1. לפני בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה שעילתה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). יובהר כבר בפתח הדברים שלא הוגשו לבית המשפט התנגדויות להסדר הפשרה המוצע. היועץ המשפטי לממשלה, שתגובתו הוגשה גם מטעם נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, הודיע שאינו מתנגד להסדר הפשרה, אך מצא לנכון להעלות מספר הערות והסתייגויות. אלה יידונו להלן.
2. עניינה של הבקשה לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות בטענות של המבקשים, שהם בעלי מוגבלויות, לפיהן המשיבות לא עמדו בהוראות החקיקה וחקיקת המשנה ולא הנגישו כנדרש את ציוד הקצה והשירותים הניתנים על ידן לאנשים עם לקויות שמיעה, ראיה, מוגבלות בהפעלת הידיים ומוגבלות קוגניטיבית. לטענת המבקשים, המשיבות, המעניקות שירותי בזק כמשמען בחוק, לא עמדו בהוראות סעיף 19ג, 19יא ו-19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ובהוראות תקנות 9-4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק), התשס"ט-2009 (להלן: "התקנות"). נטען שהמשיבות לא עמדו בהוראת תקנה 4 לתקנות המחייבת העמדת שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים עם לקויות שמיעה, לאנשים עם לקויות ראיה, לאנשים עם מוגבלות בהפעלת ידיים ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. כמו כן נטען שהמשיבות לא פעלו בהתאם להוראת תקנה 5 לתקנות המחייבת העמדת שירות הודעות מסרונים המותאם לאנשים עם מוגבלות בראיה והעמדת מוקד שירות תיווך טלפוני לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. עוד הועלו טענות בנוגע לדרך סימון המוצרים ולדרך בה ניתן להתחקות אחר אותם מוצרים התואמים את בעלי המוגבלויות.
3. המשיבות הכחישו את טענות המבקשים. לטענתן הן עמדו בדרישות הנגישות המפורטות בתקנות ובחוק וביצעו את ההתאמות שנדרשו מהן על פי דין. הן העלו טענות שונות גם בנוגע לשאלה אם התקנות הותקנו בסמכות ואם הן חלות עליהן.
4. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 11.11.12 בבקשת האישור בת"צ 9353-02-12, הועלו נקודות שונות העשויות לשמש כבסיס למשא-ומתן למתווה פשרה אפשרי. הובהר שנראה כי ככלל מוטלת על הנתבעות חובה לפעול בהתאם להוראות התקנות אך לא מעבר לכך, וכי חלק מהוראות התקנות מעלות שאלות פרשניות הראויות לדיון. במהלך הדיון ניתנו מספר דגשים ספציפיים. בתום הדיון ביקשו הצדדים לנהל משא-ומתן מתוך תקווה להגיע להסדרה כללית של הנושא באופן שיקדם את עניינם של בעלי המוגבלויות. לאחר אותו דיון הוגשה לבית המשפט תובענה נוספת הנשענת על עילות דומות (ת"צ 57488-02-13), כנגד משיבה נוספת שלא נכללה בתובענה הראשונה (הוט מובייל בע"מ). בהסכמת הצדדים לא נקבע מועד לדיון באותה תובענה, והצדדים לתובענה זו הצטרפו למשא-ומתן שבמסגרת התובענה הראשונה.
5. בתום משא-ומתן ממושך הגיעו הצדדים לשתי התובענות להבנות שגובשו לכלל הסדר הפשרה המפורט שהוגש לבית המשפט. בעיקרו של דבר כולל הסדר הפשרה המוצע קביעה לפיה יציעו המשיבות ללקוחותיהן לכל הפחות שני דגמים של ציוד קצה התואם ללקוחות בעלי לקויות שמיעה, כאשר ייעשה מאמץ לשווק להם מכשירים הנגישים ברמה שהיא אף מעבר לזו שקבועה בתקנות. הוסכם כי המשיבות המפעילות שירותי תקשורת סלולאריים יאפשרו ללקוחות בעלי לקות השמיעה שרכשו את חבילת הגלישה הגדולה ביותר לקבל בחינם הגדלה של חבילה זו בשיעור 50%. עוד הוסכם שהמשיבות תעמדנה לרשות לקוחותיהם בעלי לקויות הראיה לכל הפחות שני דגמים של ציוד קצה התואם ללקות זו. כמו כן תרכוש כל אחת מהמשיבות המפעילות שירותי תקשורת סלולאריים עד 300 מכשירים המצויידים באפליקציית ריי מדי שנה, למשך ארבע שנים מהמועד הקובע, ותעמדנה מכשירים אלה ללקוחות לקויי הראייה שיזדקקו להם. כן נקבע כי המשיבות תעמדנה לרשות לקוחותיהן לכל הפחות שני דגמים של ציוד קצה המתאים ללקוחות שלהם לקות בהפעלת הידיים ושני דגמים של ציוד קצה המתאים לאנשים עם לקות קוגניטיבית. עוד הוסכם שהמשיבות המספקות שירותי משלוח מסרונים בשפות עברית וערבית תעמדנה לרשות הלקוחות שירותי מסרונים קוליים בשפות אלה בהן הן מספקות שירותי משלוח מסרונים. ההסדר מוסיף וקובע הוראות לסימון התאמת נגישות של ציוד הקצה המותאם. בנוסף הוסכם על מתן אפשרות ללקוחות בעלי המוגבלות להתנסות במרכזי שירות במכשירים המוצעים להם. עוד הוסכם שלקוחות בעלי לקויות מהמין הנזכר לעיל יוכלו להחליף מכשירים שנרכשו על ידם בכפוף להוראות ההסכם ובמועדים שנקבעו בו.

