1. לפני בקשה לאישור הסדרי פשרה אליהם הגיעו המבקשים עם המשיבות 1, 2 ו-5 ולאישור בקשת הסתלקות של המבקשים בעניין המשיבה 4, שהוגשו במסגרת תובענה שעילתה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). לא הוגשו לבית המשפט התנגדויות להסדרי הפשרה המוצעים. היועץ המשפטי לממשלה, שתגובתו הוגשה גם מטעם נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, הודיע שאינו מתנגד להסדרי הפשרה, אך מצא לנכון להעלות מספר הערות והסתייגויות. אלה יידונו להלן.
2. עניינה של הבקשה לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות בטענות של המבקשים, שהם בעלי מוגבלויות, לפיהן המשיבות לא עמדו בהוראות החקיקה וחקיקת המשנה ולא הנגישו כנדרש את ציוד הקצה והשירותים הניתנים על ידן לאנשים עם לקויות שמיעה, ראיה, מוגבלות בהפעלת הידיים ומוגבלות קוגניטיבית. לטענת המבקשים, המשיבות, המעניקות שירותי בזק כמשמען בחוק, לא עמדו בהוראות סעיף 19ג, 19יא ו-19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ובהוראות תקנות 9-4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק), התשס"ט-2009 (להלן: "התקנות"). נטען שהמשיבות – אותן משיבות שעוסקות לא רק במתן שרותי תקשורת אלא גם במכירת מכשירים - לא עמדו בהוראת תקנה 4 לתקנות המחייבת העמדת שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים עם לקויות שמיעה, לאנשים עם לקויות ראיה, לאנשים עם מוגבלות בהפעלת ידיים ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. כמו כן נטען שהמשיבות לא פעלו בהתאם להוראת תקנה 5 לתקנות המחייבת העמדת שירות הודעות מסרונים המותאם לאנשים עם מוגבלות בראיה והעמדת מוקד שירות תיווך טלפוני לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. עוד הועלו טענות בנוגע לדרך סימון המוצרים ולדרך בה ניתן להתחקות אחר אותם מוצרים התואמים את בעלי המוגבלויות.
3. המשיבות הכחישו את טענות המבקשים. לטענתן הן עמדו בדרישות הנגישות המפורטות בתקנות ובחוק וביצעו את ההתאמות שנדרשו מהן על פי דין. הן העלו טענות שונות גם בנוגע לשאלה אם התקנות הותקנו בסמכות ואם הן חלות עליהן.
4. להגשת תובענה זו קדמה הגשת התובענה בת"צ 9353-02-12 צורן נ' פרטנר תקשורת בע"מ, במסגרתה ניתן ביום 19.4.16 פסק-דין המאשר את הסדרי הפשרה אליהם הגיעו הצדדים באותה תובענה ובת"צ 75488-02-13 בן חיים נ' הוט מובייל (להלן: עניין צורן). במסגרת פסק-הדין בעניין צורן נפרשו הטענות השונות, עיקרי ההסדר, והשיקולים שהובילו למסקנה לפיה ההסדר הוא אכן "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", כדרישת סעיף 19(א) לחוק. עוד נקבע כי לעניין זה ייחשבו כחברי קבוצת התובעים כל תושבי מדינת ישראל שהם בעלי לקות אחת או יותר מהלקויות דלהלן: לקות ראיה, לקות שמיעה, מגבלה בהפעלת הידיים או מגבלה קוגניטיבית. מאחר והסדרי הפשרה שהוגשו במסגרת התובענה דנא דומים עד מאוד לאלה שהושגו במסגרת עניין צורן, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לקבוע גם בעניינם כי מדובר בהסדרים ראויים, והגנים וסבירים בעניינם של חברי הקבוצה. הוראות ההסדרים, על ההסתייגויות המעטות בעניינם, יפורטו להלן.
5. הסדרי הפשרה בתובענה שלפני הושגו בעקבות משא ומתן ממושך שהתנהל בין הצדדים, וגובשו ברובם לאחר מתן פסק-הדין בעניין צורן. היועץ המשפטי לממשלה העיר הערותיו בנוגע להסדרי הפשרה, בין היתר גם בהסתמך על הקביעות שנעשו בפסק-הדין בעניין צורן, והצדדים השיבו לאותן השגות.

