זה שמן רפואי או לא?!" אז לא שוחחו ברכב, היו צריכים לשוחח על הדבר הזה?!.

גם בא מזג אוויר קשה, חורפי וכולם מציינים אז ייתכן שלא שמע, כן שמע אם נפתח התא מטען, על זה יפול ויקום דבר?!. הוא אומר מהתחלה בכל ההודעות שלו ואבהיר זאת. חברתי באה ומציינת שניתנה לו זכות היוועצות ולא ניתנה לו ורואים את זה בהודעה מה-9.1 שאומרים שיש לו זכות להיוועץ עם עו"ד הוא אומר שהוא רוצה וממשיכים לחקור אותו, מנסים ליצור קשר עם הסנ"צ ולא תופסים אף אחד וממשיכים לחקור אותו. מה שהוא אומר בהתחלה הוא אומר בסוף "לא ידעתי כלום, אני נהג".

<#3#>

החלטה

נדחה למתן החלטה ליום 30.1.13 בשעה 9:00.

המשיבים יובאו באמצעות שב"ס.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ג, 27/01/2013 במעמד הנוכחים.