לבד מכל אלה הוסכם על הקמת מוקד שירות תיווך טלפוני להעברת מסרים לשירות אנשים עם מוגבלות בשמיעה או דיבור, בשפות עברית וערבית. שירותי התיווך יינתנו גם באמצעות דואר אלקטרוני, פקסימיליה, מסרונים, צ'ט ותוכנת וידאו. שירותים אלה לא יכללו מסרים והודעות מסוימים, כפי שפורט בסעיף 58 להסכם.

הסדר הפשרה כולל הוראות בעניין פרסום התאמות לנגישות, כאשר לצורך קמפיין הפרסום העמידו המשיבות יחדיו סכום של 475,000 ₪. סכום נוסף של 440,000 ₪ הוקצה לצורך עריכת קמפיין המשך לאנשים עם מוגבלות במשך ארבע שנים לאחר הקמפיין הראשוני. הוסכם כי לבד מהקמפיין יפורסמו עיקרי התאמת הנגישות באתרי האינטרנט של המשיבות, בעלון ובאחת החשבוניות החודשיות.

כמו כן כולל ההסכם הוראות בעניין הדרכת נציגי השירות בעניינים הנוגעים לאנשים עם מוגבלויות, בדגש על מתן שירות לאנשים עם מוגבלות בראיה, בשמיעה ובהפעלת הידיים ובבזק גם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.

בנוסף הסכימו הצדדים כי תוקם קרן ייעודית לה יוקצה סכום כולל של 200,000 ₪ לצורך פיתוח אמצעים טכנולוגיים להנגשת שירותי תקשורת, בדגש על שירותי טלפוניה. הקרן תפרסם קול קורא לביצוע מחקרים ויוענקו עד עשרה מענקים למחקר בתחום זה. בהסדר הפשרה ביקשו הצדדים שהשירותים והפיתוחים ייחשבו כקניין משותף של המפתחים והמשיבות. במסגרת התגובות לעמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיעו המשיבות שאין להן התנגדות כי ב"כ המבקשים ישמש כמפקח על הקרן. בתגובת המבקשים נכללו הצעות מספר לעניין זה.

הצדדים הציעו כי למבקשים ישולם גמול בסך כולל של 408,000 ₪ וכי שכ"ט עו"ד המבקשים יעמוד על 1,130,000 ₪ בתוספת מע"מ (ההסדר פירט מה חלקה של כל אחת מהמשיבות בסכומים אלה).