המשיבה 1

1. במסגרת הסכם הפשרה עם המשיבה 1 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המשיבה, שאינה מוכרת מכשירים ללקוחותיה, תפעיל בתוך 90 יום מיום אישור ההסדר שירות תיווך לאנשים עם מוגבלות בשמיעה ובדיבור לצורך התקשרות עם צד שלישי. בגין השימוש בשירות התיווך לא ייגבה תשלום ממבקש השירות (להבדיל מהתשלום עבור השירות במסגרתו מתבקש שירות התיווך). שירות התיווך יינתן בכל שעות היממה, בעברית ובערבית, באמצעות דואר אלקטרוני, פקסימיליה וצ'ט. עוד הוסכם על פרסום התאמות הנגישות באתר האינטרנט של המשיבה, ועל מתן הטבה של חודש שימוש חינם בשירותי הטלפון הקווי של המשיבה למנוי עם מוגבלות בשמיעה שיירשם למוקד התיווך בתוך שישה חודשים מהיום הקובע. כן קבע ההסכם כי מוקד השירות לא יאפשר העברת מסרים שעניינם מו"מ מסחרי, לרבות ביצוע עסקאות באמצעות כרטיס אשראי בסכום העולה על 750 ₪. עוד הוסכם כי המשיבה תפרסם חמש הודעות בעיתון בדבר ההנגשה (שלוש הודעות בעברית ושתיים בערבית), וכי הרישום לשירות התיווך יבוצע באמצעות אתר האינטרנט של המשיבה או באמצעות משלוח טופס הרשמה בפקס.

היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסכם הפשרה. עם זאת, חזר על העמדה שהעלה בעניין צורן ולפיה יש לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות שמיעה ליצור קשר עם מוקד התיווך באמצעות שפת סימנים. עמדה זו נדחתה בפסק הדין בעניין צורן. עוד הסתייג היועץ המשפטי לממשלה מנוסח תניית הוויתור שבסעיפים 10-9 להסכם. המבקשים והמשיבה הסכימו לנוסח המתוקן שהציע היועץ המשפטי לממשלה בהקשר זה, ונוסח מתוקן זה הוא שיחייב. היועץ המשפטי הוסיף והסתייג מהגבלת העסקאות בסכום של 750 ₪, כשהוא מציין כי בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בעניין צורן סוכם כי גובה העסקה המרבי יהיה 2,000 ₪ שעה שמדובר בתשלום לרשות מוסמכת. המשיבה 1 סברה שהסכום שנקבע במסגרת ההסכם היה ראוי וסביר, אולם הסכימה לאמץ את סכום התקרה של 2,000 ₪ שעה שמדובר בעסקאות שעניינן תשלום לרשות מוסמכת.

במצב הדברים שנוצר, כאשר היועץ המשפטי לממשלה אינו מתנגד להסכם הפשרה, והמחלוקת היחידה שנותרה בינו לבין המשיבה סובבת את מתן האפשרות ליצירת קשר באמצעות שפת הסימנים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לאשר את הסכם הפשרה מאותן הנמקות שניתנו בעניין צורן. בכלל זה לא מצאתי לנכון לחזור בי מהקביעה הנוגעת לשימוש בשפת הסימנים, גם לנוכח הטענות העובדתיות שהועלו במסגרת אותו הליך ובמסגרת ההליך שלפני בנוגע לאחוז הנמוך יחסית של המשתמשים בשפת הסימנים, גם על יסוד עמדתו של מחוקק המשנה וגם מאחר שבעניין צורן נקבעו קביעות אחרות, והחריגה מהן במקרה זה עלולה להביא לפגיעה בעיקרון השוויון בתחרות בין ספקים דומים.

יובהר עם זאת כי נוסח תניית הויתור יהיה זה שפורט בעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, וכי ניתן יהיה לבצע באמצעות שרות התיווך עסקה לתשלום לרשות מוסמכת בסכום של עד 2,000 ₪.