1. כפי שהובהר בפתח הדברים, עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה היתה שאין מניעה מלאשר את ההסדר. עם זאת, העלה היועץ המשפטי לממשלה מספר הסתייגויות. הוא הסתייג מהבחירה באפליקציית ריי כאפליקציה האפשרית היחידה, כשהוא טוען כי קיימות אפליקציות נוספות המנגישות מכשירי טלפון סלולריים, אף שלא פירט באילו אפליקציות מדובר. עוד טען שיש מקום לאפשר יצירת קשר גם באמצעות שפת הסימנים. הוא ביקש שיינתנו הוראות בנוגע לפיקוח על הקרן הייעודית, והוסיף שאין זה ראוי שהפיתוחים ייחשבו קניין משותף של המשיבות והמפתחים מאחר והדבר עלול להרתיע את מי שמבקש לפתח פיתוחים מעין אלה. הועלתה טענה בנוגע לעמימות ההסדר בסוגיית המסרונים הקוליים. אשר לגמול ולשכר טרחת עורכי-דינם של המבקשים, טען היועץ המשפטי לממשלה כי מדובר בסכומים הגבוהים מן הראוי. את עיקר טענותיו ריכז בסוגיית שכ"ט עורך דינם של המבקשים, כאשר לטענתו הרי שלאמיתו של דבר עיקר ההישג במסגרת הסדר הפשרה הוא בכפיית המשיבות לפעול על פי הדין ונראה שההטבה הכספית לציבור בעלי המוגבלויות היא מתונה למדי.
2. לאחר עיון בכתבי בי הדין, בהסדר הפשרה המוצע, בתגובת היועץ המשפטי לממשלה ובתשובות לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. יובהר כי לעניין זה ייחשבו כחברי קבוצת התובעים כל תושבי מדינת ישראל שהם בעלי לקות אחת או יותר מהלקויות דלהלן: לקות ראיה, לקות שמיעה, מגבלה בהפעלת הידיים או מגבלה קוגניטיבית. התובענה הציגה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שעניינן בעיקרו של דבר בשאלה אם המשיבות פעלו בהתאם להוראות התקנות והנגישו את שירותיהן לחברי הקבוצה כדין. כפי שהובהר בפתח הדברים, השאלה אם פעלו המשיבות בהתאם להוראות התקנות היא שאלה המצריכה דיון, שנראה היה שהתשובה לה שונה במקצת ממשיבה למשיבה, מלקות ללקות, ומהוראת תקנת משנה אחת לרעותה. לפיכך, הטענה שהעלה היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין מדובר אלא בכפייה של המשיבות לפעול על פי דין, אינה מדויקת במלואה.

מכל מקום, אף לו היה טיעון זה מדויק, הרי שנודעת חשיבות רבה לאכיפת הוראות מעין אלה שנודעו לקדם שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נראה שאין חולק שתכליתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות למצות את יכולותיהם, להשתלב בחברה באופן מלא וחופשי ולקדם את השוויון בינם לבין כלל הציבור. מתן סעד בתובענה מעין זו, אף אם אינו אלא בגדר של כפיית הוראות המקדמות שוויון על מי שמחויב לקיימן ואינו עושה כן, מקדם את עקרון השוויון בישראל ככלל ואת עניינם של בעלי המוגבלות בפרט. קיים איפוא עניין ציבורי של ממש בהגעה להסדר פשרה מעין זה.

1. הטענה לפיה הסדר הפשרה אינו אלא בגדר תמונת ראי של הוראות החוק אינה מדויקת. נראה שאין חולק כי לכל הפחות חלק מההתחייבויות שנטלו על עצמן המשיבות חורגות מאלה הקבועות בחוק ובתקנות. כך התחייבו המשיבות להשתדל ולהעמיד לרשות אנשים עם מוגבלות בשמיעה מכשירים העולים בתכונותיהם על אלה הקבועים בתקנות; המשיבות התחייבו לרכוש אפליקציות ריי בשווי כולל של מיליוני שקלים חדשים (בהיקף כולל של עד 4,800 אפליקציות כאשר כל אפליקציה מוצעת למכירה בשוק החופשי בסכום של מעל 1,000 ₪, ונראה שעלותה למשיבות היא לכל הפחות מספר מאות שקלים חדשים); ההסדר כולל הפעלת מוקד שירות תיווך בעלות משמעותית; השקעה של מאות אלפי ₪ בפרסום ההתאמות האפשריות לבעלי מוגבלויות והקמת קרן ייעודית שתוכל לקדם את עניינם של בעלי מוגבלויות לטווח הארוך. השתלבות כל אלה, יחד עם עצם השגת מטרת הוראות תקנות 4 ו-5 לתקנות ואכיפתן, מביאה למסקנה כי ההסדר הוא אכן "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", כדרישת סעיף 19(א) לחוק.
2. לא למותר לציין כי אף שנראה כי חלק מהוראות ההסדר היו כאלה שבית המשפט היה קובע במסגרת פסק דין, הרי שחלקן חורג מקביעות שניתן היה לעשות בפסק דין, אף לו היתה ניתנת הכרעה לטובת חברי הקבוצה. בשקלול המכלול כולו, המסקנה היא שיש לאשר את הסדר הפשרה.
3. אשר להסתייגויות היועץ המשפטי לממשלה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את מרביתן, כפי שיפורט להלן:

א. היועץ המשפטי לממשלה העלה שתי הסתייגויות בנוגע לאפליקציית ריי. האחת, עניינה בכך שלא הובהר בהסדר כי המשיבות לא תחייבנה את לקוחותיהם בעלי הלקות בתשלום נוסף עבור האפליקציה. המשיבות והמבקשים אישרו במפורש שזו היתה כוונת הדברים, והסדר הפשרה יפורש בהתאם. בהודעה שתפורסם לציבור יובהר כי האפליקציות יועמדו לרשות ציבור בעלי לקות הראייה ללא תשלום נוסף.

הסתייגות שניה נגעה לכך שקיימות אפליקציות נוספות המאפשרות הנגשה של מכשירי טלפון סלולאריים. היועמ"ש לא פירט באילו אפליקציות מדובר, ושני הצדדים גם יחד טענו כי ביצעו סקר שוק מקיף והגיעו למסקנה שאפליקציית ריי היא היחידה המתאימה. מאחר וההסתייגות בעניין זה הועלתה ללא כל תימוכין, יש לדחותה.

ב. אשר להסתייגות הנוגעת למתן אפשרות ליצירת קשר באמצעות שפת הסימנים, טענו המבקשים והמשיבים שמדובר בדרישה שאינה כלולה בתקנות. כאמור, הובהר בדיון שעל המשיבות לפעול בהתאם להוראות התקנות ולא נראה שיש מקום לחייבן בחריגה מעבר להוראות אלה ללא הצדקה מיוחדת. לא למותר לציין שבתגובתו טען ב"כ המבקשים כי ציבור האנשים היוצרים קשר באמצעות שפת הסימנים הוא ציבור מצומצם, וגם מטעם זה אין הוא סבור שהיה מקום לעמוד על טענה מעין זו. מכל מקום, שעה שמחוקק המשנה לא סבר שיש צורך בהנגשה בדרך זו, וכאשר ההסכם מאפשר פניה לשירות התיווך באמצעות דואר אלקטרוני, פקסימיליה, שיחות וידאו ושירותי שיחוח (צ'ט), נראה שניתן מענה מספיק לעניינם של לקויי השמיעה.