המשיבה 2

1. במסגרת הסדר הפשרה שהושג בין המבקשים לבין המשיבה 2 נקבע כי המשיבה 2 תפעיל מוקד תיווך דו-כיווני עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה או בדיבור וכן עבור צדדי ג' המעוניינים ליצור קשר עם אנשים עם מוגבלות בשמיעה או בדיבור. הרישום לשירות התיווך יבוצע בחנויות התקשורת של המשיבה 2 או באמצעות שליחת מייל או פקס (סעיף 10 להסכם). כן הוסכם כי לקוחות הסובלים מלקות שמיעה יקבלו זיכוי חד-פעמי בגובה של 60 ₪ אם יבקשו להרחיב את סל הגלישה מעבר לנפח הגלישה הכלול במסלול בו מצוי הלקוח. בבחינת הקדמת המאוחר, יובהר כי הטבה זו ניתנה רק לבעלי מוגבלות בשמיעה על יסוד התפיסה כי הם צפויים להרחיב את נפח הגלישה לצורך שימוש בוידאו. ההסדר כולל גם מתן הטבה בשיעור של 50% מרכישת סים חדש ללקוחות "פוסט פייד חדש" והטבת טעינה חד-פעמית בשווי 30 ₪ ללקוחות "פרי פייד". עוד הוסכם כי המשיבה 2 תספק ללקוחותיה בעלי מוגבלות בראיה שירות מסרונים קולי באמצעות מכשירים נגישים. הוסכם שלפחות אחד מהמכשירים המונגשים לאנשים עם לקות ראיה יכללו אפליקציית ריי, שתינתן ללקוחות ללא תשלום נוסף. ההסדר כולל גם את דרכי פרסום ההנגשה, וגם פירוט של הדגמים שתחזיק המשיבה עבור אנשים הסובלים ממוגבלויות ולקויות שונות.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע שאינו מתנגד להסכם הפשרה, אולם הוא סבור כי יש לפרסמו באתר האינטרנט לתקופה העולה על חודשיים; כי יש לקבוע שעל המשיבה 2 להצטייד במכשירים הנגישים בתוך 60 יום ממועד אישור ההסכם וכי עליה לספק את מוקד התיווך תוך 30 ימים ממועד אישור ההסכם. עוד ציין היועץ המשפטי לממשלה כי ההוראה בהסדר בעניין טיפול בתלונות לקוח נחזית ככזו שחוסמת את זכות הגישה לערכאות. כן ביקש היועץ המשפטי לממשלה שיובהר כי שירות המסרונים הקולי יינתן בשפה העברית ובשפה הערבית. הוא חזר על עמדתו בעניין שפת הסימנים.

המבקשים הצטרפו לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע ללוחות הזמנים, אולם בעניין זכות הגישה לערכאות הבהירו כי סעיף 10.3 אינו חוסם את זכותו של יחיד לפנות באופן ישיר לערכאות אלא רק את זכותו של מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית, בעניינו נקבע שעליו להקדים ולפנות בתלונה בעניין הרלוונטי בטרם יגיש תובענה. המשיבה 2 הצטרפה לתגובת המבקשים.

על רקע ההנמקות שניתנו בעניין צורן, ומאחר והשתכנעתי שגם זו הפעם מדובר בהסדר שהוא סביר וראוי, אני מאשר את הסדר הפשרה בכפוף לשינוי בלוחות הזמנים בהתאם להערות היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך, יוותר הפרסום באתר המשיבה בחלק המיועד לנגישות לכל הפחות למשך שנה. ההצטיידות במכשירים הנגישים תבוצע בתוך 60 יום ממועד אישור ההסכם, ואילו הקמת מוקד התיווך תבוצע בתוך 30 ימים ממועד אישור ההסכם. יתר השגות היועץ המשפטי לממשלה נדחות מהטעמים שהעלו הצדדים ועל רקע ההנמקות שניתנו בהקשר זה בעניין צורן.

המשיבה 4

1. בעניין המשיבה 4 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות בהסכמה, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק. בקשה זו הושתתה על השינויים המהותיים שחלו במצבה של המשיבה 4. בבקשת ההסתלקות הובהר כי עקב הליך הבראה של קבוצת אלון רכשה חברת פלאפון תקשורת בע"מ את פעילות המשיבה במהלך חודש יולי 2015. כתוצאה מכך המשיבה אינה פעילה עוד בתחום הסלולר, והיא מועמדת לפירוק. מאחר וממילא מרבית הסעדים שהוסכמו בין המבקשים לבין הצדדים האחרים הם צופי פני עתיד, והיות ולקוחות המשיבה 4 עברו לחברת פלאפון וזכאים לפיכך לאותן הסכמות והטבות שנכללו בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בעניין צורן, הגיעו הצדדים לכלל מסקנה שאין עוד טעם בהמשך ההליכים בעניינה של המשיבה 4.

מאחר ולמסקנה זו הגיעו הצדדים בשל השינויים במצבה של המשיבה, ולאחר כשלוש שנים של התנהלות, הסכימו כי במסגרת בקשת ההסתלקות תשלם המשיבה 4 למבקשים גמול בסך 5,000 ₪ ותשלם לבא-כוחם שכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ. הבקשה כללה הודעת וויתור מקיפה על כל דרישה או תביעה.