ג. אשר להסתייגות שעניינה בהקמת הקרן הייעודית, יש אכן מקום למתן הנחיות מלאות יותר בהקשר זה. לפיכך, ובהסכמת ב"כ המבקשים, אני מורה כי הפיקוח על הקרן ייעשה על ידי ב"כ המבקשים ביחד עם ארבעת חברי הקרן שימונו על פי הוראת סעיף 73 להסדר הפשרה. על פני הדברים ארבעת החברים הנוספים, כפי שהוגדו בהסדר הפשרה, הם בעלי אינטרס ישיר בקידום עניינם של ציבור האנשים בעלי המוגבלות. נראה שיהיה בכך כדי לתת מענה מספיק לפיקוח הנדרש.

עוד יש לקבוע כי הסכום שישמש את הקרן יופקד בחשבון נאמנות נפרד וייעודי, בהתאם להוראת סעיף 72 להסדר הפשרה. כמו כן, ימסור ב"כ המבקשים דיווח שנתי לנציבות שוויון אנשים עם מוגבלות ולבית המשפט בנוגע לפעילות הקרן. נציבות שוויון אנשים עם מוגבלות תהיה רשאית למנות משקיף לקרן. כמורשי חתימה בחשבון הקרן ישמש ב"כ המבקשים וכן אחד מארבעת החברים הנוספים בקרן, שזהותו תיקבע בישיבה הראשונה של חברי הקרן.

ד. יש לקבל את עמדת היועץ המשפטי בנוגע לזכויות היוצרים בפיתוחים שייעשו כתוצאה מהמחקרים שיבוצעו בתמיכת הקרן. הענקת זכויות יוצרים למשיבות עלולה להרתיע מפתחים פוטנציאליים מלהגיש בקשות לקרן. יתירה מזו, הסכום שמועבר לקרן אינו עוד בגדר כספי המשיבות, אלא חלק מההטבה הניתנת לציבור בעלי המוגבלויות. ממילא אין מקום להעניק זכויות יוצרים למשיבות אך בשל העובדה שהוטל עליהן לשלם סכום מכח הסדר פשרה. לפיכך יש לקבוע שהפיתוחים כתוצאה מפעילויות הקרן או מהפעולות הממומנות על ידה ייחשבו לקניינם של המפתחים בלבד.

ה. לאחר שהמשיבות הבהירו שכיום הן מעניקות כולן שרותי משלוח מסרונים בעברית וערבית נראה שאין עוד מקום לתהיית היועץ המשפטי בעניין זה.

1. עניין אחרון שיש להידרש אליו נוגע לשאלת הגמול המוצע למבקשים ולשאלת שכר טרחת עורך דינם. כאמור, היועץ המשפטי לממשלה סבור שמדובר בסכומים שהם "גבוהים מן הראוי" ואינם הולמים את נסיבות התיק, את העובדה שלא נוהלו הוכחות ואת שווי ההטבה לחברי הקבוצה. הוא הציע כי הסכומים העודפים יועברו לקבוצה עצמה.

המשיבות טוענות כי מדובר בסכומים התואמים את התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה, מה גם שבמסגרת ההסדר נטלו המשיבות על עצמן נטלים מעבר לאלה הקבועים בתקנות. המשיבות טוענות לחלופין שלא ניתן להעביר סכומים "עודפים" לידי חברי הקבוצה, אלא להותירם בידי המשיבות.

ב"כ המבקשים האריך, מטבע הדברים, בטיעון בנקודה זו. הוא הבהיר כי לאמיתו של דבר מדובר בחמש תביעות נפרדות שאוחדו לשני כתבי תביעה, אך אין בכך כדי להביא לקיפוח המבקשים או בא-כוחם. הוא הציג טבלה משווה בעניין שכה"ט המשולם בתובענות ייצוגיות ככלל, וטבלה הסוקרת מספר קביעות שנעשו בהקשר זה בתובענות שעילתן בפרט 9 לתוספת השניה לחוק, כשהוא טוען כי שכר הטרחה המוצע אינו חורג מהמקובל ואף נמוך ממנו בהתחשב בעובדה שמדובר בתביעה כנגד חמישה גופים שונים. עוד טען כי הערכה כספית ריאלית של שווי ההטבה נעה בים 10,000,000 ל- 15,000,000 ₪ לאורך התקופה. לבד מההטבה המשמעותית לחברי הקבוצה יש להעניק משקל לאינטרס הציבורי היוצא נשכר מקידום עניינם של ציבור האנשים עם המוגבלויות ולאכיפת הדין הנוגע להם. הוא טען כי הושקעו מאות שעות עבודה בכתבי הטענות ובמגעים הממושכים למשא-ומתן. לטענתו שיקולי התשומה, התפוקה ובעיקר ההכוונה תומכים במתן שכר טרחה בסדר גודל זה במסגרת התובענה.

1. על השיקולים הנוגעים לשיעור שכר הטרחה שיש לפסוק למייצג בתובענות ייצוגיות עמדתי בהרחבה בת"צ (י-ם) 3118/09 סבו נ' דיסקונט השקעות בע"מ, מיום 4.6.13, בפסקאות 26-24 לפסק-הדין. על יסוד השיקולים שהובאו באותו עניין, כמו גם לנוכח נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא, סבור אני שיש לאשר את שיעור הגמול ושכר הטרחה שהוצע על ידי הצדדים.

לעניין זה יובהר כי ההטבה שהושגה לטובת חברי הקבוצה תואמת, בחלקה הגדול, את הסעדים שהתבקשו במסגרת הבקשה. ההטבה מעניקה לציבור בעלי המוגבלויות סעד הנדרש לו לצורך קידום השוויון ככלל וקידום ענייניו בפרט, ומקדמת אינטרס ציבורי משמעותי. לפיכך, אף אם אכן עולה שיעור שכר הטרחה על 10% משווייה הכספי של ההטבה – ולבית המשפט אין כלים מספיקים לביסוס קביעה מעין זו – נראה שטיב ההטבה יחד עם תשומות הזמן והמאמץ הרבות שהושקעו בניסוח כתב התביעה והעובדה כי מדובר בסעד המקדם את עניינם של בעלי המוגבלויות בחברה מצדיקים פסיקה על הצד הגבוה. יובהר כי כתב התביעה חובק למעלה מ-90 עמודים בשל הצורך להתייחס לכל מבקש ולכל משיבה בנפרד ובפירוט רב, ויש בסיס לטענה לפיה יש להעריכו כשווה ערך לתובענות מאוחדות. במשא ומתן הושקעו משאבי זמן רבים, וגם עניין זה יש להביא בחשבון בעת פסיקת שכר הטרחה. כל אלה, כשהם נשקלים במאזני השיקולים המקובלים לעניין פסיקת שכר טרחה לעורך הדין המייצג בתובענות ייצוגיות, מביאים למסקנה לפיה יש לקבל את הצעת הצדדים הן בנוגע לגמול המשולם למבקשים והן בנוגע לשכ"ט עו"ד שישולם לבא-כוחם.

סוף דבר

1. לנוכח כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה בכסוף להבהרה שבסעיף 10(א) לעיל (בעניין העמדת האפליקציה ללקוחות לקויי הראייה ללא תשלום). כמו כן אני קובע כי למבקשים ישולם גמול בסכום כולל של 408,000 ₪, שישולם על ידי המשיבות בהתאם לחלוקה בסעיף 77.1 ו- 77.3 להסדר הפשרה. סכום זה יועבר לידי ב"כ המבקשים אשר יחלקו בין המבקשים בחלקים שווים. לבא-כח המבקשים ישולם שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,130,000 ₪ בצירוף מע"מ, שישולם על ידי המשיבות בהתאם לחלוקה בסעיף 77.2 ו-77.4 להסכם הפשרה.
2. בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק יפרסמו המשיבות הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה ותוכנו בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון יומי בשפה הערבית. כמו כן ימציאו המשיבות העתק מפסק-הדין ומההסדר הפשרה על נספחיו למנהל בתי המשפט, לצורך רישומו בפנקס.

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה.

ניתן היום, י"א בניסן התשע"ו, 19 באפריל 2016, בהעדר.