בנסיבות הייחודיות שפורטו בבקשה זו, ובפרט לנוכח העובדה כי בעניינן של כל יתר המשיבות צפו הסעדים, בעיקרו של דבר, פני עתיד, הגעתי לכלל מסקנה לפיה ניתן לאשר את בקשת ההסתלקות ללא צורך בפרסום הודעות או משלוח הודעות שלא יהא בהם אלא להכביר הוצאות נוספות על הצדדים. לפיכך, אני מאשר את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור וכתב התביעה שכנגד המשיבה 4, מוחק את בקשת האישור כנגדה ודוחה את התביעה כנגדה. המשיבה 4 תשלם למבקשים (יחדיו) גמול בסך 5,000 ₪ ותשלם לבא-כוחם שכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪ ומע"מ, כפי שהוסכם בין הצדדים.

המשיבה 5

1. במסגרת הסדר הפשרה שבין המבקשים למשיבה 5 צוין כי המשיבה 5 אינה מוכרת ללקוחותיה מכשירים והיא ספקית שירות בלבד. בנסיבות אלה כלל הסדר הפשרה, בדומה להסדרים שאליהם הגיעו המבקשים עם המשיבות האחרות, הסכמה בעניין הפעלת מוקד תיווך דו-כיווני עבור לקוחות עם מוגבלות בשמיעה או בדיבור, ובכלל זה עבור רוכשי כרטיסים נטענים. סוכם כי ההרשמה לשירות מוקד התיווך תבוצע באמצעות אתר האינטרנט של המשיבה. עוד הוסכם כי לבד ממוקד תיווך באמצעות מסרונים, דואר אלקטרוני ופקס, תספק המשיבה 5 שירות מוקד תיווך גם באמצעות תוכנת צ'ט בוידאו. לעניין הלקוחות הסובלים מלקויות ראיה, סוכם כי המשיבה תספק שירות של הקראת מסרונים באמצעות אתר האינטרנט ובטלפון. עוד סוכם כי היא תעניק לאנשים עם מוגבלות בראיה או בשמיעה חבילת גלישה בנפח של 6 ג'יגה לחודש (ללקוחות שלהם חבילת "הכל כלול") למשך שנה, במחיר של חבילה רגילה, ואם במועד תחילת מתן ההטבה יהיה זה נפח הגלישה המקובל גם ביחס ללקוחות אחרים, יזכו בעלי המוגבלויות הנ"ל להטבה בשווי של 4 ₪ לחודש למשך 12 חודשים. כן נקבע כי הלקוחות בעלי המוגבלויות הנ"ל יזכו להטבה בסך 50% מסך דמי הרישום ברכישת כרטיס סים, ונקבעו דרכי הפרסום של ההטבות השונות. ניתנה התייחסות גם לבעלי סים כשר. ההסכם הוסיף וקבע כי המשיבה תפרסם באתר האינטרנט שלה רשימת מכשירים נגישים על יסוד רשימה שיספק לה ב"כ המבקשים, ולאחר מכן תרענן את הרשימה פעם בשנה (כאמור, המשיבה אינה מוכרת מכשירים ללקוחותיה).

היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסדר הפשרה המוצע, אולם סבר שיש לקצר את תקופת הזמן שניתנה לצורך ההתארגנות. עוד הציע כי המשיבה תשלח מסרון מיידע לכל הלקוחות הקיימים ובו תזמין את בעלי המוגבלויות לפנות לחברה לקבלת פירוט של ההטבות. הוא ביקש כי יודגש שהשימוש בשירות מוקד התיווך הוא בחינם; חזר על הטענות הנוגעות לשפת הסימנים; ציין שאין זה מן הראוי להטיל את מלאכת עיצוב רשימת המכשירים הנגישים על ב"כ התובעים; וביקש שיובהר כי ההסכמה לעניין הנגשת אתר האינטרנט אינה גורעת מחובות החברה להנגשת האתר בהתאם לתקנות.

המבקשים והמשיבה הבהירו כי השימוש במוקד התיווך עבור אנשים עם מוגבלויות יהיה בחינם, והצהירו כי האמור בהסכם בעניין הנגשת אתר האינטרנט אינו גורע מחובות המשיבה להנגיש את האתר בהתאם לתקנות וללוח הזמנים הקבוע בהם. ב"כ המשיבה הבהיר כי מאחר והמשיבה היא חברה שהיקף הפעילות שלה קטן יותר משל חברות התקשורת שעניינן נדון בעניין צורן, היא זקוקה לתקופת התארגנות ארוכה יותר. עוד טען כי פרסום באמצעות העיתונות והרדיו די בו, ואין מקום להטיל על המשיבה משלוח מסרון לכלל הלקוחות. אשר לרשימת המכשירים המונגשים, צרפו המבקשים והמשיבה רשימה, תוך הבהרה כי הוראות ההסכם ראו לנגד עיניהם את האפשרות שהרשימה תתעדכן עד שהסדר הפשרה יזכה לתוקף של פסק דין.

לאחר עיון בהסדר הפשרה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הסדר הפשרה מאותם הטעמים שפורטו בעניין צורן. אשר לתקופת ההיערכות, יש להעמידה על 120 יום ממועד מתן פסק הדין. די בהוראות ההסכם בנוגע לפרסום, ואין צורך במשלוח מסרונים בנוסף להם.

1. על מנת להסיר ספק, יובהר כי שימוש של בעלי מוגבלויות במוקדי התיווך שתקמנה המשיבות יהיה ללא חיוב בתשלום בנוגע לעצם השימוש במוקד התיווך. עוד יש להבהיר, כי מוקדי התיווך יעניקו את שירותיהם לדוברי עברית וערבית, וכך גם המוקד המאפשר הקראה של מסרונים ללקוחות בעלי לקויות ראיה. למותר לציין כי הוראות ההסדרים השונים לא תפורשנה ככאלה החותרות תחת הוראות התקנות או לוחות הזמנים הקבועים בהם או גורעות מהם, ולא יהיה במתן התוקף של פסק דין להסדרי הפשרה כדי להביא לכך שהמשיבות תהיינה פטורות מחובה חוקית כלשהי המוטלת עליהן.

גמול ושכ"ט עו"ד

1. אשר לגמול למבקשים ולשכ"ט עו"ד, נראה כי לנוכח העובדה שמדובר בהסכמים הדומים בעיקרם להסכמים שהושגו עם חברות התקשורת בעלות הנתח הגדול יותר של הלקוחות בשוק התקשורת, על ידי אותו מייצג ובמתווה דומה, יש מקום לפסיקת שיעור שכ"ט בשיעור נמוך מזה שנקבע בעניין צורן, אף שאין מקום להתערב בגמול למבקשים, ששיעורו סביר כשלעצמו.

בעניין זה יובהר כי במסגרת הסדר הפשרה עם המשיבה 1 הוצע כי הגמול למבקשים יעמוד על 26,000 ₪, בעוד ששכ"ט עורך דינם יעמוד על 130,000 ₪ בצירוף מע"מ; הגמול שהוצע במסגרת הסדר הפשרה עם המשיבה 2 עמד על 3,000 ₪, ושכ"ט עו"ד על 30,000 ₪ + מע"מ; ואילו הגמול המוצע בעניין המשיבה 5 יעמוד על סך של 18,000 ₪ ושכ"ט עו"ד יעמוד על 99,000 ₪ כולל מע"מ. כאמור, הגעתי לכלל מסקנה לפיה הגמול המוצע הוא ראוי וסביר בנסיבות העניין. אשר לשכ"ט עו"ד, יעמוד שיעורו של זה על סכום של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ בנוגע להסדר הפשרה עם המשיבה 1, 20,000 ₪ בצירוף מע"מ בנוגע להסדר הפשרה עם המשיבה 2, וסכום של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ בנוגע להסדר הפשרה עם המשיבה 5.

סוף דבר

1. לנוכח כל האמור לעיל אני מאשר את הסדרי הפשרה שבין המבקשים למשיבות 1, 2 ו-5 ומאשר את בקשת ההסתלקות של המבקשים ביחס למשיבה 4.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק יפרסמו המשיבות הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה ותוכנו בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון יומי בשפה הערבית. כמו כן ימציאו המשיבות העתק מפסק-הדין ומההסדר הפשרה על נספחיו למנהל בתי המשפט, לצורך רישומו בפנקס.

1. מהסיבות שפירטו המבקשים בהודעתם מיום 9.11.16, לא ניתן היה בשלב זה להגיע לסיום ההליכים מול המשיבה 3. קדם משפט בעניין הבקשה לאישור התובענה במישור היחסים שבין המבקשים למשיבה 3 יתקיים ביום 17.11.16 בשעה 9:30.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין ומההחלטה לב"כ הצדדים וליועץ המשפטי לממשלה.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה